"אנו זקוקים להתגייסות המדינה לטובת שיפור החינוך, וגם לכך שהמשפחות הבדואיות יעודדו את ילדיהן ללמוד", אמר נשיא מכללת ספיר. שרת החינוך: "זה רעיון שרק יפגע בבדואים, למה לבודד אותם?".
האם תקום בנגב מכללה ערבית? אם הדברים תלויים בפרופסור זאב צחור, נשיא מכללת ספיר בשער הנגב ובח"כ טאלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל), התשובה חיובית בהחלט וזהו הפתרון העיקרי לבעיית החינוך הגבוה בקרב האוכלוסייה הבדואית. צחור וא-סאנע דיברו היום (ב') בכנס בנושא אתגרי החינוך הערבי בנגב שהתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע.
"מאה מטרים מכאן נמצאים חדרי היולדות הפוריים ביותר במדינת ישראל", אמר צחור בראשית דבריו. "כאלף תינוקות נולדים פה מדי חודש, מהם כ-530 בדואים. אבל מה הסיכוי של תינוק בדואי לחצות את הכביש אל הקמפוס הזה בעוד כמה שנים? אני אגיד לכם מהו: אחד ל-70. אם המצב היה אחד לשניים, היינו מגדירים את המצב כ'לא בסדר', אבל אחד ל-70 זה כבר מצב מעוות".
בכנס השתתפו אנשי חינוך יהודים ובדואים, נציגים מהאקדמיה ומהרשויות המקומיות. נשיא מכללת ספיר המטיר על שומעיו נתונים קשים: "ב-2002 קיבלנו למכללת ספיר 180 סטודנטים בדואים. התלמידים קיבלו תקציב, מפקח מיוחד לטובת לימודים ותשתיות מהמכללה. אך רק שמונה מתוכם סיימו את התואר".
לדברי צחור, פתרון הבעיה טמון בהתאמת מוסדות חינוך למידותיהם של הסטודנטים הבדואים בנגב. "אני תומך נלהב של הקמת מכללה בעלת אוריינטציה ערבית בצומת להבים", הצהיר. לדבריו, בנוסף למכללה כזו יש להתאים לסטודנטים הבדואים תוכנית ארבע-שנתית שתאפשר להם לעמוד בדרישות התואר.
א-סאנע הטיח האשמות במשרד החינוך בנוגע להיעדר מדיניות ורגישות בנושא החינוך הערבי בנגב, ותמך ברעיון הקמת מכללה ערבית נפרדת.
לדברי צחור, המציאות האקדמית במכללת ספיר הפכה בלתי נסבלת. הוא סיפר כי ההזנחה המתמשכת של החינוך הערבי בנגב גובה תשלום יקר מכל הגורמים המעורבים בנסיון לשנות את המציאות, ובהם גם מכללת ספיר.
כך למשל, אי יכולתם של הסטודנטים הבדואים להתמיד בלימודים ואחוזי הנשירה הגבוהים בקרבם פוגעים ביוקרתה של המכללה ובתקציביה. "במדד היעילות של המועצה להשכלה גבוהה - שבודק האם הסטודנטים סיימו את לימודיהם בתום שלוש שנים, אנחנו במקום האחרון", טען צחור. "על כל סטודנט שנושר אנו משלמים קנס בגובה 10,000 שקל. במלים אחרות, אנו משלמים את שכר הלימוד שלו".
צחור שיגר אזהרה למקבלי ההחלטות. לדבריו, המצב הקטסטרופלי שבו שרויה מערכת החינוך הערבית בנגב עלול להביא לכך שהמכללה תדלל את אחוז הבדואים הלומדים בה - וכל זאת משיקולים כלכליים שמשקלם גובר והולך.
בסיום דבריו פנה אל "שני הגורמים המשפיעים ביותר בסוגיה", כלשונו - המדינה וההורים. "אין ספק שאנו זקוקים להתגייסותה של המדינה לטובת שיפור החינוך, אך אנו זקוקים גם למשפחות הבדואיות שיעודדו את הילדים ללמוד".
שרת החינוך, יולי תמיר, הגיבה לטענות: "אני אוהבת את זאב צחור, אך מדובר ברעיון חסר תבונה. הדבר האחרון שאני רוצה זה לבודד בדואים שמשתלבים יפה במוסדות להשכלה גבוהה. הם משתלבים במקומות הכי טובים, למה ליצור מכללה נפרדת שממילא תגביל את השתלבותם בחברה? זה רעיון שרק יפגע בבדואים. יש גידול מתמשך במספר הסטודנטים הבדואים - למכללת ספיר התקבלו השנה 150 סטודנטים ועוד רבים לומדים גם באוניברסיטת בו גוריון בנגב".
