המילים הנכונות הם : "דאורייתא", "וסנהדרין".
במושג "דאורייתא" משתמשים כאשר רוצים להביא הוכחה שהדין או ההלכה היא מן התורה ולא תקנת חכמים.
בתרגום: "מן התורה".
"הסנהדרין", או בשמה המקורי "מועצת הזקנים" הייתה המוסד הדתי העליון ביהודה בימי בית שני, אך שימשה גם כהנהגה מדינית. המוסד התפתח ממוסד קדום לו - הכנסת הגדולה. בידיה רוכזו סמכויות משפטיות ומדיניות. היא הנהיגה את העם וייצגה אותו, והיוותה גם בית מדרש עליון ללימוד תורה. את הבסיס לסנהדרין, נטלו חז"ל מ-70 הזקנים שסייעו ביד משה רבנו במשפט (במדבר יא, טז-יז).
תגיד, לסנהדרין היה סמכות לקבוע עונשי מוות?
הינה הסמכויות:
ישנן שלוש דרגות שונות של בית דין, ולכל אחת מהן סמכות שונה:
בית דין של שלושה דיינים, שרשאי לדון בדיני ממונות (הלוואות, גזילות, חבלות, וכיוצא בהן). בית דין מסוג זה נוהג גם בזמן הזה ואף בחוץ לארץ.
בית דין של עשרים ושלושה דיינים ("סנהדרי קטנה"). בית דין זה היה רשאי לדון אף בדיני נפשות. בית דין כזה היו מעמידים בכל קהילה יהודית שיש בה יותר ממספר מסוים של אנשים.
בית דין של שבעים ואחד דיינים ("סנהדרי גדולה" או "בית דין הגדול", יש הגורסים כי ישבו בה שבעים דיינים). בית דין כזה מוסמך לדון בדיני נפשות חמורים במיוחד (מיתתו של נביא שקר ושל אנשי עיר הנידחת ועוד).
בית דין זה פוסק הלכה לכל ישראל גם בכל המחלוקות המתעוררות בדיני תורה, ועל פי תורת ישראל חייבים הכול לעשות על-פי הוראתם, כמו שנאמר:
"כי ייפלא ממך דבר למשפט ... ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך בו ובאת אל הכוהנים הלוויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על-פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך ... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל." (דברים י"ז, פסוקים ח'-י"א, הפסוקים מובאים בכתיב מלא לשם נוחות הקריאה)
בית דין הגדול היה ממונה על עניינים נוספים הנוגעים לעם ישראל, כגון קידוש החודש, עיבור השנה, מינוי מלך, מינוי כהן גדול, מינוי "סנהדרי קטנה" בכל עיר ועיר, יציאה למלחמת רשות, ועוד.
