http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166849"המח"ט סרב לשאת נאום נצחון"
לאחר שפורסם לראשונה בערוץ 7 חושף כתב מעריב בספר פרטים נוספים על הקרב בו נהרגו חיילים כדי להשיג תמונת הנפת דגל בבינת-ג'בל.
ידידיה הכהן
לפני כשנה פורסם לראשונה בערוץ 7 סיפורה של יחידת הצנחנים שנשלחה לבצע "צילום ניצחון" בכפר בינת ג'בל, כאשר על הפעולה שילם צה"ל מחיר דמים של חיילים הרוגים.
הדברים פורסמו בעקבות עדותו של רס"ן (מיל.) עו"ד אייל בלום, שסיפר במהלך תחקיר ועדת חוץ וביטחון כי יחידת הצנחנים נשלחה מטעם צה"ל לאחר שנאמר לחיילים במפורש כי "הפעולה למטרות ראווה" לביצוע "צילום ניצחון", כהגדרתו, הכולל הנפת דגל ישראל על אחד המבנים בעיירה בינת ג'בל בדרום לבנון. כזכור בעיירה זו אירעו קרבות קשים ועקובים מדם בין צה"ל לחיזבאללה. ח"כ רן כהן (מר"ץ), חבר בועדת חוץ ובטחון, אמר אז לערוץ 7 בתגובה לחשיפת הסיפור, כי תיאורו של הקצין מזעזע ואין סיבה לא להאמין לדבריו ורק תיאור זה בלבד מספיק כדי לדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
דברים אלו חיזקו את דברי הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון שמתח אז ביקורת חריפה על ההחלטה לצאת למהלך הקרקעי שסיים את המלחמה, ובו נהרגו 33 חיילים, ואמר כי חיילים נהרגו בשביל "ספין", "המהלך הזה... נועד להשיג את תמונת הניצחון החסרה", אמר.
בספר שמפרסם כתב "מעריב", עמיר רפפורט, "אש על כוחתינו", נחשפים פרטים נוספים על התנהלות הקרב, לדבריו בשלב זה של המלחמה צה"ל כבר ספג אבדות רבות בניסיונות קודמים של כיבוש העיירה, כולל שמונה חיילי גולני שנהרגו בקרב אך למרות זאת, צמרת המטה הכללי היתה נחושה בכוונתה לנפץ את הסמל של בינת-ג'בל. הסיבה העיקרית לכך היתה "נאום קורי העכביש", שנישא באותו המקום שש שנים לפני כן, בו לעג מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, לחוסנה של החברה הישראלית.
"למרבה התדהמה של אנשי חטיבת הצנחנים הם קיבלו הוראה לכבוש את העיירה כבר כאשר היו בנקודה צפונית יותר, מעבר לעיירה. במקום להמשיך ולהתקדם, הם התבקשו לנוע לאחור. בצמרת צה"ל השתוקקו להשיג בבינת-ג'בל תמונה סמלית, כזו שתדמה לתמונת הנחתים האמריקנים המניפים את הדגל על פסגת הר סוריבצ'י שבאיווג'ימה במלחמת העולם השנייה... במקביל להנפת דגל דרמטית סמוך למקום שבו נשא נסראללה את נאומו, תיכנן צה"ל לערוך תהלוכת ניצחון במקום. טור של טנקים ונגמ"שים אמור היה לנוע ברחוב הראשי בחלקה הצפוני של העיירה".
"מפקד חטיבת הצנחנים, אלוף-משנה חגי מרדכי, נדהם לשמוע מקצינת החינוך החטיבתית כי כבר קיבלה לידיה "מגבוה" עותק מנאום הניצחון שהוא אמור לשאת בבינת-ג'בל לאחר הקרב ואשר נועד להפריך את טענותיו של נסראללה בדבר חולשתה של החברה הישראלית... לוחמים מצוידים במצלמות וידיאו וסטילס התבקשו לתעד את הנאום ההיסטורי ואת הנפת הדגל עצמה".
רפפורט מציין כי מרדכי לא התלהב מהרעיון לתלות דגל ולשאת נאום בבינת-ג'בל, אבל נאלץ להוביל את חטיבתו אל תוך העיירה, אך יממה לפני המועד שבו נדרשה אוגדה 91, שבמסגרתה פעלו הצנחנים, להשלים את כיבוש העיירה, נהרגו בקרבות לוחם חטיבת הצנחנים הסדירה, מלכו אמבאו, ואנשי המילואים, רב-סרן יותם לוטן ונועם מאירסון.
השתבשות נוספת ההסתבכות היתה באזור בו נלחם גדוד הסיור המובחר של חטיבת הצנחנים. לוחם הסיירת מורן כהן מקיבוץ אשדות-יעקב נפצע מירי באורח אנוש. תוך כדי ניסיון החילוץ נהרג אורן ליפשיץ, לוחם פלוגת ההנדסה.
אך עדיין המשימה המרכזית, להניף את הדגל בבינת-ג'בל ולצלם את תמונת הניצחון, לא נזנחה. מפקד חטיבת הצנחנים, אלוף-משנה חגי מרדכי, נדהם לשמוע מקצינת החינוך החטיבתית כי כבר קיבלה לידיה "מגבוה" עותק מנאום הניצחון שהוא אמור לשאת בבינת-ג'בל לאחר הקרב כמה לוחמים ומפקדים מגדוד 890 עלו על גג בניין בעיירה והניפו בגאווה את דגל ישראל על עמוד מתכת שמצאו שם. זה לא היה הבניין המקורי שבו היתה אמורה להתבצע ההנפה, אלא בניין מגורים רגיל. רק בדיעבד, אחרי המלחמה, הבינו הצנחנים עד כמה היו חשופים לאש חיזבאללה בדקות שבהן שהו על הגג לצורך הצילום. לא נותר להם אלא לברך על מזלם הטוב, שלא נורו ונפגעו. צילומי הנפת הדגל מופיעים גם הם בספר
