HAYAMIN.ORG

יהדות ותורת ישראל => שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי => נושא נשלח על ידי: hebraic על אוקטובר 17, 2013, 08:02:10

כותרת: "וידעו כי נביא היה בתוכם" (כהנא יומי - י"ג בחשוון תשע"ד)
תגובה על ידי: hebraic על אוקטובר 17, 2013, 08:02:10
מאמר של הרב בנימין כהנא זצוק"ל הי"ד
"וידעו כי נביא היה בתוכם"
מאה ועשרים השנים שנח הזהיר
מפני המבול הן לימוד גדול
עבורנו היום

במשך מאה ועשרים שנה עמד נח, לפי צו ה', ובנה את התיבה, תוך
שהוא מוכיח את בני דורו מפני המבול המתרגש לבוא. כאשר היו
עוברים ליד ביתו ושואלים אותו למעשיו, היה עונה: "כך אמר
ריבון העולם, שהוא מביא מבול על העולם". תגובת אנשי דורו היתה
לגלוג ארסי (ראו בראשית רבה ל:ז).
נשאלת שאלה גדולה: מאה ועשרים שנה היה נח מזהיר מפני המבול.
ומה התוצאה? לכאורה, אפס! בסופו של דבר בא מבול, ומחה את
העולם כולו  חוץ ממי? חוץ מנח ומשפחתו. אפילו אדם אחד
נוסף לא הצליח נח לשכנע לחזור בתשובה. אפילו לא אחד! כל 'מפעל
חייו' של נח, עבודה של מאה ועשרים שנה, ירד לטמיון. האמנם?

הערך העצמי של התוכחה

אך ספורו של נח הוא ההמחשה החזקה ביותר, ללימוד תפקידו האמיתי
של הנביא-המוכיח. אין ספק שהמטרה הראשונית של התוכחה היא
לכוון את עם לדרך הנכונה, במטרה שישוב בתשובה מיד. אך בניגוד
למקובל לחשוב, אם הנביא לא הצליח להשיב את העם בתשובה בתוכחתו
 אין זה אומר בהכרח שהוא נכשל! בהתבוננות מעמיקה נלמד,
שיש ערך עצמי לתוכחה. בהתבוננות בנביאי ישראל נמצא עובדה
מדהימה: כללית הם נחלו כשלון חרוץ. נדמה שהם לא השפיעו. העם
לא היה מעוניין לשמעם, ולא חזר מדרכיו הרעים. האם לא היה ערך
לדבריהם? הרי דברי הנביאים נחקקו בספר הספרים לדורות עולם!

הנביא מקדש שם שמים

את הסבר הענין ניתן למצוא בדברי ה' ליחזקאל כאשר הוא ממנה אותו
לנביא (פרק ב'): "ויאמר אלי: בן, אדם, שולח אני אותך אל בני
ישראל... אשר מרדו בי... ואמרת אליהם: כה אמר ה' אלוקים! והמה
ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה, וידעו כי נביא היה בתוכם".
ובהמשך (ג:ז): "ובית ישראל לא יאבו לשמוע אליך...".
היתכן? אם ה' יודע שלא ירצו לשמוע, למה הוא שולח את יחזקאל
לסבול בזיונות?
מושג חדש אנו לומדים. יש ערך לאמירת האמת גם אם יתברר שהדברים
לא השפיעו כאן ועכשיו: "וידעו כי נביא היה בתוכם".
גם אם השפעת התוכחה איננה מידית  הערך של התוכחה הוא,
בעצם הבאת דבר ה' לעולם. הנביא שמבטא את האמת של ה', זה
הביטוי לנוכחות הממשית של ה' בעולם. בכך יודעים אנו שהעולם
אינו הפקר. יש דין ודיין. הנביא בעצם מקדש שם שמים בכך. כי
'קידוש' זה מלשון הזמנה. ובאמירת דבר ה', הוא כאילו מכניס,
מזמין, את ה' לעולם.

האמת חזקה מכל 'פרקטיות'

עלינו לדעת: גם כאשר נראה בוודאות קרובה שהציבור לא ישמע, חובה
להוכיח ולומר את אמת. קודם כל, כדברי הגמרא האומרת: "אם לפניך
(לפני ה') גלוי (שלא ישמעו) להם (לצדיקים הצריכים
להוכיח) מי (האם) גלוי?!" (שבת דף נה. וכדאי לראות שם
בהרחבה). כלומר, אנו לא יכולים להיות בטוחים שהדברים לא
ישפיעו, ולכן עלינו לאמרם. אבל יותר מזה: ההסטוריה שלנו מספיק
ארוכה, כדי שנלמד שדברים מוצאים השפעתם גם בעוד עשר ומאה שנה
ויותר. וכך, למרות שהנביאים כמעט ולא השפיעו בצורה
ניכרת לעין בזמנם  הרי "נבואה שנצרכה לדורות נכתבה".
ונבואותיהם נצרכו לדורות ועוד איך.
ובאמת , כתפקיד ה"נביא" ראה מו"ר הרב מאיר כהנא הי"ד את תפקידו
 ותפקידינו  העיקרי. להיות נביאים מוכיחים לעם.
לומר את האמת של ה'. אותה אמת שמפני אלף ואחת שיקולים
'פראקטיים' 'מעשיים' 'ריאליים' אף אחד אחר לא אומר אותה.
ואמנם, יתכן שביום פלוני, בשנה פלונית, נראה שהדיבורים הולכים
לריק. אך לא כך במבט לטווח ארוך. במבט לטווח ארוך, להליכה עם
האמת עד הסוף יש את ההשפעה האמיתית על העם ועל המהלך
ההיסטורי.
כותרת: בעניין: "וידעו כי נביא היה בתוכם" (כהנא יומי - י"ג בחשוון תשע"ד)
תגובה על ידי: האלקשי על אוקטובר 21, 2013, 01:23:58
תודה  O0