ברור לי שהוא לא עשה שום דבר מכוונה רעה.
אבל אם שופטים את כוונותיו לפי הגישה הנהוגה ב"ימין האמיתי", אז הוא חלק מהשלטון שהיה אז....וזה אומר על פי "הימין האמיתי" שהכוונות שלו היו מאוד רעות.
למה צריך לשפוט את כוונותיו לפי מה שאמר, כשאתם עצמכם שופטים אחרים רק על פי מעשיהם(והמשמעות של מעשיהם לדעתכם)?
כל כך הרבה פעמים אתם טוענים ש"השמאלנים רוצים להשמיד את המדינה", טוענים שהימין(שאתם מכנים "הימין המזוייף") מתכוונים רק להזיק לארץ ו"יותר גרועים מהשמאלנים" והמטרה שלנו היא להכניס לפה מהגרי עבודה כדי להרוס את הארץ....כאילו זאת קבוצה מגובשת של אנשים שהתארגנו כולם ביחד במזימה נגד המדינה...מזכיר כבר את הפרוטוקולים של זקני ציון.
למרות שגם השמאלנים ברובם הגדול(ואני לא מדבר עכשיו על הקיצוניים כמו בצלם) אוהבים את המדינה, ופשוט מאמינים בדרך אחרת.
על פי ההשקפה שלהם, ניתן להגיע לשלום אמיתי עם הערבים, בכל מקרה נצטרך לתת שטחים ולחזור לגבולות 67 כך שההתנחלויות זה מכשול לשלום, ורק גורמות להמשך הלחימה וליותר הרוגים.
הם גם חושבים שניתן לנצח את הטרור בלי להרוג חפים מפשע...ושצריך להתחשב יותר בזכויות האדם של הערבים(ושאין התנגשות עם זכויות אדם של יהודים).
אני ממש לא מסכים איתם...אבל אני לא מנסה לטעון שיש להם כוונה להזיק לישראל.
כמובן..פה אני מוציא את אירגוני השמאל הקיצוני, שגם מקבלים מימון מגורמים עויינים וכנראה באמת לא מעניין אותם ישראל והעיקר הכסף...ואצלם באמת ניתן לראות צביעות רבה.
אבל אתם, שופטים את כוונותיהם על פי מעשיהם והמשמעות של מעשיהם בעינכם.
אז ניתן עכשיו לראות מהדוגמא שהבאתי קודם...איך שגם על "הימין האמיתי" ניתן להסתכל ככה, ואיך שבעצם יוצא על פי הגישה שלכם שכהנא הוא בוגד ששנא את המדינה ורצה להשמידה...
בס''ד
אתה טוען שיש לבוגדי הערב רב ששלוטים שבא''י כוונות טובות. בסדר שכנעת אותי.
כשדוד בן גוריון ויצחק רבין רצחו 16 ניצולי שואה של האצ''ל באלטלנה, היו לרוצחים כוונות טובות. אתה צודק.
כשבוגדי הערב רב חטפו 10,000 תינוקות יהודים ממוצא תימני מהוריהם, היו להם כוונות טובות. אתה צודק.
כשאנשי ההגנה שיתפו פעולה עם הבריטים למנוע מפליטים להמלט מאירופה הנאצים במשך השואה, היו להם כוונות טובות.
כשחיים ויצמן כתב ב1937 שאסור להציל את מיליוני היהודים באירופה פן "הם הפכו את התל אביב שלנו לגטו נמוך", היו לו כוונות טובות.
כשדוד בן גוריון לעג על זאב ג'בוטינסקי כשג'בוטינסקי הזהיר את יהדות אירופה שתהיה שואה ועליהם להמלט לא''י מיד, היו לבן גוריון כוונות טובות.
כשדוד בן גוריון קרא לג'בוטינסקי "היטלר" וקרא למנחם בגין "נאצי", היו לבן גוריון כוונות טובות.
כשהממסד איים על המזרחים כדי להכריח אותם לחנך את ילדיהם בבתי ספר אנטידתיים, היו לממסד כוונות טובות.
כשממשלת ישראל אמרה לפני 1967 שאסור לעזור לאחינו בברה''מ כי זה יזיק ליחסים הדיפלומטיים עם הסובייטים, היו להם כוונות טובות.
כשממשלת ישראל אמרה אחרי 1967 כשכבר לא היו יחסים דיפלומטיים עם ברה''מ שאסור לעזור לאחינו ברוסיה כי זה יזיק למאמצים לחדש את היחסים, היו להם כוונות טובות.
כשפסלו את מו''ר הרב מאיר כהנא זצוק''ל הי''ד כי הוא היה "גזען" שהציע עידוד הגירה ערבית, אך נתנו לערבים נאצים בכנסת לקורא להשמדת עם ישראל (זה לא גזעני), היו להם כוונות טובות.
כשהפרו את החוקים נגד כל קשר עם המרצחים המחבלים של אש''ף-פת''ח והתחילו את הסכמי אוסלו, היו להם כוונות טובות.
כשהזמינו את ההיטלר הערבי יאסר ערפאת ועוד 80,000 מרצחים מחבלים חמושים נאצים לארץ ישראל בהסכמי אוסלו, היו להם כוונות טובות.
כשאותם שליטים שהזמינו את ערפאת ו80,000 מחבלים ערבים לארץ ישראל גירשו את חיים בן פסח כי הרי הוא "מחבל", היו להם כוונות טובות.
עמית אתה צודק במאה אחוז.