תוך כדי קריאה התעמולה, אני שם לב לדבר מאד חשוב: חלק מהקריטריונים שעל פיהם נקבע שירושלים במצב קשה.
שימו לב לציטוטים הבאים מתוך הכתבה:
בירושלים נרשמה ב-2009 ההוצאה הגבוהה ביותר על בשר ועופות בארץ, בעוד שההוצאה על אכילה מחוץ לבית עומדת על 244 שקל לחודש בלבד, לעומת 636 בתל-אביב.
האם לא לאכול בחוץ נחשב לעוני? (אני לא מרבה לאכול בחוץ, ואני בהחלט לא מחשיב את עצמי כעני) - מי קבע שכל אזרח במדינה צריך להיות כמו התל אביבי מרמת אביב שיושב כל היום בבתי קפה ובמסעדות.
בשנת 2009, רק לאחד מכל שלושה ירושלמים היה רישיון נהיגה, השיעור הנמוך ביותר בכל הערים הגדולות, וההוצאה על תחבורה ציבורית הייתה הגבוהה ביותר בארץ - 195 שקל לחודש.
ושוב, מי קבע שמי שאין לו רשיון נהיגה נחשב עני?
וחוץ מזה - חשבתי שהממשלה רוצה שניסע יותר בתחבורה הציבורית ופחות ברכב פרטי (אם כך, אז תושבי ירושלים צריכים לקבל ציון טוב בכל הקשור לאיכות הסביבה, לא?).
10.1% מהאוכלוסייה בירושלים הינה בעלת שתי מכוניות ויותר, השיעור הנמוך מבין שש הערים הגדולות. רק ל-66.2% ממשקי הבית בירושלים יש מחשב, לעומת ממוצע ארצי של 77.4%.
ושוב התעמולה חופרת לעצמה בור, משום שאם קבעתם שרק לשליש מהירושלמים יש רשיון נהיגה, אז בהחלט לא צריך להיות מופתעים שרק ל-10 אחוז יש יותר מ-2 מכוניות ויותר (אני די מאוכזב מהמתבוללים של השמאל - חשבתי שהם "ירוקים" יותר, אבל מסתבר שדיבורים לחוד ומציאות לחוד).
ובנוגע למחשב - גם זה אינו מפתיע בהתחשב בעובדה שלרוב החרדים אין אפילו טלוויזיה בבית (אז למה שיהיה מחשב?).
שיעור נמוך של ניגשים לבחינות בגרות (פחות ממחצית מהתלמידים בעיר)
ומה כ"כ מפתיע כאן? - הרי החרדים כלל לא ניגשים לבגרויות, אז מן הסתם הממוצע של ירושלים (שלומדים בה גם לא חרדים) נמוך יותר משאר הארץ.
להגדיר את זה (שהחרדים לומדים תורה במקום לגשת לבגרויות) כבורות זו הבורות האמיתית.
אני בטוח שרמת העברית של אביטל להב (התעמולנית) לא משתווה לרמת העברית של ילד חרדי בן 10.
