HAYAMIN.ORG
חדשות ודיונים => דיון כללי => נושא נשלח על ידי: MiSs_DAnIeL על אפריל 23, 2007, 13:31:49
-
הרגשתי צורך לפתוח את האשכול.
אני מאוד מופתעת שאפילו אשכול אחד- אפילו לא אחד, מוקדם לאלה שהגנו עלינו, והם כבר אינם.
בואו לא ניכנס לפוליטיקה ולססמאות "יהודי לא מגרש יהודי"
הבא נכבד את זכרם.זה מגיע להם
דמעות של מלאכים.
דמעות שקטות
דמעות יפות ועצובות.
זולגות באופק דמעות
ומחפשות...
מה הן מבקשות?
אהה...
כי כשהמלאכים בוכים
בעולם אחר,
אז בעולם הזה
עצוב לנו יותר.
דמעות של מלאכים.
מדוע הם בוכים המלאכים?
אולי בגלל שזה לא קל
להיות מלאך,
בעולם עצוב כל כך.
כי כשהמלאכים בוכים...
וגם אנחנו כאן
רוצים לבכות, לבכות איתם
מה לעשות?
רוצים לבכות
והדמעות אינן יורדות,
הדמעות אינן זולגות.
חיילים שלי.
אני כל - כך מעריכה אותכם.
את כולכם.
הלוואי והייתי יכולה לתת לכל אחד ואחד ממכם חיבוק ענקי!
-
יהי זכרם ברוך
-
במקום בו אני גרה מגיל שש התאספנו אתמול אחרי טכס הזכרון של "צעירי העד" כמה "ילדים מהכתה" ורק אנחנו התבגרנו. רק יכולנו לבקש שבשנה הבאה הרשימה לא תגדל. הלב בוכה ודואב ורק תקוה שלפחות ביום זה ובצער זה העם מאוחד.