כמו שאמרתי הדרוזים נאמנים למקום שבו הם נולדו, אז ב1838 הם היו נאמנים לעותמאנים.
בקשר לסיפור בפקיעין, "יהודי פקיעין כבר התרגלו בשנים הספורות שלהם בכפר, ל"אירועים יוצאי דופן". מדי פעם השלכות אבנים, שריפות מקומיות וקריאות גנאי ברחוב. אבל התקריות האלו היו חריגות, "הן באו ממיעוט לא מייצג, בעיקר של הצעירים", מספר הרב אביב זגלמן"(מתוך הסיקור של ערוץ 7)
כמו שהם אמרו, זה מיעוט לא מייצג, מרבית הדרוזים נאמנים.
בקשר לערבים הנוצרים, אלה שבאים מהכפרים הם לרוב בעד המפלגות הערביות והם שונאי ישראל(כמו עזמי בשארה האנטישמי) אך בערים המעורבות(עכו, לוד, חיפה, ירושלים) יש הרבה ערבים נוצרים שהם בעד המדינה ושהם שונאים את המוסלמים.