ציטוט מתוך הכתבה:
"אני חושב שאורי יושב היום בהתנחלויות, אלה הם הקיבוצים של ימינו. מה שהקיבוצים עשו בשנות השלושים והארבעים, עושות היום ההתנחלויות. הזמן נשאר אותו הזמן. אין שום שינוי. אנחנו באותה סכנה. היינו במאורעות תרפ"ט ועכשיו אנחנו במאורעות תשס"א. תוקפים אותנו, שורפים את השדות שלנו, הורגים את ילדינו, מפוצצים אותנו, הם השתכללו, אנחנו השתכללנו, אבל זאת אותה מלחמה ... מה שכואב הוא שבמקביל לטרור הערבי פלסטיני מבחוץ, נעשית הריסת מדינת היהודים מבפנים. יש אצלנו טרור פנימי שהורס את עקרונות הציוניות, את שיתוף הגורל היהודי הכלל עולמי, את האחריות שלנו לגבי מה שנעשה בעבר במדינת ישראל ואת זכותנו על ארץ ישראל בארץ אבותינו. עוסקים בזה יומם ולילה בספרות, בקולנוע, בתיאטרון, יש עיתונים שמוקדשים כמעט רק לזה. היהודי אשר נלחם על חייו, היהודי אשר מצליח לפי שעה להילחם על חייו ומכה את רוצחיו מואשם בזה שהוא הורג, רוצח, כובש, מדכא את אלה שאלמלא עשה מה שעשה, היו משמידים אותו".
לפני כ- 70 שנה ב- 1.5.36, פרסם ברל כצנלסון, המנהיג והאידיאולוג של מפא"י (גילגולה הקודם של מפלגת העבודה) מאמר בעיתון הפועלים "דבר", והוא כותב בין השאר:
"היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את לבם, רגש הערצה והתמכרות? וכאן בארץ ישראל נדבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה, עם תאוות הפגיון שבמזרח".
כל מילה בסלע וכל משפט מתאים למציאות של ימינו. אם יש את נפשך לראות הגשמה מלאה של ניתוח פסיכולוגי, זה שנכתב על ידי מנהיג השמאל הציוני, קרא את ספרו של אברהם בורג. מי שחפץ לראות "סילוף שכלי ונפשי" של חלק מעם ישראל, ילך לראות את ההצגה "חברון" בתיאטרון הקאמרי-הבימה.
אכן, "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".
