רק לאחר המקרה הראשון של נידוי והוקעה יבוא השינוי.
מה מונע מנערה יהודייה (ללא קשר למידת אדיקותה) היום ללכת עם גוי אם היא יודעת שיקבלו אותה ביום שבו תתחרט?
יותר מזה - מה ימנע ממנה להשריץ גויים אם היא יודעת שהם יתקבלו בזרועות פתוחות בקרב החברה היהודית?
הפיתרון היחיד הוא נידוי והוקעה. לא לקבל את ילדיהן כיהודים (לכל היותר כיהודים בספק), ובטח שלא לכסות על עברן.
צריך שהרבנות תחשוף בפני בן זוג יהודי עתידי של בוגדת את עברה (משום שהיא בטח לא תספר לו), וכך להרתיע את האחרות משום שכך יידעו שיש השלכות למעשיהן.
אכזרי? לא מוסרי?
יכול להיות, אך זה מה שאני חושב ואיש כאן לא יכול להגיד שזה תלוש מהמציאות.