שונות > מה שבראש
סקר: אתם מאמינים באלוקים?
אחים באמת:
--- ציטוט של: 2shpatz על נובמבר 15, 2008, 18:40:45 ---אחח, ג'ודו... היו ימים הייתי חוזר אם היה לי זמן,
באמת נכנסתי גוש ויצאתי משולש...
--- סוף ציטוט ---
מניסיוני הדל, יהודי לא חייב לבצע פעילות כה עצימה כדי להישאר בריא,
מספיק שהוא יתאמץ בלימוד וישפר את מידת הזריזות בעבודת ה' ובקיום המצוות
ומתוך כך ינצל מגופו את מלוא המיצוי שיש בו, וע"י כך ישמור על גופו פעיל ותקין.
נץ וגאה בזה:
בשביל המשתמש א.ק (פרקליט השטן) להלן פישוט ותרגום של דברי הרמב"ם
--- ציטוט של: נץ וגאה בזה על ספטמבר 11, 2008, 18:15:33 ---דברי הרמב"ם:
"איש מלומד הקשה עלי לפני שנים רבות קושיה מופלאה. ראוי להתבונן בקושיה זאת ובתשובה שהשבנו לפותרה...
אמר המקשה: מפשוטו של מקרא נראה שהכוונה הראשונה היתה שהאדם יהיה כשאר בעלי-החיים בלי שׂכל ובלי מחשבה ולא יבחין בין טוב לרע; וכאשר המרה (את פי האל) גרם לו מריו בהכרח את השלמות הגדולה ביותר לאדם, והיא שתהיה לו הבחנה זאת המצויה בנו. הבחנה זאת היא הנכבדה מכל התכונות המצויות לנו ובעבורה אנו עצמים. ומפליא הוא שעונשו על מריו הוא שניתנה לו שלמות שלא היתה לו, והיא השׂכל. אין זה אלא כדברי האומר שאיש מן האנשים המרה (את פי האל) והפליג בפשעו ואז שינו צורתו, ועשׂאוהו כוכב בשמים. זאת היתה כוונת הקושיה ומשמעותה, אף כי לא היתה מנוסחת כך.
שמע את תוכן תשובתנו. אמרנו: אתה, המעיין ברעיונות העולים ראשונים על דעתך, והחושב שאתה מבין ספר, שהוא הנחיה לראשונים ולאחרונים, בעוברך עליו באחת משעות הפנאי מן השתייה והמשגל כמי שעובר על ספר מספרי דברי-הימים או על שיר מן השירים - בדוק ביישוב הדעת והתבונן! הרי אין הדבר כמו שחשבת ברעיון שצץ ראשונה, אלא כמו שיתברר כאשר תתבונן בדברים אלה. כי השׂכל, שאותו השפיע אלהים על האדם - והיא שלמותו האחרונה - הוא אשר היה לאדם קודם מריו, ובגללו נאמר עליו שהוא בצלם אלהים ובדמותו. בגללו פנה אליו בדיבור וציווה אותו, כמה שאמר: וַיְצַו ה' אלהים [על האדם לאמֹר: מכל עץ הגן אָכֹל תֹּאכֵל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תֹאכַל ממנו...] (בראשית ב', 16-17), ואין ציווי לבהמות ולא למי שאין לו שׂכל . בשׂכל הוא מבחין בין אמת ושקר, וזה, השׂכל, היה מצוי בו שלם וגמור. ואִילו מגונה ויפה הם מן המפורסמות ולא מן המושׂכלות, שהרי אין אומרים "שמים כדוריים - יפה", ו"הארץ שטוחה - מגונה", אלא אומרים "אמת" ו"שקר". גם בלשוננו (העברית) אנו אומרים על הנכון והכוזב: אמת ושקר ועל היפה והמגונה: טוב ורע. והנה בשׂכל מכיר האדם את האמת מן השקר, וכן הוא בכל הדברים המושׂכלים.
כאשר היה [אדם הראשון] במצבו השלם הגמור ביותר, הרי חרף טבע-בריאתו ומושׂכלותיו, אשר בגללם נאמר עליו: ותחסרהו מעט מאלהים (תהלים ח', 6), לא היה לו בכלל כוח המיועד לעסוק במפורסמות. הוא לא השׂיג אפילו את הברור ביותר בין המפורסמות לגנאי והוא חשיפת הערווה. דבר זה לא היה מגונה בעיניו והוא לא השׂיג את הגנאי שבו. וכאשר המרה (את פי האל) ונטה לעבר תאוותיו הדמיוניות ותענוגות חושיו הגופניים, כפי שאמר: כי טוב העץ למאכל וכי תאוָה הוא לעֵינַיִם (בראשית ג', 6) - נענש בכך שנשללה ממנו אותה השׂגה שׂכלית. לכן הוא המרה את הצו אשר נצטווה מפאת שׂכלו ותהי לו השׂגת המפורסמות. הוא נשתקע בציון הדברים כמגונים או כיפים. אותה שעה ידע את ערכו של מה שאבד לו ושממנו נתערטל ולאיזה מצב הגיע. לכן נאמר: והייתם כאלהים יֹדעי טוב ורע (בראשית ג', 5), ולא נאמר: יודעי שקר ואמת או משיגי שקר ואמת.
לגבי ההכרחי אין טוב ורע כלל, אלא יש שקר ואמת כו'...
השבח לבעל החפץ,אשר תכליתו וחוכמתו לא יושגו.
--- סוף ציטוט ---
שאלה של אדם מלומד לרמב"ם:
מקריאה מופשטת של ספר בראשית בפרקי בריאת העולם עולה שכוונת אלוקים הייתה שהאדם יהיה כמו החיה, חסר בינה ושכל ויכולת להבדיל בין טוב לרע.
לאחר שהאדם מרד באלוקים ואכל מעץ הדעת, הביא את עצמו לכדי השלמת יצירתו כאדם והיא בעצם יכולותיו השכליות/קוגניטיביות ובינתו היתירה.
תכונת הבינה והיכולת להבדיל בין טוב לרע היא התכונה הנעלה ביותר של האדם וזהו עצם קיומו של האדם (כמו האימרה: "אני חושב משמע אני קיים").
מפתיע הוא עצם העובדה שהאדם נענש על כך שהשיג בינה וחכמה, הרי לכאורה זהו דבר טוב ונעלה הרי זה היפוכו של האפשרות שמישהו יעשה פשעים חמורים ויקבל עבור זה כבוד והאדרה כאילו היה כוכב בגלקסיה (אם תרצה זה כמו שהופכים את ראשי עולם תחתון לסלבריטאים לגיטיימים).
למה אם כן נענש האדם?
תשובת הרמב"ם לשאלה:
אתה (השואל) היושב והוגה ומעיין ברעיונות העולים על דעתך וצפים במוחך הקודח, מעלה על דעתך שאתה מעמיק הבנה בספרים (הכוונה לספרי הקודש ובייחוד לתורה) שמהווים הנחיה לחיים וספר הוראות יצרן לאדם היהודי ומוצא זמן בשעות הפנאי להגות בספרים אלו כאילו היה זה פעילות יומיומית סטנדרטית או קריאה של ספר סיפורת רגיל פיקטיבי.
הנה לך תשובה מעמיקה יותר הבאה מתוך הבנה עמוקה של הדברים ולא קריאה שטחית שלהם.
מה שחשבת לא עולה בקנה אחד עם המציאות ועם הבנת הדברים כהווייתם.
אלוקים ציווה את האדם (לפני חטאו) שיכול הוא לאכול מכול עצי הגן חוץ מעץ הדעת, ציווי שאגב, לא ניתן לאף יצור חי אחר, משמע, שהאדם עוד לפני חטאו היה במעמד שונה מהחיה.
אלא מה היה ההבדל הגדול, לפני החטא היה בידי האדם להבחין בין אמת לשקר גמור (לא אמת רלטיבית, לא בעיני המתבונן ושאר הבלים פוסטמודרניים) ומרגע שאכל מן העץ, איבד יכולת זו לטובת הבחנה בין טוב לרע (שהם אכן תלויים בעיני המתבונן, מה שהכניס באדם בעצם את המימד הספקני, הסובייקטיבי, פוסט מודרני אם תרצה) כמו יכולת ההבחנה בין מכוער ויפה (שהוא אכן תלוי גם כן בעיני המתבונן ולא סתם התנועה הפוסט מודרנית צמחה מתוך עולם האומנות) כמו שאומרים על כוכבי לכת שהם כדוריים שהם יפים או שכשצופים בעמק שטוח אזי אומרים תא שטח זה שהוא מכוער.
זאת אומרת חלה הטשטשות באדם בגבולות שבין אמת/שקר/נכון/לא נכון לבין טוב/רע/יפה/מכוער.
ולכן על האדם שלפני החטא נאמר דווקא בספר תהילים (מזמור ח' פסוק ו') :" ותחסרהו מעט מאלוהים", משמע שמעמדו של האדם הטרום חטאי היה הקרוב ביותר לאלוקים בורא העולם ומשחטא התרחק ממעמד זה מאוד ולכן נזרק גם מגן עדן (הפיסי, רוחני והמטאפורי כאחד).
במעמד האדם הטרום-חטא, לא התעסק האדם בדברים רלטיביים, אלא בדברים מוחלטים ומושכלים (אמת/שקר) אי לכך גם לא הצטרך להתעסק עם עצם העובדה שהיה ערום לגמרי שהרי עצם העירום כשלעצמו הוא עניין רלטיבי ולא נמצא על מדד אמת/שקר.
אבל כאשר נפל האדם בידי תאוותיו, סיפוקיו והעונג הגופני, ממילא נשללה ממנו יכולת השגתו השכלית בין אמת לשקר (אם תרצה זה גם המעבר בין התקופה המודרנית לבין הפוסט מודרנה מאמצע המאה ה-20 ועד ימינו) וכשהאדם שקע אל תוך ההבחנות בין טוב לרע ויפה מכוער, ממילא גם עבר להתעסק בעצם העובדה שהיה עירום ולכן הרגיש שלא בנוח עם עצמו (שלא כפי שהיה עד אז) ולפיכך הגיע לידי הכרעה שעליו להתכסות (וכך אכן עשה).
זאת אומרת, באופן סימבולי עצם המעבר מהבחנה בין אמת לשקר אובייקטיבים להתעסקות באלמנטים סובייקטיבים היא כשעצמה מהווה פורנוגרפיה.
ולכן גם נאמר בבראשית לאחר חטאו של האדם (האדם הפוסט-חטאי): "והייתם כאלהים יֹדעי טוב ורע" (בראשית פרק ג', פסוק ה'), ולא נאמר: יודעי שקר ואמת או משיגי שקר ואמת.
תם ונשלם השבח לבורא עולם אשר לא ניתן להשיג את תחליתו וחכמתו.
Niv:
ברור ש-1
:dance:
מגן דוד:
לא בטוח, בתנ"ך יש הרבה דברים שהם לא ממש אמינים.
אחים באמת:
--- ציטוט של: מגן דוד על ינואר 27, 2009, 18:58:27 ---לא בטוח, בתנ"ך יש הרבה דברים שהם לא ממש אמינים.
--- סוף ציטוט ---
השאלה היא למה התכוונה התורה בדברה במונחים אלו
שהם נראים בקריאה ראשונה כסותרים חלילה
או מגשימים הבורא יתברך
עליך ללמוד כיצד ללמוד
ואיך להבין את מה שכתוב
התורה נתנה פתח למי שרוצה ללגלג שיעשה זאת
ולא יגיע לטעום את הטעם המתוק מדבש של האמת
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
[*] עמוד הקודם
עבור לתצוגת גירסה מלאה