HAYAMIN.ORG
שונות => מה שבראש => נושא נשלח על ידי: המנטרל העברי על אפריל 01, 2009, 21:28:13
-
טוב אז ראשית כול, אין ברצוני למשוך איזשהי תשומת לב רחבה וענקית בעניין שאני אדון בו, אני רק מבקש את חוות הדעת של האנשים בפורום.
אני אישית מרגיש משבר עצום בנפש שלי, אני נכנס לעיתים קרובות להתקפי דיכאון שמאוד קשה לי לצאת מהם.
אני בד"כ אדם מחוייך, שאוהב לצחוק ולהצחיק אנשים, רואה בכל הפלא כמעשה ה' ותו לא ונדהם ולבי מתמלא שמחה, אך בזמן האחרון, בערך מספר חודשים אני מדרדר, אני מיואש מן החיים, לאן שלא אפנה את פניי - לא אראה בטוב, רק רוע, ייאוש, אכזבה ושאר רגשות שליליים.
אני מרגיש בודד בעולם, אף על פי שמשפחתי קרובה אליי, כביכול נוצר מצב שאני דוחק את עצמי מעל כולם.
בבקרים, אין לי רצון לקום, וכשהשעון המעורר מצלצל, ברצוני רק לכבות אותו, ולעיתים אני עושה כך.
אני פוגם בברית, אמנם אני אדם חילוני, אבל אני נגעל מזה ומנסה לדרבן את עצמי להפסיק עם זה, אך לזרא מאמצי.
כל כך הרבה יצרים זדוניים ורגשות רעים אופפים אותי שאיני יכול להבחין בין עיקר לטפל, חוש השיפוט שלי אבד.
אני מרגיש כמו המלט של שייקספיר, כמו הולדן קופלפילד של סלינג'ר, גרוע מזאת כמו ירמיהו במהפכת כמו איוב הנשלט.
אני נושא עמי אותות קין - חרפתי, ביזיוני, כלימתי, שלא חפצה בהן נפשי! וביודעין ואם לא היה בלא יודעין, אזי הייתי מרגיש פחות מדוכדך? יותר שלם עם עצמי?
אני סובב ומחזר בביתי, הולך בתוך חדרי ושואל מה לי ולחיים כאלה? אין לי חיים, אני לא נהנה מהם, והשאלה האדירה הזו נוחתת עלי ומונחת לפני על מגש של כסף:"הטוב מותי מחיי?"
רק ייעוצכם אני דורש ולא יותר.
-
המתנה הזאת שהיא כורח המציאות, של חיים בגוף המדהים הזה
הוא החיים - ועליך לנצל אותם ולמצוא את הדרך בה כן תהיה מאושר
בוודאי שיש דרך כזו - גם לך.
חזרה בתשובה היא תשובה שכל אחד יוכל לומר לך בפשטות שתעזור לך.
אך איני יודע מה אתה חושב על הנושא הזה,
כדי להיות מאושר ממש, אתה צריך הרבה ידע, פילוסופיה ודרך מהנה לחיות
איפה אתה גר? אם בא לך להיפגש, אתה מוזמן להזמין אותי.
-
מבין אותך מאוד...
אני יכול להרבות במילים ולומר לך שתחזיק מעמד זו רק תקופה שתחלוף, אבל אתה פשוט תתקע במקום.
אתה לא מרגיש שיש בך משהו שרוצה להתפרץ?
תצא לטיול!!!! של שבוע אפילו בארץ, זאת עונה מדהימה עכשיו.
חפש כמה חברה שרוצים להצטרף אליך ופשוט תעזובו הכל ותלכו באופניים או ברגל זה ממש לא משנה...
אפילו אם אתה לא מוצא אף אחד, אני הייתי בתקופה שהשתחררתי לפני כולם מהצבא (גם התגייסתי ראשון)
לא היה לי עם אף אחד ללכת והרגשתי שאני פשוט חייב ללכת ולראות עולם לקחתי אופניים שק שינה מערכת קפה בגדים ואוכל,
ופשוט חרשתי שלושה ימים את הארץ, נשמתי אוויר הרים כזה שאני לא יודע איך נשמתי עד אז, זלגו לי דמעות...
ראיתי מקומות פגשתי אנשים, קשה לתאר את ההרגשה.
אחרי פסח חברים שלי מתכננים לצאת לשבוע בשביל ישראל אני כל כך רוצה לצאת שאני עוד רגע מתפוצץ
אבל יש לי עבודה ולימודים. :old_sad:
קיצר אם אתה יכול תלך על זה, לא תצטער זה ימלא אותך בכוחות שלא תאמין
תצא עם ראש פתוח ותתן לכל העוצמה של העולם הזה להכנס אליך.
-
מה זה פוגע בברית?
-
בס"ד
אני גם עד לפני שנתיים הייתי במצב-נפשי קשה הייתי פוגם המון בברית(מוציא זרע-לבטלה רחמנא-ליצלן) מגיל14.הייתי בדכאונות קשים-ביותר והתקפי-חרדות וייאוש טוטאלי הייתי הולך לישון ב10 בלילה וקם למחרת ב6 בערב בגלל הדכאונות והחרדות, במשך 6 שנים הייתי במצב נפשי קשה ואז הכרתי מישהו שהוא היום חרדי(חזר-בתשובה לפני 20 שנה) והוא התחיל לדבר איתי וסיפרתי לו שאני מרגיש על-הפנים ומיואש מהחיים,אז הוא שאל אותי בפשטות:אתה פוגם-בברית? אז אמרתי לו שכן אז הוא הזמין אותי לבוא ללמוד איתו יום-אחד בישיבה שלו ואז הוא התחיל ללמוד אותי את החומרה-האיומה של העבירה הזאת של להיות עם נשים ולהוציא זרע-לבטלה ומאז ברוך-ה' לא פגמתי בברית(כבר שנתיים).
ומאז אנחנו לומדים בכל-בוקר חומש,מוסר,והלכות וברוך-ה' חזרתי מאז בתשובה והיום אני שומר-שבת,מניח-תפילין,שומר ברית-קודש,מתפלל,עושה חסדים,משתדל לתקן את המידות,שואף להתחזק ולהתקדש יותר.
כמובן שהבעיות לא עברו ב100% ועדיין יש לי הרבה דברים שמפריעים לי אבל זה לא כמו מה שהרגשתי בזמן שהייתי חילוני ופוגם-בברית.
יש לי המון עוד מה לתקן וכמובן שיש קשיים בדרך ועדיין אני סובל קצת אבל נקווה לישועת-ה' ולעשות השתדלות ואת רצון-ה'.