אותי לימדו:
ענוותנותו: שהיה אב בית הדין. ואב בית הדין ראוי להשמיע את דעתו אחרון, שאילו משמיע את דעתו ראשון, מפאת מעלתו שגדול משאר הדיינים הרגילים, לא חולקים עליו. אך הוא בענוותנותו חשב את עצמו כשווה לשאר הדיינים ואמר את דעתו בראשונה שאסור להקריב את הקרבן, ושאר הדיינים לא יכלו לחלוק עליו. וכך נפסק הדין.
לא השוויתי בכלל בין רבי אל עזר המודעי לבין חנן בן חנן! ציינתי רק שרבי עקיבא היה בטוח שבר כוכבא הוא המשיח עד שהרג את רבי אלעזר המודעי. הכינוי שאנחנו מכנים אותו כיום, בר כוכבא, הוא בגלל הפסוק דרך כוכב מיעקב שקרא עליו רבי עקיבא.
בסך הכל ציינתי שבזמן החורבן הקנאים ניהלו המון מלחמות כנופיות בינם לבין עצמם, רציחות ברחובות וקרבות פנים מול פנים בסימטאות. אבא סיקרא, שמעון בר גיורא, יוחנן מגוש חלב וכו'...
תופעה שלא שמעתי עליה בתקופת בר כוכבא.
בתקופת החורבן כמעט כל התנאים היו נגד הלחימה. הם היו בגישה של "תן לי יבנה וחכמיה".
בתקופת בר כוכבא היו המון תנאים שתמכו בו.
