HAYAMIN.ORG
חדשות ודיונים => מערכת החדשות => נושא נשלח על ידי: אלירן על אפריל 11, 2007, 23:03:53
-
באחור של 60 שנה נאותו חברות בטוח באירופה לשלם חצי מליארד דולר עבור פוליסות הבטוח של קרבנות השואה. הכסף שולם, אך לא בטוח שהצדק נעשה.
אחרי תשע שנים של עבודה מאומצת קיימה השבוע הנציבות הבינלאומית לתביעות בטוח מתקופת השואה את ישיבתה האחרונה והמסכמת. הנציבות הוקמה בשנת 1998 תחת לחץ צבורי כבד בעקבות סרובם השיטתי של חברות בטוח מרכזיות באירופה לכבד את הפוליסות שהוציאו קרבנות שואה רבים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. הנציבות הוסמכה לדון בתביעותיהם של נצולי השואה או יורשיהם שפוליסות הבטוח שלהם לא כובדו וכן לקיים חפוש מעמיק בארכיבי חברות הבטוח כדי לברר מהו הסכום המשוער שחברות אלו עדין חבות לבני העם היהודי.
על פי הדו''ח הסופי שפרסמה הועדה בשבוע שעבר עולה כי בתשע שנות פעולתה היא טיפלה ב-90,000 תביעות, אישרה 48,000 מתוכן וחילקה פצויים בסך 306 מליון דולר. עוד 174 מליון דולר שהשתייכו לפוליסות בטוח שלא נמצאו להם תובעים הועברו לקרן הומניטרית שתעסוק במתן תמיכה בנצולי שואה נצרכים וכן בשימור זכר השואה. בסוף החדש יסגרו סופית משרדי הנציבות, כמעט כל העובדים יפוטרו ורבבות המסמכים שהצטברו במהלך עבודתה ישלחו לגנזכי המוזיאון השואה הלאומי בוושינגטון.
בדברי הסכום חלקו חברי הנציבות שבחים רבים לעצמם ואמרו כי השתדלו לעשות את המירב כדי לסייע גם במקרים שבהם התיעוד הקיים לא היה מאפשר הגשת תביעת פצויים בערוצים המשפטיים המקובלים. ''לא השגנו צדק מוחלט'', אמר רומן קנט, אחד משני נצולי השואה המיוצגים בועדת הנציבות, ''אבל השגנו מידה מסוימת של צדק עבור רבבות נצולים''.
חברי הועדה ציינו את הקשיים הרבים שבהם נתקלו במהלך מאמציהם לממש תביעות בטוח בנות ששים שנה ובהם כאלו שהתבססו על מטבעות שכבר יצאו מכלל שמוש או חברות בטוח שהתמזגו לפני עשרות שנים ונעלמו מהאופק. ''עבדנו קשה מאד'', אמר יו''ר הועדה ומי שכיהן בעבר בתפקיד מזכיר המדינה האמריקאי לורנס איגלברגר. עבודת הועדה, כך הוא מספר, היתה מורכבת הרבה יותר מהמו''מ המדיני שניהל בשעתו מול ברית המועצות. ''בהרבה מקרים היינו צריכים להמציא את הגלגל''.
אבל שיטות העבודה של הועדה ספגו גם בקורת רבה, בין היתר בגלל החלטה שנויה במחלוקת שלא לחייב את חברות הבטוח לפרסם רשימה מלאה של כל פוליסות הבטוח ה'רדומות' מתקופת השואה שלא נמצאו להם תובעים עד היום. לדברי המבקרים, בנגוד לפרשת חשבונות הבנק השוויצרים כאשר הבנקים בשוויץ ניאותו (לאחר לחץ צבורי עצום) לפרסם את הרשימה המלאה של החשבונות הרדומים כדי לאפשר לכל מי שזיהה את שם קרוביו ברשימה להגיש תביעת פצויים, סרבו חברות הבטוח לפרסם את הרשימה המלאה של בעלי הפוליסות בתקופת השואה דבר שהיה מאפשר לאנשים נוספים לזהות את שמותיהם ולהגיש תביעת פצויים. משמעות הדבר שרק כאלו שידעו מראש על פוליסות בטוח שהוציאו קרוביהם בתקופת השואה יכלו להגיש תביעה.
טענה נוספת מתיחסת לעובדה ש-17% מהכסף שהוצאו מחברות הבטוח התבזבזו על הוצאות תפעול שונות.
הועדה ספגה בקורת גם משום שלא אילצה את חברות הבטוח לפרסם התנצלות פומבית על התנהגותם הנבזית כלפי לקוחותיהם היהודים. ''הצדק לא יושג באמצעות מתן תשלומים צנועים לנצולים אלא בכך שהחברות יאלצו לפתוח את הארכיבים שלהם לעיני כל, להודות בפומבי בפשעים שעשו ולהתנצל בפני הנצולים על כך שלא כבדו את התחייבותם כלפי הלקוחות היהודים'', אומר דניאל קדן, שבמסגרת עבודתו ברשות הבטוח בארה''ב עקב אחר עבודת הועדה. ''הרבה נצולים פשוט רוצים שהצדק יצא לאור. הם רוצים לדעת את האמת. עד היום אף אחד לא קם ואמר 'חברת הבטוח שלנו, עשתה כך וכך ואנחנו מצטערים על התנהגותנו'. אף אחד לא עשה את זה'.
-
זה לא משנה מה הגוים האנטישמיים יעשו כדי "לכפר" על פשעיהם בזמן השואה. על מה שאבותיהם עשו לרבי עקיבא ולתלמידיו לא תהיה להם כפרה.