HAYAMIN.ORG

שונות => מה שבראש => נושא נשלח על ידי: אוהד הפועל על פברואר 09, 2010, 04:03:58

כותרת: כרטיס אשראי-מידע כללי לחברי הפורום
תגובה על ידי: אוהד הפועל על פברואר 09, 2010, 04:03:58
עקב כך שדיוני הפוליטיקה הם די חסרי טעם עד כה(אני מודה אני נהפכתי למיואש, "ניצחתם") רציתי לשתף אתכם בדבר שאני רואה בו חשיבות עליונה, "כרטיסי האשראי".
חשוב לציין אין כאן עניין של דעה אישית, אלא עובדות.
כיוון שבפורום זה ישנם הרבה חברה שדווקא עדיין לא הגיעו לגיל המתאים לקבלת כרטיס אשראי, החלטתי לספק קצת מידע על כרטיס אשראי בכלל.
זאת על מנת שיבוא היום וכן יהיה ברשותם כרטיס אשראי הם יוכלו להתנהל בו ביעילות. אגב גם לבעלי כרטיסים שונים מוזמנים לקרוא ולהשכיל ולדעת.
ראשית חשוב לציין שאני עבדתי בחברת אשראי ואני מציע לכולם לדעת כיצד להתנהל עמו מחשש שחוסר ידע יוכל להביא חוב גדול בעתיד. אני אומר מראש זה די ארוך וזה מאוד מאוד בסיסי ולא כולל הרבה מידע מעבר(שרובכם כרגע לא צריכים).
חשוב לציין שעבדתי בחברת אשראי ואני מכיר את המושגים של חברה זו. יש כמה שינויים מינוריים בין המונחים של חברות אשראי השונות, אבל בגדול זה הכול אותו דבר(לדוגמה מסגרת האשראי בכא''ל עובדת בצורה קצת שונה מהמסגרת בישראקרד).

מה זה כרטיס אשראי? מה זה בכלל אשראי?

אשראי במילים אחרות הוא הלוואה. זאת אומרת, כסף שניתן לאדם לביצוע שימוש, כאשר אותו אדם מחויב להחזיר את ההלוואה אחרי תקופה מסוימת של זמן. תקופת הימים שאותו אדם
קיבל את ההלוואה ועד ליום שהחזיר אותה נקראים ימי אשראי, אשר עבורם לרוב משלמים ריבית. זאת אומרת פיצוי כספי על הימים שבהם האדם שהלוואה את הכסף לשני לא השתמש עם אותו כסף בעצמו. הריבית הינה בעצם חישוב של אחוזים מסך הכסף אשר ניתן בפועל(נקרא גם קרן) המתווסף להחזרת הלוואה. או בעצם ההפרש בין סך הסכום שהוחזר, לסך הקרן עצמה, שהוא הרווח לאותו מלואה.
כרטיס אשראי הינו כרטיס מגנטי שעמו ניתן בעל הכרטיס(הנקרא הלקוח) לבצע עסקאות(קניות) ולשלם אותם במועד מאוחר יותר. על השירות הזה משלם בעל העסק שממנו קנה בעל הכרטיס את המוצר עמלת סליקה לחברת האשראי.
עמלה זו מחושבת באחוזים מסך העסקה שהתבצעה. כך שחברת האשראי מזכה את בעל העסק בפחות כסף ממה ששילם הלקוח בפועל.חברת האשראי מבטיחה אף לבית העסק שגם אם הלקוח לא יוכל לפרוע את חובו(זאת אומרת לשלם על המוצרים שקנה) בית העסק עדיין יקבל את הזיכוי מחברת האשראי(נגיע לזה בהמשך כיצד זה משפיע עלינו האזרח הקטן).
כל חברות האשראי נותנות לפחות 30 ימי אשראי חינם- זאת אומרת 30 יום בהם הלקוח יכול לצבור חוב בביצוע עסקאות שונות, ולא לשלם על חוב זה ריבית. יום פירעון החוב, או יום בו בעל הכרטיס מחויב בסכום שהשתמש בו נקרא מועד חיוב.
מכאן ניתן להבין שבעצם ישנו פירעון חודשי של חוב בכרטיס. אם פרעת את החוב במועד החיוב שלך, לדוגמה ה-2, לא שילמת ריבית.
חשוב לציין ריבית הינו חיוב רק על ימי אשראי בלבד.
בגדול כל מה שחברת האשראי עושה היא לקחת כסף מחשבון X ולתת אותו לחשבון Y.

סוגי כרטיסים

במדינת ישראל נכון להיום ישנם 3 חברות המנפיקים כרטיסי אשראי. הנפקת כרטיס משמע יצירת כרטיס בפועל. כא''ל, לאומיקארד וישראקרד.
ישנם כמה מותגים שונים שכל חברה עובדת עמם. מותגים אלו הינם חברות בינלאומיות שמנפיקות כרטיסים אלו גם בישראל(כמו מקדונלדס בישראל לדוגמה שהיא בפועל מסעדה שהוקמה בארצות הברית אך הינו מותג בישראל ובכל העולם). החברות מנפיקות מותגים, שהם כרטיסי אשראי מסוג: ויזה, מאסטרקרד, דיינרס, אמריקן אקספרס, וישראקרד.
כא''ל מנפיקה ויזה ומאסטרקרד, ואף דיינרס כמותג ייחודי שלה
לאומיקרד מנפיקים ויזה ומאסטרקרד בלבד
וישראקרד מנפיקים מאסטרקרד, ויזה(בכמות אפסית אבל יש) אמריקן אקספרס(כמותג ייחודי לה) וישראקרד(מותג ייחודי לה, לרוב כרטיס לחיילים או צעירים בלבד). ההבדל הוא לרוב מזערי, ורק בהטבות ועמלות.
אם כי כמעט אין בית עסק שלא מקבל ויזה, ומאסטרקרד
ישנם כמה דרגות של כרטיסים:
1. כרטיס צעיר- כרטיס מוגבל הנועד לבני נוער מגיל 16, בעל מסגרת קטנה ללא יכולת לבצע עסקאות תשלומים(בני נוער על פי חוק לא יכולים לבצע עסקאות בתשלומים).
2. כרטיס בייסיק מקומי- כרטיס פשוט לרוב עם מסגרת אשראי קטנה מאוד שימוש בארץ בלבד.
3. בייסיק בינלאומי- אותו עיקרון רק אפשר לבצע עסקאות גם בחול.
4. מקומי- כרטיס קצת יותר מתקדם לשימוש בארץ בלבד, ההבדל הוא מסגרת יותר טובה(ולרוב יכולת לבצע פעולות כמו לקיחת מוצר אשראי כמו פריסה או הלוואה).
5. בינלאומי- כמו מקומי רק יכולת לבצע עסקאות בחו''ל ומסגרת קצת יותר גדולה.
6. עסקי-נועד לאנשי עסקים
7. זהב/זהב עסקי- כרטיס כבר לאנשים בעלי משכורת מעל הממוצע עם יכולת לבצע עסקאות בחו''ל.
8 פלטיניום/פלטיניום עסקי- הכרטיס היוקרתי ביותר- נותן לרוב הטבות טובות עם יכולת לבצע עסקאות בחו''ל. נועד לבעלי הכנסה גבוה לרוב(אני שמרוויח 3000 שקל לחודש במקרה הטוב יש פלטינום אבל זה מכיוון שעבדתי שם, לכן הדגש על לרוב)
9. יש עוד כרטיס הנקרא "הכרטיס השחור" של חברת ישראקרד שיש רק ל-400 איש ברחבי הארץ, שזה כרטיס המיועד לעשירי הארץ. חוץ ממסגרת יש גם שירות אישי מאוד גבוה לאותם לקוחות, אבל זה פחות מעניין אותנו כרגע.

בנוסף ישנם כרטיסי חיוב(מבנק הדואר) כרטיס ללא ימי אשראי בו החיוב מתבצע באותו יום של הקניה(כרטיס זה יהיה מסוג בייסיק מקומי/בינלאומי)וכרטיס נטען בו הלקוח ראשית משלם כמות מסוימת ועם סכום זה הוא יכול להשתמש, זאת אומרת עד לסכום ששילם בפועל(טוב לעסקאות דיסקרטיות באינטרנט, עסקאות טלפוניות וכן הלאה).
כמובן שכל כרטיס ניתן לקטרג בשני אופנים.

בנקאי או חוץ בנקאי.
בנקאי- הינו כרטיס שהלקוח קיבל מהבנק- שחברת האשראי עובדת עמו, לדוגמא דיינרס מבנק דיסקונט הבעלים של כא''ל. הבנק אחראי לתפעול הכרטיס, למסגרת האשראי ולחוב הלקוח.
כרטיס חוץ בנקאי- כרטיס שבא ישירות מחברת האשראי(לרוב כרטיסי מועדון צרכנות) וחברת האשראי אחראית על מסגרתו וחובו של הלקוח ישירות. לרוב הוא יהיה כרטיס שני ללקוח.
זאת אומרת יכול להיות ללקוח בבנק הפועלים(שעובד עם ישראקרד) כרטיס חוץ בנקאי סופרסל של לאומיקרד.

סוגי עסקאות
היתרון בכרטיס שניתן לבצע עמו סוגים שונים של עסקאות ובכך לנהל את ההוצאות החודשיות של כל אחד בצורה נוחה יותר.

1. עסקת מזומן- כמו שנאמר הלקוח יכול לבצע עסקאות עם הכרטיס האשראי שברשותו ולשם עבור אותם עסקאות במועד מאוחר יותר.
לדוגמה, לקוח יכול לקנות היום בגדים(ה-5 לינואר), ובמידה ומועד החיוב שלו הוא ה-2 לחודש, הוא ישלם על הבגדים רק ב-2 לפברואר. זאת אומרת רק אז ירד לו הכסף בפועל מהחשבון.
עסקה זו נקראת עסקה רגילה או עסקת מזומן, בה הלקוח בוחר לשלם על העסקה במועד חיוב הקרוב.
2. עסקת תשלומים- עסקת תשלומים הינה עסקה בה סכום העסקה מחולק לכך וכך תשלומים ללא ריבית. כיצד זה מתנהל? נגיד אדם קנה בגדים ב-500 ש''ח וביקש לחלק אותם ל-5 תשלומים ולו מועד חיוב ה-2 לחודש.
כל 2 לחודש, מהחודש הקרוב ירד ללקוח מחשבון הבנק 100 שקלים בלבד עד שיסיים הוא לשלם את סך העסקה. בית העסק לרוב(תלוי בהסדר של בית העסק עם חברת האשראי ותלוי אם לו חברת ממון אבל לא נכנס לזה)מקבל את הכסף עצמו מחברת האשראי בתשלומים. הלקוח שילם 100 ש''ח בית העסק יקבל 100 ש''ח.
על עסקאות אלו לרוב חברת האשראי גובה עמלת עסקת תשלומים מבעל הכרטיס(בין 45-55 אגורות פר תשלום על שירות כביכול שהם מעניקים ללקוח, לא מובן איזה שירות בדיוק).
3. עסקת קרדיט- עסקה זו הינה בדיוק כמו עסקה בתשלומים רק עליה משלמים ריבית. את הריבית גובה חברת האשראי מהלקוח. כיצד זה מתנהל? לקוח מבצע עסקה של 500 ש''ח בחנות בגדים ב-5 תשלומי קרדיט. הלקוח לרוב יקבל דחייה של חודש לחיוב(כזכור 30 ימי האשראי הראשונים הם חינם וחברת האשראי לא רוצה להפסיד ריבית) וכל חודש לאחר מכאן הוא ישלם 100+ריבית ש''ח עד סיום החוב. בית העסק אגב יקבל את כל הכסף(500 ש''ח פחות עמלת הסליקה) באופן מיידי(לרוב עד 5 ימי עסקים). במילים אחרות החוב כרגע מתנהל בין הלקוח לחברת האשראי.
4. עסקאות דחויות- ישנם 3 סוגים של עסקאות דחויות(+30 עדיף ותשלום עדיף)ואני יפרט רק את ה+30 ובהמשך את האחרות כדי שיהיה הבנה יותר טובה(זה נושא קשה להסביר ולהבין כאחד). מה שחשוב לדעת שעסקאות דחויות נחשבות לעסקאות שהם שיטת אשראי בכרטיס. חברת האשראי קובעת לך כברירת מחדל את שיטת האשראי בכרטיס(שהלקוח יכול לבקש ולשנות) וגם אם ביקשת לבצע עסקה דחויה מסוג מסוים מבית העסק אבל הכרטיס מוגדר בשיטת אשראי אחרת, תחויב על בסיס שיטת האשראי המוגדרת בלבד כנגד רצונך הטבעי.
עסקה +30 הינה עסקה בה התשלום עבור המוצר נדחה ב-30 יום עבור ריבית. או יותר נכון במועד חיוב אחד. לדוגמה אדם קונה בחנות בגדים ב-500 ש''ח ב+30 ולו שיטת אשראי זו על הכרטיס, הלקוח יחויב על ה-500 ש''ח +ריבית של 30 ימי אשראי במועד חיוב אחרי המועד החיוב הקרוב. אם המועד החיוב שלו הוא ה-2 לחודש, והוא ביצע עסקה כזאתי ב-5 לינואר הוא בפועל ישלם אותה ב-2 למרץ. בית העסק יקבל את כל הכסף מידית.
5. הוראת קבע- הינה עסקה בין לקוח לבית עסק לזמן בלתי מוגבל המחדשת את עצמה אוטומטית- זאת אומרת ישנו הסכם שבמקום שכל חודש הלקוח יטורטר וישלם חוב מסוים שגם ככה הוא ישלם כל חודש, בית העסק יחייב אותו דרך הכרטיס האשראי שלו באופן קבוע עד שיסתיים הקשר בניהם. לדוגמה: לקוח מחובר להוט, במקום שכל חודש הוט תשלח לו חשבון והוא ירוץ לדואר לשלם אותה, הוט מחייבים את הלקוח דרך הכרטיס, מה שמונע בזבוז זמן לשני הצדדים. ברגע שהלקוח מתנתק מהוט, הוט מפסיקה(לפחות אמורה להפסיק) לחייב את כרטיסו. להוראת קבע יש משמעות גדולה, וניגע בה בהמשך.

ביטול עסקה

איך מבטלים עסקה? נגיד ולקוח מסוים עשה עסקה, קנה מחשב, התחרט והוא רוצה לבטל, מה עושים? באופן כללי חברת האשראי לא יכולה לבטל עסקה בהוראת הלקוח אלה אם כן מתקיימים אחד משני התנאים הבאים, וזאת על פי חוק כרטיסי האשראי לישראל 1986 נכון להיום(זאת אומרת אחרי תיקון שבוצע בינואר 2009):
1. הכחשת עסקה- הוא מצב בו הלקוח לא מזהה עסקה שהוא מחויב בה: נניח ומשהוא גנב לכם את הכרטיס או זייף לכם אותו- ואתם רואים עסקה שהיא לא שלכם. תוכלו לפנות לחברת האשראי ולבקש להכחישה. חברת האשראי לא תקשה עליכם יותר מדיי ותבטל אותה. אבל זה רק אם באמת העסקה לא שלכם(אל דאגה הם לא פראיירים). על רוב העסקאות שמתבצעות בית העסק דורש שתחתמו לו על השובר. זה משמש אותו כאסמכתא מסוימת למקרה שיתבצע הכחשה. בעט שלקוח מכחיש את העסקה, חברת האשראי בעצם פונה לבית העסק(בכתב) ומודיע לו שהלקוח הודיע לה שזו עסקה לא שלו והיא תבטל לו את הזיכוי אלא אם כן בית העסק יוכח לה שאכן מדובר בעסקת הלקוח. אם לבית העסק השובר(יש עוד דרכים להוכיח שזו עסקת הלקוח אבל המרכזית היא השובר) עם חתימה חברת האשראי תודיע ללקוח שהעסקה שלו והיא לא תבוטל(בכתב בצירוף השובר). אם הלקוח מכחיש אף את החתימה ישנו תהליך של השוואת חתימות בין חברת האשראי ללקוח שמומחה מחברת האשראי קובע מה עושים. במידה ומדובר בעסקה מרחוק(מהאינטרנט או הזמנה טלפונית) בה אין שובר חתום ומוטבע, ולא ניתן להוכיח שזו עסקה של הלקוח העסקה תבוטל. אבל ראו הוזהרתם, חברות האשראי עוקבות אחרי עסקאות מוכחשות ולקוח שמכחיש יותר מדיי עסקאות יהיה לקוח חשוד. זה אף יכול להוביל לביטול הכרטיס ותביעת הלקוח בדין(אני במו עיני ראיתי דבר כזה קורה). עדיף להכחיש עסקאות שבאמת אתם לא מזהים, אך לפני כן לברר מה היא העסקה הזאת, דרך בית העסק או חברת האשראי.
נכון להיום עסקה שהוכחשה סתם על ידי לקוח- בין אם בתמימות ובין אם בזדון, חברת האשראי לוקחת על כך עמלת דמי טיפול. כמובן שאם יש חשד לרמאות(אמא שלכם קנתה עם הכרטיס שלכם, ופתאום החלטתם שזה לא שלכם אבל כן של אמא, חברת האשראי לא תזכה אתכם אלא אם כן תגישו תלונה במשטרה על אמא...)
2. חוסר תמורה- הינו מצב בו ביצעתם עסקה אך לא קיבלתם את התמורה לה. במצב כזה חברת האשראי יכולה לעצור את התשלומים העתידיים של בית העסק בלבד. נניח והזמנתם מוצר, והמוצר לא הגיע חברת האשראי יעצור את החיוב, אבל רק אם הם כבר לא זיכו את בית העסק. אם מדובר בעסקה בתשלום אחד מאוד קשה לעצור, לכן עסקאות של הזמנה תמיד כדאי לבצע בתשלומים(גם קרדיט, למרות שבית העסק יכול טכנית לקבל את כל הכסף מידית, אין זה רלוונטי) ורק מחנויות ידועות, כך אם חלילה קרה מקרה, תוכלו לעצור את התשלומים.
כל זאת בתנאי שלא קיבלתם את המוצר. אם קיבלתם רק חלק מהמוצרים שהזמנתם(לדוגמה הזמנתם כיסא ושולחן וקיבלתם רק שולחן) תוכלו לדרוש מחברת האשראי(כמובן כל עוד היא לא זיכתה במלוא הסכום את בית העסק) זיכוי עבור המוצר שלא קיבלתם זאת בתנאי שיש לכם חשבונית המפרטת את ערך המוצר שלא קיבלתם. אם לא, חברת האשראי לא תוכל לעשות דבר.
בכל אופן אם ביצעתם תהליך של חוסר תמורה, חברת האשראי שוב תפנה לבית העסק בכתב ותומר לו את טענות הלקוח כאשר אם בית העסק לא יוכח שהלקוח קיבל את המוצר, החברה תהיה מחויבת לעצור את התשלומים העתידיים(או לחייבו חזרה במקרה של קרדיט).
3. כל עסקה אחרת(למעט הוראת קבע שאני יסביר בהמשך) לא ניתנת לביטול על ידי חברת האשראי- אם המוצר פגום, אם המוצר לא יפה, לא מתאים, או אם סתם לא בא לכם אותו בסוף, חברת האשראי לא תוכל לבטל לכם את העסקה. אפילו אם רימו אתכם, עבדו עליכם ושיקרו אתכם בבית העסק, אין לחברת האשראי סמכות לבטל את עסקאות שהם לא בגדר הכחשה או חוסר תמורה. מה עושים? פונים ישירות לבית העסק לביטול-ובמידה והוא מסרב כאשר יש לכם סיבה מספיק טובה, אפשר לפנות לאיגודי צרכנים לעזרה ואף לשקול לתבוע אותו בבית דין לתביעות קטנות(לרוב זה תביעות קטנות).
4. הוראת קבע-כמו שאמרנו הוראת קבע הינה עסקה שמחדשת את עצמה- ולכן המחוקק קבע שהלקוח יכול לבטל דרך חברת האשראי הוראת קבע, באופן מיידי. לדוגמה, חברת הסלולר שלכם חייבו אתכם על כמה וכמה חודשים ואתם החלטתם להתנתק מהם. אותה חברה המשיכה לחייב אתכם. פניתם אליהם ואמרו לכם, "צודק טעות תקבל זיכוי". עבר עוד חודש ושוב הם חייבו(וזה קורה ולא רק עם חברות הסלולר, מדובר כאן סתם לדוגמה) אתכם. כאן אתם באמת מתרגזים, תוכלו לבטל את הוראת הקבע שיותר אותה חברה לא תוכל לחייב אתכם. אבל, אם משום מה יש לחברה הצדקה לחיוב, היא עצמה יכולה לתבוע אתכם, וסביר להניח שהיא תעשה זאת, לכן כמעט אף פעם לא מומלץ לבטל הוראת קבע דרך חברת האשראי.
יתרה מכך, רוב החברות שמספקות שירות דרך הוראת קבע מחייבות על חודש אחורה, זאת אומרת, אם החודש קיבלתם שירות על המוצר של החברה(נגיד דקות בפלאפון) אתם תשלמו על כך רק חודש לאחר מכאן. ובכך יתכן שאם היום גם התנתקתם מהחברה וביטלתם את הוראת הקבע, חברת הסלולר תדרוש מימכם את החוב(לרוב עם ריביות ועמלות).

מסגרת אשראיי

כמובן שלכל לקוח יש הגבלה מסוימת לכמה עסקאות הוא יכול לעשות בהתאם ליכולת הכלכלית שלו. לכל כרטיס יש מסגרת אשראי-סכום מסוים מקסימאלי שעמו הלקוח יכול לבצע עסקאות. כל מנפיק כרטיס(זאת אומרת אם זה הבנק או חברת האשראי) קובע מה היא גובה המסגרת ומנפיק זה יכול לשנותה אם ירצה בכך(לרוב רובו של הפעמים יש סיבה מוצדקת לשינוי המסגרת). איני יכנס איך בדיוק המסגרת עובדת כיוון שבכל חברה זה קצת שונה אבל בכללי, אם יש לכם מסגרת של
4000 ש'''ח לדוגמה תוכלו לבצע שימוש עד 4000 ש''ח, כאשר הם יפרעו תוכלו לבצע שימוש חוזר. מנפיק הכרטיס כמו שנאמר קובע את סוג הכרטיס ואת המסגרת שלו על פי שיקול דעתו. כך מצמצמים חברות האשראי והבנקים סיכון לכך שללקוח
יהיה חוב שהוא לא יוכל לעמוד בו כלל(נגיע לזה בהמשך).

עם זאת חברות האשראי יכולות לאשר לכם חריגה מהמסגרת מכל מיני סיבות(וותק לקוח לדוגמה או אם העסקה קטנה). אחת הסיבות המרכזיות הינם הוראת קבע שלא נכללת כעסקה שתופסת את המסגרת האשראי. זאת אומרת גם אם הגעתם לסף המסגרת ההוראה לרוב תעבור.

דחיית חוב או פריסה לתשלומים

חברות האשראי מעניקות שירות ללקוחותיה שאם החיוב גבוה מדיי תוכלו לחלק אותה לתשלומי קרדיט. מה זאת אומרת? נניח ועשיתם קניות כאלו ואחרות ויוצא לכם במועד החיוב הקרוב סכום גבוה. תוכלו לבקש מחברת האשראי שלכם, לחלק את הסכום או את חלקו ואף סתם לדחות אותו לחודש הבא. על שירות זה אתם תהיו מחויבים בריבית.
 כמובן שאם עשיתם עסקאות גם בתשלומים תחויבו חודש הבא בתשלום הראשון של הפריסה, בנוסף תחויבו על התשלומים הבאים מחודשים קודמים שכבר חילקתם(אם עסקאות בתשלומים או פריסות אחרות) ואת העסקאות החדשות שתבצעו.
מומלץ לא לדחות את החיובים יותר מדי, מה שרק מגדיל את החוב ולפעמים לא כדאי.לפעמים חברת האשראי יכולה לדחות את בקשתכם אם כבר חרגתם ממסגרת האשראי שניתנה לכם מראש.

פריסה רטרואקטיבית או הלוואה- נניח וכבר חויבתם על סכום הגדול, אתם רואים את המינוס בבנק הענקי ואתם נבהלים- תוכלו לבצע פריסה רטרואקטיבית דרך חברת האשראי או הלוואה. חברת האשראי תזרים לכם פשוט זיכוי על הסכום שסוכם ואותו תשלמו בתשלומים- שוב על פעולה זו תהיו מחויבים בריבית ויוגדל לכם החוב הכללי על הכרטיס. כמובן בתנאי שיש לכם מקום במסגרת האשראי.

חיוב חודשי קבוע(חח''ק)- זו היא שיטה שכל חודש, באופן קבוע תוכלו להיות מחויבים עד סכום מסוים והיתרה דחה לחודש הבא בתוספת ריבית עד שיגמר החוב. לדוגמה קבעתם חח''ק של 1000 ש''ח. ועשיתם עסקאות ב-1500 ש''ח. תחויבו 1000 בחודש הראשון. חודש אחרי זה ביצעתם עסקאות ב-200 ש''ח. חויבתם ב-200 שקל החדשים+ 500 שדחיתם מפעם שעברה + הריבית. נניח והריבית היא עוד 20 שקל, סך הכול 720 שקל. הסכנה היא כמובן שלקוח קובע לעצמו חח''ק של 500 שקל ומבצע כל חודש עסקאות של 1000(לדוגמה) מה שמגדיל לו את החוב. לרוב אם חרגתם ממסגרת האשראי יותר מדיי תחויבו גם בחריגה ולא רק בסכום שקבעתם.

כרטיס אשראי מתגלגל ו2 שיטות אשראי נוספות

כרטיס אשראי מתגלגל- הינו כרטיס ייחודי(שיכול להיות כל מותג של כרטיס וכל רמה של כרטיס)-שנותן לכם את האופציה "לגלגל" את החוב לחודש לאחר מכאן. מה המשמעות? הלקוח קובע כמה הוא יחויב והשאר ידחה לו לחודש הבא תמורת ריבית. ההבדל העיקרי בין הכרטיס הנ''ל לכרטיס רגיל הוא שברירת המחדל בכרטיס רגיל הוא להיות מחויב על כל הסכום לחיוב אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת מהלקוח(פריסה, חח''ק וכו') ובכרטיס עם אשראי מתגלגל ברירת המחדל הינה להיות מחויב בסכום מינימאלי כלשהוא. ישנם 3 סוגים של כרטיסים כאלו בשוק היום, אקטיב של כא''ל, מור של ישראקרד ומולטי של לאומיקרד. אך זה עובד? לוקחים את כל סכומי העסקאות לחודש הקרוב ללקוח, מין סל דמיוני מסוים, הלקוח צריך להחליט כמה לחייב אותו מתוך סכום זה, ומודיע לחברת האשראי, וזה החיוב שיתבצע.
חשוב מאוד לא להתפתות ולדחות את החיוב שוב ושוב, מה שיביא לצבירת חוב אסטרונומי.

עסקת עדיף/תשלום עדיף- כזכור בין סוגי העסקאות ישנם גם 2 סוגים של עסקאות דחויות עדיף ותשלום עדיף. כאן כמו באקטיב לוקחים את כל העסקאות(להבדיל בין חיוב, הסכום שיורד בפועל מחשבון הבנק כאן מדובר בעסקאות שהם בעצם הקניות הספציפיות הרלוונטיות) ופשוט מכניסים אותם לסל עדיף. וסכום העסקאות האלו בלבד הלקוח מחויב במועד החיוב הרלוונטי בצורה הבאה:
בעדיף: 7.5 אחוז מסך הסל או 50 שקלים(הכוללים ריבית) בדחייה של חודש.
בתשלום עדיף: על פי דרגת מדרגות שקובעת חברת האשראי.
לדוגמה לקוח קנה ב-200 שקל בגדים בצורת עדיף, ב-400 נעליים בעדיף ועוד ב-400 מתנה לאשתו בעדיף. בנוסף קנה הוא ב-400 שקל מתנה לילד בתשלום רגיל. במועד חיוב הקרוב הלקוח יחויב ב-400 העסקה הרגילה(מתנה לילד), וחודש לאחר מכאן הוא יחויב מסך ה-1000 שקל שביצע בעדיף 75 ש''ח(כולל ריבית) +הקניות החדשות שיבצע.
עסקאות כאלו הם נדירות. אי הבנתן לעומק יכול לצבור חוב ללקוח ולכן אני ממליץ שנכון להיום לא לבצע עסקאות כאלו כלל.

אי אישור כרטיס/לקוח מוגבל

ישנם מקרים בהם חברת האשראי מגבילה או מבטלת ללקוח את הכרטיס ממספר סיבות

1. לקוח מוגבל- לקוח שחזר לו חיוב או שהוא חרג ממסגרת האשראי הבנקאית שלו(במידה וכרטיס בנקאי). במילים אחרות לקוח שכרגע לא יכול לפרוע את חובו. לרוב לקוח כזה יהיה תחילה מוגבל.
2. לקוח בכלל לא פורע את החוב גם אחרי ניסיונות חוזרים- במקרה כזה לרוב מבטלים את הכרטיס והוא מוגדר כ-אכ''מ(אין כיסוי). הוראות הקבע מבוטלות ואין הוא יכול להשתמש עם הכרטיס(למרות שטכנית הוא יכול אבל זה כבר הונאה ואיני יפרט כיצד).
3. כרטיס חשוד כמזויף- במקרה זה חברת האשראי ראתה שכנראה זייפו את הכרטיס, הם מבטלים אותו, מתקשרים ללקוח ומזמינים חדש.
4. חשד לקוח- לקוח שלא הייתה לו בעיה עם חיוב כזה או אחר אבל יש חשש שיהיה לו בעיה(הבנק לדוגמה הגביל לו את הכרטיס הבנקאי וחברת האשראי מציינת שהכרטיס החוץ בנקאי שלו הוא "חשוד" מה שמגביל אותו.
5. לקוח נודניק- זה מאוד נדיר אבל גם זה קורה(תאכלס מדובר בסטאטוס של לקוח אכ''מ) לקוח שמטריד את חברת האשראי או מנסה להנאות אותה.
6. פרטי לקוח- אם פרטי הלקוח מזויפים או לא נכונים והלקוח לא עושה די לשנותם(נדיר מאוד).
7. הוצאה לפועל- ללקוח יש תיק בהוצאה לפועל.
כמעט בכל המקרים מבוטלים הוראות הקבע(מה שמכניס את הלקוח לחובות גם לחברת האשראי וגם לחברות השונות שיש לו הוראות קבע עמם), ואף מקטינים את מסגרת האשראי עד להסדר מסוים עם הלקוח. אף אם פותחים לו את הכרטיס הלקוח לא יכול לקחת מוצרי אשראי(פריסה, הלוואה, חח''ק ועוד). ואם ללקוח חוב זה עובר למחלקת הגביה
של החברה, אשר שם הוא משלם בנוסף עמלת החזרה וריבית על ימי החוב, ויתכן גם שיגיע לטיפול משפטי.

עסקה לא עוברת

ישנם מספר סיבות למה עסקה עם כרטיס לא תעבור ללקוח.

1. השכיחה ביותר- מסגרת- לקוח שאין לו מקום במסגרת לא תעבור לו עסקה.
2. לקוח מוגבל- שוב פעם לא תמיד ותלוי איזה עסקה- אבל ללקוח זה לא תעבור עסקה.
3. כרטיס מוגדר כגנוב או כמזויף
4. אי תאום פרטים- הפרטים של הלקוח(תוקף או מספר כרטיס שגויים).
5. חוסר תקשורת עם בית העסק- אם ישנה בעיה בתקשורת בין חברת האשראי לבית העסק העסקה לא תעבור-כאן מדובר בעניין טכני בלבד.
6. פרמטרים- לקוח שמבצע עסקה גדולה מאוד, או עסקה חשודה, או רצף של עסקאות רבות- העסקה לא תעבור ורק אחרי זיהוי הלקוח על ידי חברת האשראי היא תעבור.

כמו שכבר אמרתי, לקוח שלא משלם על העסקאות שהוא ביצע, חברת האשראי סופגת את החוב, ולכן חברת האשראי תעשה הכול כדי להשיג את החיוב(הכול זה כמובן הכול חוקי) כולל למרר את החיים של הלקוח(ולרוב די בצדק, ושוב הכול באופן חוקי כמובן). לכן היא כן תמנע, תגביל ותתבע את הלקוח אם צריך.

מועדוני לקוחות

מועדון של לקוחות הוא בעצם לרוב הטבה שכרטיס מסוים נותן. כולנו מכירים את הבדיחה בסופר של "יש כרטיס מועדון".
כרטיסי מועדון נכנסים ל-2 קטגוריות שונות.
1. מועדוני צרכנות- כרטיסים של סופרסל, מגה, סופרפארם, H&0 , פאוורקרד(הום סנטר) טיב טעם וכו'. כרטיסים אלו מעניקים הטבות בחנויות ספציפיות ללקוחות, אך שוב לדעת, לרוב
על מנת להרוויח מהכרטיס, שהוא לרוב חוץ בנקאי(ולרוב כרטיס נוסף) יש לקנות באותם חנויות יחסית הרבה.
2. מועדונים ייחודיים- כמו חבר, עובדי מדינה, עובד בנק, לשכת רואה חשבון, קרנות השוטרים, סטודנטים וכו'- מועדונים מאוד שווים שניתנים לאוכלוסיות מיוחדות. לרוב מעניקים פטורים מעמלות שונות והטבות ייחודיות.

עמלות כרטיס

ישנם מספר עמלות שהלקוח משלם כבעל כרטיס לחברות האשראי אם כי הם די צומצמו(מאוגוסט 08 עקב רפורמה של בנק ישראל). רוב העמלות מוצדקות כשם הם קיימות אך על סכומים אפשר להתווכח.
1. דמי כרטיס- עמלה תפעולית של הכרטיס, המכסה את הביטוח(במקרה של גניבה או עסקה שהיא לא של הלקוח) שליחת חשבוניות(הנקראים דפי פירוט), ניהול מסגרת אשראי ועוד.
2. עמלת עסקת תשלומים- בעט וביצוע עסקה תשלומים הלקוח משלם בין 45-55 אגורות על כל תשלום. אל תשאלו אותי על מה.
3. עמלת פרעון- במידה והלקוח ביצע עסקה בתשלומים או קרדיט או אפילו עדיף או תשלום עדיף, ולאחר מכאן הוא מבקש לפרוע אותה(לשלם הכול בבת אחת) הוא יהיה מחויב בעמלת פירעון על כל עסקה שהוא מבקש לפרוע. חשוב לציין
שבעט סגירת חשבון, על פי הוראות בנק ישראל הלקוח יחויב גג עד 40 ש''ח עבור כל העסקאות שהוא מעוניין לפרוע(חוץ ממוצרי אשראי כמו הלוואה או פריסה).
4. עמלת הכחשה לא מוצדקת- אם לקוח ביצע הכחשה על עסקה מסוימת והתברר שהיא אכן עסקה שלו הוא יחויב על עמלה מסוימת כדמי טיפול על בירורה של חברת האשראי(ושוב לכן לפני שמכחישים עסקה עדיף לבדוק אם היא באמת לא שלכם).
5. עמלת כרטיס תחליפי- אם והחלפתם את כרטיסכם עקב גניבה או שחיקה יתכן וחברת האשראי תגבה מימכם עמלה על יצור כרטיס חדש בשבילכם.
6. עמלת משלוח כרטיס לחו''ל- במידה והלקוח בחו''ל והוא רוצה שהכרטיס ישלח אליו לשם.
7. עלמת המרה- אם הלקוח מבצע עסקה מחו''ל במטבע זר אשר מומר לשקל.
8. עמלת משיכה- עמלת משיכה מכספומט בארץ משולם על ידי הבנק לרוב אך ישנה עמלה די גבוה על משיכת מזומן בחו''ל(בנוסף לעמלת המרה).
9. עמלת חבר מועדון- ישנם כרטיסי מועדון שעל מנת להחזיקם יש לשלם פעם בשנה עמלה מסוימת על חברות במועדון.

ישנם עוד מספר עמלות מצומצמות ונדירות מאוד(צ''נג פלייס, שכר טרחה עורך דין, עמלות של גביה וכו).

ממה צריך להיזהר

זה הקטע הכי חשוב מכל הסיפור ויש הרבה דברים שצריך להיזהר מהם בעט רכישה עם כרטיס אשראי.

1. לא מומלץ לדחות את החיובים החודשיים באופן קבוע, מניסיון הדבר רק מעלה את החוב למצב שלא ניתן לשלוט בו. תזכרו תמיד בכל פעם שאתם דוחים חיוב, לקחת בחשבון את החיובים החדשים שיהיו לכם.
2. להיזהר מהונאות, אל תתנו אף פעם את המספר כרטיס שלכם לאדם זר, או בית עסק לא מוכר. במיוחד תיזהרו מכל מני טלפונים שהודיעו לכם "שזכיתם בהגרלה". ישנם לא מעט מקרים(לרוב לאנשים מבוגרים) בהם משוחחים עמם נציגים ומודיעים להם שהם זכו במתנה(לפעמים אפילו מזדהים בתור נציג חברת אשראי) ויש תשלום עבור דמי ניהול ומשלוח(לרוב סכום זניח). במקרה כזה מומלץ לוותר על המתנה. אם בכל זאת לא עמדתם בפיתוי, ואם חייבו אתכם מעבר לסכום שסוכם עמכם תוכלו לבצע הכחשה דרך חברת האשראי שלכם.
3. ברגע שאתם מזמינים כרטיסי אשראי, במיוחד כרטיס חוץ בנקאי(וזה אגב לכל מוצר) תקראו את התנאים שלו. כמה עמלות אתם משלמים, אם יש לו התחייבות בזמן או בכמות קניות, או כל תנאי אחר. חשוב לציין שעל פי חוק, חברת האשראי חייבת לספק לכם דף גילוי נאות נפרד ועליכם לחתום על הסכמתכם על דף זה.   דף חייב להיות דף נפרד ובגודל מסוים(אצל כל חברות האשראי "גילוי הנאות" הוא בגודל סביר ואפשר על ידי קריאתו בזריזות להבין מה הם ההתחייבויות והטבות של אותו כרטיס).
4. לכל החיילים ונערים כאן, היזהרו מלתת את כרטיסי האשראי שלכם לכל מני גורמים(במיוחד בתחנה מרכזית ת''א) תמורת מתנה בפאלפון, דיסקים וכן הלאה. קראו מקרים שמדובר בלא יותר מהונאה. מקרים בהם הובטח לחייל מתנה, ולוקחים לו את כרטיס האשראי שלו(אומרים לו שזה לאיזה בדיקה של רישום שהוא כבר לא קיבל את המתנה) ומחייבים אותו בסכומי עתק. יתרה מכך נותנים לו לחתום על מסמך(המוכיח שהוא הסכים לקניה זו) כאשר אומרים לו שמדובר על מסמך שהוא הסכים לקבל את המתנה. ברגע שהוא מגלה שחייבו אותו ב-1000-2000 שקל על "המתנה" זה כבר מאוחר מדי.
5. בדקו בכל עסקה שאתם מבצעים אם צורת העסקה היא לשביעות רצונכם, חייב להיות כתוב על הקבלה אם העסקה הינה עסקת מזומן, תשלומים, קרדיט, עדיף וכן הלאה.
6. תעברו על העסקאות שאתם עשיתם במהלך החודש בעזרת דף הפירוט ובדקו שהכול בסדר, שהכול שלכם וחייבו אתכם בסכום שאמור היה לרדת.
7. ברגע שיש לכם הוראת קבע בכרטיס(כמו תשלום להוט או לאורג) ואתם לא מרוצים, עדיף להתנתק רק מבית העסק. כמו שכתבתי כבר, אם תבטלו את ההו''ק דרך חברת האשראי שלכם, יתכן ובית העסק(אורנג לדוגמה) יתבע מימכם סכום שאתם עדיין חייבים לו בתוספת ריביות ועמלות.
8. אם אתם עושים הזמנה גדולה(לדוגמה מטבח) תמיד תשלמו בתשלומים, ותבדקו למי אתם מוסרים את הכרטיס שלכם. אם בית העסק מבקש רק קרדיט עדיף, למרות שפשוט ברגע זה אפשר להגיד לו שיחפש את החברים שלו וללכת לבית עסק שיהיה מוכן בתשלומים רגילים. הסיבה כמו שכתבתי, אם בית העסק יפשוט רגל או לא יספק לכם את המוצר מכל סיבה, תוכלו לעצור את התשלומים העתידיים.
כותרת: כרטיס אשראי-מידע כללי לחברי הפורום
תגובה על ידי: גַּם בָּשָׁן וְגַם גִּלְעָד על פברואר 09, 2010, 04:09:30
צר לי אבל זהו מידע מצויין גם לבני 31. :old_azn:

בקיצור, :old_afro: :old_afro: :old_afro: !
כותרת: כרטיס אשראי-מידע כללי לחברי הפורום
תגובה על ידי: Neo על פברואר 09, 2010, 10:56:00
מצטרף להערה של קודמי.
כדאי להוסיף -

אם עושים עסקה באינטרנט אז חשוב לשים לב שהעמוד מאובטח.  ניתן לראות זאת ע"י האייקון של המנעול שמופיע ליד הכתובת.