ספרות השואה, היא ספרות ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים, ורבו הסופרים והחוקרים שהוציאו מאמרים, ספרים ופרסומים בכל רבדי השואה: המלחמה, המחנות, הניצולים, הכנסיה, הקהילות, ההנגות השונות של המדינות, וכו' וכו': חדל לספור כי אין מספר.
בעקבות בקשתו של חברינו לפורום זהלר לעלות בהודעה אחת רשימה של ספרים מומלצים בנושא השואה, החלטתי להיענות לבקשתו, וכלהלן:
יש לציין שרוב הספרים בהודעה אלו ספרים שיש לי בספרייתי, או שאני מכיר ממקורות מוסמכים אחרים - ולכן אני יכול להמליץ... כאמור יש עוד ספרות ענפה וודאי אין לי אפילו גרגיר בים ממנה:
הספר הראשון [שרק בשבוע שעבר סיימתי לקרותו] - הוא אחד מספרי העדות החשובים ביותר שנכתבו אי פעם על השואה ע"י פיליפ מילר. הספר שראה אור בשנת 1979 נקרא בשם:
Eyewitness Auschwitz - Three Years in the Gas Chambers (או בתרגום חופשי: "אני הייתי עד לאושוויץ 3 שנים בתוך תאי הגזים").
הספר הוא בעצם תיאור מן הראשונים במעלה של האירועים שהתרחשו מאחורי הקירות של תאי הגזים באושוויץ.
כריכת הספר, משום מה אין אותו בעיברית
ספריו של ק. צטניק:סלמנדרה - ספר חובה! מתאר את קורותיו בזמן השואה.
בית הבובות - סיפורה של אחותו, שאולצה לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי, מתואר בספר "בית הבובות". ספר זה תורגם ליותר מ-32 שפות, יצא לאור בתחילת שנות ה-50 של המאה העשרים.
ספר מעניין מאוד, קראתי אותו שנה שעברה, מתאר את "בלוק 24", ששימש בית בושת לתגמול אסירים:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A7_24קראו לו פיפל - סיפורו של אחיו הצעיר, מוני, שכילד חווה התעללות מינית במחנה הריכוז. אף הוא ראה אור בשנות ה-50 של המאה העשרים.
"צופן א.ד.מ.ע." - ספר יוצא דופן, העוסק בחוויותו של דינור במחנה מנקודת מבט רוחנית. האותיות א.ד.מ.ע. נכתבו על ידי די-נור בראש כל אחד מספריו. הוא סירב להסביר את פשרן, אך סיפר כי אותיות אלו הצילו אותו ממוות כששהה באושוויץ. הפרופסור שיינטוך, מהחוג ללשון וספרות יידיש במכון למדעי היהדות מהאוניברסיטה העברית טוען כי אותיות אלו מייצגות את ראשי תיבות של התפילה "אלהא דמאיר ענני".
השעון - ספר חשוב נוסף, בין היתר מסופר בו בהרחבה על רצח היהודים ביערות, ובבורות קברי האחים.
ספריו החשובים ביותר על השואה ועל זוועות אושוויץ, נלמדים בבתי הספר בכיתות הגבוהות כחלק ממערכי השיעור לקראת הנסיעות המאורגנות למחנות ההשמדה. כל ספריו תורגמו לשפות רבות והתפרסמו ברחבי העולם.
ד"ר גיזלה פרל, שהייתה ניצולת מחנה אושוויץ, ושימשה בו בתור אחת הרופאות, ב- 1948 היא הוציאה את ספרה החשוב: "הייתי רופאה באושוויץ", שמתאר את כל מה שעבר עליה בשואה.
כריכת ספרה
הספר "ברחתי מאושוויץ" של
פרופ' רודולף ורבה שמתאר את חויותיו באושוויץ, ואת סיפור בריחתו הנועז:
אני קראתי את ספרו ואני חייב להודות שזה אחד מספרי העדות החזקים ביותר, והחשובים ביותר!
זהירות ברגע שאתה מתחיל את הספר אי אפשר להפסיק.שמואל ווילנברג, שהשתתף במרד טרבלינקה (!), והצליח להימלט ולשרוד את השואה, ואפילו לכתוב ספר עדות שלם על האירועים שחווה במהלך איימי מלה"ע ה-2 את ספרו רכשתי לפני מספר חודשים, והמוכרת "בצומת ספרים" אמרה לי שיש לי מזל, כיוון שבאותו יום ממש משרד-הביטחון (שמוציאה לאור את הספר), הודיעה שהיא מפסיקה את ההוצאה, והספר היה אחרון בחנות כיוון שכבר הכל אזל...
תנסו אוליי בחנויות יד-שניה...
מבין ניצולי שהשואה, ניצב ובולט אדם, שעבר את שבע מדורי גיהנום באושוויץ, הצליח בניסי ניסים לשרוד, ולכתוב את אחד מספרי העדות החשובים ביותר שנכתבו אי פעם על השואה:
שמו הוא פרימו לוי.
כל ספריו של פרימו לוי חשובים ביותר, ובמיוחד: "הזהו אדם":בשנים האחרונות ספריו של פרימו לוי תופסים תאוצה בקרב "חסידי" ספרות השואה, רבים מעדיפים את תיאוריו של לוי על פני ספריו של ק.צטניק.
ואני אומר: "גם מזה וגם מזה אל תנח ידך", קראתי גם ק.צטניק, וגם "הזהו אדם?" של פרימו לוי, והם בבחינת : "טובים השניים מן האחד"!צביה לובטקין - מעשיה של אשה שהייתה מראשי המנהיגים במרד גטו ורשה, לחמה בחירוף נפש, והצליחה להמלט לחופש, מעורר התפעלות בלב כל אדם. ספרה המפורסם "בימי כליון ומרד" הפך להיות, מאבני הפינה של ספרות ניצולי השואה:
מאוד מומלץ!
ספרו הראשון של
פרופ' אלי ויזל שהוא רב המכר העולמי "הלילה", סיפור רב המעלה המתאר את מה שעבר עליו בשואה. אולי ספר השואה המוכר ביותר בעולם. הספר תורגם לעשרות שפות:
פרופ' ויקטור פרנקל - כתב ספר שמתאר את חוויותיו במחנות הריכוז, ואת מסקנותיו הפסיכולוגיות שהוא חווה על בשרו, העלה בספרו "
האדם מחפש משמעות", שכאמור מכיל בתוכו הרבה רעיונות יהודים, המרצים של תנועות התשובה אוהבים לצטט מתוכו...
פרופ' איאן קרשו מנתח בספרו החדש החלטות מרכזיות מתחילת מלחמת העולם השנייה. שמו של הספר הוא "
הכרעות גורליות", והוא עוסק בנושאים הבאים: החלטתו של היטלר להכריז מלחמה על ארצות-הברית; הכרעתו של מוסוליני להצטרף לבעל-בריתו היטלר; דחיית ניסיונות התיווך לפשרה מצד צ'רצ'יל באביב 1940; והפרק המסעיר מכולם – החלטתו של אדולף היטלר לאמץ את "הפתרון הסופי לשאלת היהודים" – כל אלה עיצבו את מהלכיה וגורלה של מלחמת העולם השנייה ונבחנים בחינה מחודשת ומעמיקה. התיאורים המקובלים של המלחמה ורגעי השיא בה מגדירים בדרך כלל את ההכרעות שבוחן קרשו כמִשגים חמורים, שחרצו את גורלן של המדינות המשתתפות במלחמה. איאן קרשו מציע לקוראיו הערכות חדשות.
לפני כחודש וחצי כשהייתי ביד ושם, קניתי את הספר המקיף ביותר שנכתב על הזונדרקומנדו [היחידות מיוחדות, הזונדרקומנדו, שנועדו לעבוד במשרפות ובתאי הגזים], שכתב גדעון גרייף. הספר נקרא: בכינו בלי דמעות:
הספר קשה מאוד לקריאה, אפשר לצפות לכמה לילות חסרי שינה...
"הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ" - שכתב ד"ר מיקלוש ניסלי, שהיה רופא אסיר באושוויץ, ועבד כעוזרו בכפייה של ד"ר מנגלה, ומתאר את כל הניסוים הקשים:
גם זה ספר מאוד קשה לקריאה
סופרת די ידועה בשם רבקה שכטר כתבה ב-1986 ספר תחת הכותרת: "אוושויץ כממלכת פאוסט, במה לקורבנות אדם", עיין כאן:
http://hayamin.org/forum/index.php/topic,18570.0.html"תליינים מרצון בשירות היטלר" [ שאותו אני קורא כעת בפעם השניה ] של פרופ' דניאל יונה גולדהגן שמשחזר את האווירה של האנטישמיות האלימינציוניסטית שאיפשרה את ביצוע מטרות ההשמדה של היטלר ושעשתה את הרדיפות שקדמו לכך בשנות השלושים למשהו פופולרי:
ספר נוסף שהתחלתי לקרותו לאחרונה, שגם כתב פרופ' דניאל יונה גולדהגן, ומתאר את חלקה של הכנסיה הקתולית בשואה ובאנטישמיות המודרנית, הספר נקרא:
A Moral Reckoning: The Role of the Catholic Church in the Holocaust and Its Unfulfilled Duty of Repair
זה חלק קטן מן הספרים, ובסיעתא דשמיא נעלה כל פעם קצת קצת אי"ה...
בברכה ערן.