HAYAMIN.ORG
חדשות ודיונים => דיון כללי => נושא נשלח על ידי: El Blanco על ינואר 12, 2013, 17:47:22
-
מתוך דברי הרב כהנא על פרשת השבוע מתוך צופה ומנהיג
קידוש השם בא בלי פשרות ובלי ויתורים. לא מקדשים שם שמים בתשעים ותשעה אחוז. אם אין מאה אחוז, אין זה קידוש השם. בפרשת בא, פרעה מתחיל לוותר. הוא אומר למשה: "לכו עבדו את ה', רק צאנכם ובקרכם יוצג, גם טפכם ילך עמכם" (שמות י:כד). לאחר עבודת פרך של מאתיים ועשר שנים, מגיעה ההזדמנות שבה פרעה אומר: טוב, צאו לחופש, אבל השאירו את הצאן. רק יהודי "פנטי ומטורף" יענה לפרעה כפי שענה משה: "גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות, ועשינו לה' אלוקינו. וגם מקננו ילך עמנו, לא תשאר פרסה" (שם:כה-כו)! משה דורש שפרעה יתרפס בפנינו, שאנו נצא ללא תנאים. יציאה עם תנאים אינה קידוש השם. פרעה, שאמר "מי ה'", חייב לשתות את כל כוס התרעלה עד הסוף. רק כך יהיה קידוש השם, מפני שרק כך יודה פרעה שיש אלוקים בישראל, ויאמר "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (שמות ט:כז).
בקידוש השם, מלבד העמידה על מאה אחוז, יש עניין של פרהסיה - ביום! פרעה קורא למשה ולאהרן: "כולנו מתים", "קומו צאו מתוך עמי..." (שמות יב:לא). אך משה לא מסכים, כי היה אז לילה. אומר המדרש (שמות רבה יח:י): "אמר לו האלוקים, בלילה אתה מוציא את בני? לא תוציא לבני בלילה אלא יצאו בראש גלוי בחצי היום" - כאשר כולם ערים ורואים! נצא בתופים ובמחולות לעיני כולם, ונראה אם ימחו נגדנו.
וכן אומר התנחומא (בא, ז): "וכי גנבים אנחנו שנצא בלילה? לא נצא אלא 'ביד רמה לעיני כל מצרים'!". ובמכילתא (מכילתא בא, מס' דפסחא, יג): "מוזהרין אנו שלא לצאת אלא בפרהסיה, שנאמר (שמות יב:כב): 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר'". אם אתה מפחד לצאת ביום, חיללת את הקדושה בפחד זה. קידוש השם ופחד הם דבר והיפוכו.
-
כל כך נכון. O0