כתב נושא: למה עפ"י הזוהר הקדוש באים רוב המחלות , הצרות והאסונות?  (נקרא 1624 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק אלירן

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 2302

מנותק אלירן

  • חבר(ה) בכיר(ה)
  • *
  • הודעות: 2302
קצת רקע על כבוד הרב..


 
בדף זה תמצאו פרטים אודות חייו ופועלו של כבוד רבינו דניאל זר שליט"א, עפ"י עובדות שלוקטו מראיונות ומדרשות של כבוד הרב. ניסינו להיות זהירים ככל האפשר בליקוט העובדות, ואנו מקוים שלא טעינו ולא הטעינו. ‎
 
כבוד הרב היה בצעירותו חילוני לכל דבר. הוא גר בעפולה, עד כיתה ה'. לאחר מכן עבר כבוד הרב לגור ברמת-גן, שם למד בבי"ס חילוני, בי"ס יהלום, עד כיתה ז'.‎
 
כבוד הרב מעיד על עצמו, שקיבל מהקדוש ברוך הוא שתי מתנות: האחת - אהבת ישראל, עד כדי כך שאם יהודי שהוא רואה ברחוב היה יודע מה מידת אהבתו של כבוד הרב אליו, אותו יהודי לא היה עוזב אותו לרגע. והשנייה - אמת. חוסר יכולת לחיות בסתירות עם עצמו.‎
 
ככל שהתקרב מועד הבר-מצוה של כבוד הרב, לפני כ-35 שנה, האמת החלה מבצבצת ועולה. עוד בתור ילד חילוני היתה לכבוד הרב אמונה גדולה בקדוש ברוך הוא, והיה קשה לו לחיות בסתירה עם עצמו שמצד אחד לאחר הבר מצווה הוא יפסיק להניח תפילין ומצד שני יש לו אמונה חזקה בקדוש ברוך הוא.‎
 
כבוד הרב התבונן וראה שמאות אלפי אנשים עולים לקבר של רבי שמעון בר-יוחאי הקדוש, לעומת קברים של ראשי המדינה שבקושי נפקדים. כבוד הרב שאל את עצמו את מי הוא שם בתור מורי הדרך שלו: את רבי שמעון בר יוחאי? משה רבינו? שמואל הנביא? או להבדיל אלף אלפי הבדלות - ראשי ממשלה ושרים?‎
 
כבוד הרב הגיע למסקנה, שאם הוא לא יניח תפילין ולא ישמור שבת, הרי המשמעות האמיתית של כך היא שהרבי שלו הוא בן גוריון. לפיכך, גמלה בליבו ההחלטה לעבור לבי"ס של חינוך עצמאי.‎
 
בבית הספר של החינוך העצמאי, הורה הרב יהודה לנדאו, ובכל יום בבוקר הוא היה מלמד שיעור מוסר במשך עשר דקות, מספר "מסילת ישרים". כבוד הרב אהב מאוד את שיעורי המוסר הללו, והיה מקבל על עצמו בכל יום קבלה חדשה ומתחזק. כבוד הרב התכוון ללמוד אלקטרוניקה לאחר שיסיים את בית הספר, אלא שבאחד השיעורים, דיבר המורה לגבי תלמידים שאינם מתכוונים ללמוד בישיבה לאחר שיסיימו את ביה"ס, והציע שינסו ללמוד שנה אחת בישיבה, לפני שיחליטו ללמוד מקצוע אחר. בעקבות הדברים הללו, החליט כבוד הרב לנסות ללמוד בישיבה לפחות שנה אחת.‎
 
כבוד הרב הודיע למשפחתו שבכוונתו ללמוד בישיבה. השנה הייתה שנת 1967, בזמן שהמשק היה במיתון, ואביו של כבוד הרב היה מובטל במשך שנה וחצי מעבודה. המשפחה של כבוד הרב נאלצה להסתפק לאכול לחם ומרגרינה עם עגבניה בלבד במשך כל אותה תקופה. הדודים של כבוד הרב התנגדו בחריפות להחלטתו ללמוד בישיבה בטענה שעליו לעזור לאביו לפרנס את המשפחה ושאלו אותו ממה הוא חושב להתפרנס וכיצד הוא יתחתן אם ילמד בישיבה.‎
כבר בגיל צעיר השיב כבוד הרב שהוא יודע שאם ילמד תורה בישיבה, הוא יהיה בן אדם, אבל אם לא כן, הוא יהפוך לבהמה, לפיכך הוא מעדיף לחיות כבן אדם בלי כסף מאשר כבהמה מושחתת עם כסף.‎
אביו של כבוד הרב, יבורך, תמך בו ואמר לכולם: "אם הבן שלי מצא דרך - שילך בדרך שהוא מצא".‎
 
כבוד הרב הלך ללמוד בישיבה מפורסמת בבני-ברק, ואח"כ עבר לישיבת "פורת-יוסף" בירושלים. במשך הזמן התחתן ולמד בכוללים. ‎
 
לאחר מכן החליט כבוד הרב לרכוש דירה. אופן רכישת הדירה של כבוד הרב, מראה בצורה ברורה את יד ההשגחה העליונה: בחיפושו אחר דירה לא יקרה בבני ברק, מצא כבוד הרב דירה שהיתה בגדר מציאה, והחליט לרכוש אותה, וחתם על "זכרון-דברים". אעפ"כ, ביטלו את זכרון הדברים, והדירה לא נרכשה. אח"כ מצא דירה אחרת, שגם היא היתה בגדר מציאה. שוב נערך זכרון-דברים. וגם הוא בוטל.‎
 
משמיים נקבע שכבוד הרב צריך להתגורר במקום שבו יזכה את הרבים ויחזיר בתשובה: יום אחד נאמר לו שיש דירה בגדר מציאה בגבול פרדס-כץ ובני-ברק. ואכן, שם נרכשה הדירה.‎
 
בקרבת ביתו של כבוד הרב, היו מתאספים עשרות בחורים ובחורות חילוניים, "על הברזלים", וזה מאוד הטריד אותו. כבוד הרב חיכה להזדמנות ובאחד הימים הוא ראה שם שני בחורים לבד והחליט לגשת אליהם. כבוד הרב שאל אותם אם הם היו מעוניינים לבוא לשמוע דרשה בבית הכנסת פעם בשבוע והם השיבו בחיוב. כבוד הרב אמר להם לבוא לבית הכנסת ביום רביעי, אך בלבו הוא לא האמין שהם יבואו.‎
 
להפתעתו של כבוד הרב, הבחורים כן באו לשמוע את הדרשה ולאחר כחודש ימים לא נשאר מקום בבית הכנסת, שהתמלא מפה לפה בצעירים מגיל העשרה ועד שנות השלושים לחייהם.‎
 
פעמים רבות שאלו את כבוד הרב מה הוא מחפש בפרדס כץ והוא ענה: באתי להרים יהלומים שזרוקים בחולות, נשמות טהורות שנמצאות בחול, וללטש אותם. היום, לאחר כ-21 שנים, שוטרים אומרים לכבוד הרב שלקח להם את כל העבודה בפרדס-כץ, ולא נשאר בפרדס כץ רחוב ללא בעלי תשובה. מהפך.‎
 
ישיבתו של כבוד הרב נקראת על שם דוד המלך בשם: "אור דוד". לפני כ-18 שנה, כאשר משכן הישיבה לא היה קיים, הציע תל-אביבי בשם מרדכי תרומה של מאה מיליון לירות (סכום שהיה ניתן לבנות בו שני בניינים באותה תקופה) לבניית בניין לישיבה. אלא שצירף להצעתו תנאי: שם הישיבה צריך להיות "אור מרדכי" במקום "אור דוד". כבוד הרב הסביר ששמו של דוד המלך אינו עומד למכירה, וההצעה בוטלה. כבוד הרב מעיד על עצמו שכלל לא התרגש.‎
 
שבועיים לאחר מכן, הרב משה פרדו ע"ה, הגיע ושמע את דרשתו של כבוד הרב. בסיום הדרשה הבטיח לו בניין לישיבה, וכך נבנה המשכן של ישיבת אור דוד, ברחוב המכבים 108 בפרדס-כץ.‎