הרב מאיר כהנא - שכתוב של שיחה בישיבה – אור לנר חמישי של חנוכה
נכתב על ידי הרב מאיר כהנא
יום ניקנור
במסכת תענית דף יח' שואלים: "מאי ניקנור?" היה אז בימי בית שני יום טוב, חג. הם קבעו חג בשם "יום ניקנור" . אז שואלים: "מאי ניקנור"? מה זה? "דתניא: ניקנור אחד מאפרכי יוונים היה" – הוא היה אחד מהשרים של יוון בימי המכבים. "ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים ואומר: אימתי תיפול בידי וארמסנה!" – השר הזה, הגוי הזה, היה עומד כל יום, מול העיר ירושלים, מנפנף בזרוע שלו, באגרוף שלו, ואומר: מתי יבוא היום וארמסנה! "וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום - קצצו בהונות ידיו ורגליו, ותלאום בשערי ירושלים" – הם לקחו את בהונות ידיו ורגליו ותלו אותם בשערי ירושלים, כדי שכל אחד יראה. "ואמרו: פה שהיה מדבר בגאווה, וידיים שהיו מניפות על ירושלים, תיעשה בהם נקמה". תיעשה בהם נקמה. זה היה יום ניקנור. תארו לעצמכם: בכל בית ספר, בכל גן אמרו: "היום יום ניקנור". "היום יום ניקנור". "בואו ונראה את בהונות ידיו ורגליו". יום ניקנור. יום ניקנור. חג. ממש יום טוב בישראל. זהו. יוון – הראשונים שבאו נגד הדתנשאלת פה שאלה: חוץ מזה ש – מה זה תולים את בהונות ידיו ורגליו? זה לא יפה, זה לא מוסרי... – חוץ מזה, חייבים להבין, מאיפה נבעה השנאה הזאת של היוונים ליהודים? הגוי הזה אין לו שום דבר אחר שמעניין אותו מאשר לעמוד ולנפנף: מתי יבוא, מתי יבוא היום וארמסנה?! מה זה? מה השנאה הזאת? ובכלל, יון לא באה לשעבד את גופו של היהודי. להיפך, היוונים באו לשעבד את דתם. הם באו כנגד הדת. בויקרא רבה פרשה יג מביאים פסוק מירמיהו: "נמר שוקד על עריהם" מה זה אומר "נמר שוקד על עריהם"? – "זו יון שהיתה מנמרת בגזרותיה". כלומר, עושה עוד גזרה, עוד משונה, עוד משונה, כמו נמר. "ואומרת לישראל: כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". הנה – סתם דוגמא – היתה איזו גזירה כזאת , שעל כל שור שהיה ליהודי היו צריכים לחקוק על הקרן: "אין לי חלק באלוקי ישראל". עד כדי כך! מאיפה זה בא? בכל בית ראשון לא מצאנו אויב אחד כזה. הפלישתים באו בשביל מה? – (בשביל) תבואה, מיסים, קש ותבן. כנ"ל עמון ומואב ומדין ואשור – אף אחד מהם לא בא לעשות שמד. . והנה היוונים באו. עד כדי כך שבסוף סוכה בדף נו, כתוב: "מעשה במרים בת בלגה שהמירה דתה" – המירה דתה. היא היתה ממשפחת לויים "והלכה ונישאה לסרדיוט אחד" – איזה שר אחד ממלכי יוון. התחתנה איתו. "כשנכנסו יוונים להיכל, היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה "לוקוס לוקוס" – "לוקוס" ביוונית זה זאב – "זאב זאב". היא קראה למזבח "זאב". למה? "עד מתי אתה מכנה ממונן של ישראל" – כמו זאב שהוא בא ואוכל ודורס ואוכל. עוד קרבן, עוד קרבן, תביא עולה, תביא מנחה, תביא חטאת, תביא, תביא, תביא! תביא בשר. "ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק". כלומר, בבוז כזה. אתה טוען שיש אלוקים בישראל? – הוא לוקח מכם את הבשר, ואין לו את הכח להגן עליכם! ככה אמרה. אז אנחנו רואים, שפה זה לא היה סתם ענין של מיסים, שיעבוד – פה היה ענין של המרת דת. ובאמת ככה אומר הרמב"ם בהלכות חנוכה בפרק ג': "בבית שני כשמלכי יוון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם..." – ביטלו דתם, אף אחד לא עשה את זה. לא פרס, לא מדי, לא בבל, "...ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות". למה זה? היהודים היו העם היחיד שסירב לשתף בדתו את אלילי יוון ותרבות יווןהתשובה היא ככה: למעשה, כאשר יוון הגיעו הם לא חשבו על זה. מה שהם רצו זה לא שהיהודים יבטלו את דתם – אלא כמו כל העמים, שיקבלו גם את האלילים של יוון. "אתם רוצים את ה'? – אבל יחד עם זוס. בסדר. עם זום". מה רע בזה? כנ"ל עם התרבות שלהם: הם לא באו עם כפיה עליהם. להיפך, הם אמרו: מי שרוצה. ומי לא ירצה? מי לא ירצה? – ספורט, "מכביה". מי לא ירצה "מכביה"? מכבי תל אביב – מי לא ירצה בזה? אז הם בכלל לא באו נגד הדת. הם אמרו: תכניסו גם את זוס – וחוץ מזה הנה: ספורטאים, תרבות, תיאטרון, "צוותא"... מי יכול להיות נגד "צוותא"? או "הבימה"? מי יכול להיות נגד? ככה הם אמרו. לכל עם הם באו, ואותו עם ואמרו: בודאי, למה לא? עוד אליל. בוא. בוא תיכנס. יש לנו 430 אלילים, אז עכשיו יהיו 431. וספורט - למה לא? רק היהודים אמרו: לא. לא. אין שיתוף ואין שום דבר. לא מוכנים – וגם לא ספורט! אנחנו עם סגולה, אנחנו עם מיחד, אנחנו עם נבחר – ואנחנו "עם לבדד ישכון"! לא רוצים לא את זוס ולא ספורט. לא רוצים. זה הרגיז אותם. מה? אתם חושבים שאתם יותר טובים? אתם "עם סגולה" פתאום, "עם נבחר", ככה זה? אז הם אמרו: אז אם כן – דוקא! אם כן – דוקא זוס ולא ה', ודוקא מלחמה נגד יהדות. כלומר, הקביעה של היהודים שדוקא לנו התרבות ודוקא לנו האמת, זה הרגיז את היוונים שהם היו הראשונים שבאמת יצאו עם תרבות. אנחנו לא מוצאים אצל מואב תרבות מיוחדת, או אצל אדום – לא היה ענין של תרבות. גם אצל בבל לא היה ענין של תרבות. לעומתם, היוונים ואמרו: אנחנו לא סתם עם, אנחנו תרבות. אנחנו, למעשה, עם נבחר! אנחנו יפת. מה זה "יפת"? לנו יש תרבות אמיתית! אז כל עם ועם אמר: באמת יפה, באמת יש להם חוגים וחושבים ופילוסופיה, וגם ספורט, ופסלים. מה אין להם? והנה, פתאום באים היהודים ואומרים: לא. זה הבל. כל זה שקר – לנו התרבות האמיתית, ללא שיתוף. וזה הביא את היוונים לומר: אם זה ככה, אז יש עכשיו מלחמת תרבות. סיבת שנאת הגויים לישראל – הבדלהבקיצור, למעשה, הענין הזה שאנחנו בנפרד, מובדלים, זה מביא לידי שנאה של הגוים. בגמרא בשבת בדף פט אומרים ככה: מאי הר סיני? – למה נקרא "הר סיני"? – "שבו נשנאו הגוים לקב"ה". כלומר, ירדה משם שנאה לגוים. אבל ירדה משם גם שנאה מהגוים ליהודים. בגלל השנאה שירדה אליהם, עלתה גם שנאה מהם – אלינו. "מה הענין הזה שאתם חושבים שאתם יותר טובים?" אין כמעט דבר שמרגיז את הגוי מהענין הזה שאנחנו עם נבחר. השנאה הזאת באה על רקע של אמת – שאכן אנחנו עם סגולה, ואכן אנחנו עם קדוש, ויש פרישות והבדלה מן הגוים ומשיקוציהם. וזה כל הענין של השנאה של יוון אלינו. זה מסביר את האובססיה של ניקנור. כל יום הוא היה וןצא: "מתי יבוא יום וארמסנה?" מתי יבוא היום שארמוס איתם! כי הוא הבין שיש ג'יהד פה. יש פה מאבק. מלחמת קודש. זה לא סתם בין שני עמים – זה מלחמה של תרבויות, דתות, של מחשבות: מי באמת סגולה, מי באמת הוא הנבחר. כמו שהיום טועים ואומרים: "יש בעיה של ישראל והערבים". לא זאת המלחמה. גם לא בין יהודים וערבים. זה יהדות מול האיסלם! זאת המלחמה פה!
:old_audio: קובץ אודיו לשמיעה:
הרב מאיר כהנא, שיעור בנושא חנוכה.wma (http://www.upf.co.il/file/40197.html)
<< הועלה מחדש, מקור כאן (http://hayamin.org/forum/index.php/topic,7508.0.html) >>
O0 חנוכה שמח!