HAYAMIN.ORG
יהדות ותורת ישראל => שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי => נושא נשלח על ידי: eran על דצמבר 26, 2008, 02:55:50
-
כידוע בכל שנה ושנה פרשת "מקץ" נופלת בחנוכה, ולא בכדי יש הרבה מן ההתאמה בין שתי עיניינים אלו.
כתבתי מאמר המקשר בין שתי הנושאים, אשמח לשמוע את חוות דעתכם:
בפרשת השבוע עוסקת בעם ישראל וביוסף, וכמו שבאבות הקדושים גלומים כל עם ישראל כך גם כל עם ישראל גלום ביוסף, שהוא המשך ישיר לאבות, כ"ש: "בני יעקב ויוסף סלה".
עם ישראל נמצא תחת כבלי האימפריה היונית האלילית, ויון בהיפוך אותיות "ניו- חדש" (בלעז), הם היוו את כל הקדמה שבעולם, את הפילוסופיה, האומנות התיאטרון, והיא הייתה אימפריה חובקת עולם ששלטה בכיפה, וגם בא"י.
יוסף גם היה נמצא בחשכות גדולה, תחת האימפריה המצרית האלילית, שגם שלטה בכיפה, וייצגה קידמה מסוימת: בארכיטקטורה: "ויבנו ערי מסכנות", היו בקיאים בחכמת החניטה.
"ויהי מקץ" – הגיע זמן הקץ לחשכה, להוציא את עם ישראל מתחת סבלות חשכת היוונים, ואת יוסף (שבו גלום כל עם ישראל) מבור החשכה וההסתר המצרי.
"ופרעה חולם" – ומה הוא רואה בחלום? את הפרות והשיבולים החלושות והשדופות (שדופות מסביר רש"י – חבוטות, שסבלו הרבה חבטות, מהמצרים מהיוונים) אוכלות ובולעות את הפרעות החזקות וטובות המראה (רמז ליוון ומצרים שהיה חשוב להם המראה החיצוני).
עם ישראל חלוש וחבוט, ואע"פ כן הוא יאכל ויבלע את האימפריות הגדולות האלו, מפני שלהם חשוב החיצוניות: החזקות – כוח גופני, וטובות המראה – יופי. ואילו עם ישראל בוטח באלוקיו: "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ב ה’ מגן עזרך ואשר חרב גאוותך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרך". בורא עולם הוא המגן של עם ישראל ולא שום יופי וכוח חיצוני.
ובחלום יש רמז נפלא לחנוכה: בחלום פרעה רואה 7 פרות, 7 שיבולים, וכידוע: "כל החלומות הולכים אחר הפה", ויוסף הוא זה שפירש את החלום, נמצא שיש – 8 יסודות שהעמידו את החלום והפכו את למציאות, ובזכות 8 יסודות אלה יצא יוסף לחלוטין הגלות היישר לשלטון.
וכך גם החשמונאים מצאו את פח השמן, ונעשה להם ובמקום לדלוק יום 1 דלק 8 ימים, וידעו שה' נמצא בקרבם, וזכו לצאת לחלוטין מן החושך ויסדו את הממלכה החשמונאית.
ויודע גם על פי הסוד שמספר 8 הוא מעל הטבע, ובאמת הניסים שנעשו ליוסף ועם ישראל הם מעל הטבע, מבירא עמיקתא לאיגרא רמא.
וכאשר יוסף עומד לפני פרעה הוא עושה קידוש ה': "עברי אנכי", הוא אינו מוותר על "מעמדו" גם כשהוא עומד מול פרעה וכל חכמי מצרים, ואחרי שהוא עולה למלוך הוא מצווה את כל נתיני הממלכה למול, מילה את האות, היא הברית עם האלוקים, לכן הוא מצווה אותם למול שידעו שכולם תחת האלוקים.
וזאת הסיבה שהיוונים ביטלו את מצוות המילה, רצו לפגום באות ובברית שבין אדם לאלוקיו!
וכך גם מתתיהו כיוסף עשה קידוש ה': וזעק: "מי לה' אליי", והמשיך למול יהודים, שהכול ידעו שאכן יש אלוקים בקרבנו.
פרשת מקץ רוקמת בתוכה את סיפור חג החנוכה, ומלמדת אותנו שאע"פ שיוסף והמכבים היו מעטים, תחת אימפריות חובקות עולם שהאידיאלים שלהם היו הפוכים לחלוטין מההשקפה היהודית, וקוים בהם החצי הראשון של הפסוק: "כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", הם לא התייאשו, וסמכו על בורא עולם, ואכן הישועה הגיעה, והם יצאו מחשכה לאורה, וקוים בהם הסוף של הפסוק: "וכבוד ה' עליך יזרח".
בברכה ערן!
-
הם סמכו על בוא עולם ולא התייאשו וזה בא לידי ביטוי ברוחניות שלהם וברוח הקדושה ישר כוח!!!!!!!
הנה עוד חומר על דמותו של יוסף הצדיק מההרצאה של הרב זמיר כהן שבא הוא חושף את הקשר בין התורה והתלמוד למקורות מצריים וארכאולוגיים:
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2625824