בס'' ד
להלן קישור לאתר המדבר על ההסטורי'ה והמאמרים של גדול דורנו כמוהר''ר מאיר דוד כהנא זצוק''ל הי''ד , אולם השמאלנים דאגו להפוך את האותיות בכדי שהקריאה תהי'ה קשה מאד , ואף דאגו שלא י'הי'ה ניתן להפוך את האותיות חזרה בתוך האתר , לכן עשיתי זאת עבורכם כאן !: ולהלן הקישור לאתר :
http://www.school4u.com/israel/works/yahadut/htm/cahana.htmבס"ד
שורשי משפחת כהנא בצפת (שנת תרכ"ז)
עוד לפני "העלייה הראשונה" והבאות אחריה, במשך דורות רבים נטשו יהודים אמיצי-לב ומלאי בטחון בצור ישראל וגואלו את הגלות ועלו
לא"י. הגלות בימים ההם הבטיחה ליהודי רווחה כלכלית, אבל היו יהודים רבים שהעדיפו את חורבות "מקדשי א-ל" על פני כל הטובה בחו"ל.
בשנת תרכ"ז, כשהקיום הביטחוני והכלכלי היה תלוי על בלימה, עזב הרב ברוך דב כהנא את צאנז שבגליציא ועלה לארץ. כאחד מגדולי
חסידי צאנז הוא מקים את קהילת חסידי צאנז ואת בית המדרש של חסידי צאנז בצפת.
בא"י נולד לרב ברוך דב, בן ובת-נחמן ונחמה. בתו נחמה, התחתנה והקימה את ביתה בטבריה, ואילו הרב נחמן, שאף כמו אביו היה ת"ח
וגדול בתורה, ירש את מקום אביו כראש כולל גליציא, וזכה להקים את בית-החולים הראשון בצפת. עם היותו, חבר הנהלת בנק אנגלו-
פלשתין שהוקם בצפת ב0191-. אף הוא כמו אביו הקדיש את רוב עתותיו לתורה בישיבת החת"ם-סופר שם שימש כראש ישיבה.
הרב יחזקאל שרגא(אביו של הרב מאיר כהנא) נשלח לאירופה-בשנים שקדמו למלחמה העולם הראשונה, פירנס הרב נחמן את משפחתו
מבית חרושת לבדים שנוהל ע"י יהודים מדמשק שהיה שותפו. מלחמת העולם הראשונה זעזעה את אומות הסייפים. מוסדות ומפעלים
התמוטטו, ואף משפחת כהנא שנחשבה אמידה ביותר-הגיעה לסכנה קיומית, במיוחד בעקבות מחלת הטיפוס שהשתוללה והרגה צעירים
וזקנים.
עם שלהי מלחמת עולם הראשונה, החליט הרב נחמן לקחת את יחזקאל שרגא, הצעיר מבין שמונה ילדיו לאירופה. הבן שקד על תורה,
ושהגיע לגיל עשרים, הוסמך לרבנות ע"י הרב עקיבא סופר(נכד החת"ם-סופר).
בשנת תרפ"ד עזב הרב יחזקאל שרגא את אירופה, ולאחר מסע-הגיע לארה"ב, ושם התחתן. האהבה לא"י בערה בו גם בישיבתו על כס
הרבנות בקהילה בברוקלין. בית משפחת כהנא רחש פעילות ציונית של התנועה הריווזיוניסטית, ובאוירה זו גדל בכור בני משפחת כהנא-
מאיר דוד שנולד בשנת תרצ"ב.
ילדות ונעוריו של הרב מאיר דוד כהנא
ברוקלין בימיו לא האירה פניה כלפי יהודים, ודאי לא ליהודים לובשי כיפות. האיטלקים, הכושים וכל מיני גוים אנטישמים, חיפשו כל סיבה
להציק ליהודים באזור.
מדברי הרב נחמן-אחי הרב(נולד בשנת תרצ"ח):"היינו הילדים היחידים שהתהלכו עם כיפות. זה היה כרוך בקבלת מכות והגנה עצמית, אך
זה היה עקרון שנלחמו עליו". במקום ההוא ובאווירה זו של מאבק יום יומי על כבוד היהודי גדל הרב מאיר כהנא. לימודיו בישיבה לא פגע
בפעילותיו הציונות. בתקופת שלטון הבריטי בארץ היה הרב מרכז סניף בית"ר בארה"ב. במסגרת זו עבר קורס הכשרה צבאית לקראת
הצטרפות לשורות האצ"ל בארץ, אך עם סיום הקורס, קמה המדינה והתכנית התעלמה.
בישיבת מיר
פעילותיו הציבורית והציונית, לא פגע להתמדתו ושקידתו בלימודיו בישיבה. רבותיו בישיבת מיר מעולם לא חשבו לסלק את "הנער הציוני",
שמא תאבד הישיבה אחד מתלמידיו המעולים שלה. ואמנם, לא פעם שמעו מהרב, שאת כל השעות שהקדיש לפעילות ציבורית וציונית,
השלים בלימוד תורה על חשבון שעות שינה. 14 שנה למד הרב בישיבת מיר, כשפינה חלק מזמנו להשלמת תואר ראשון ושני באוניברסיטה
במדעי המדינה ומשפטים. בשנת תשי"ט נתנו לרב את כס הרבנות בקילה היהודית ההווארד ביץ', שם עבד הרבה בקרב נוער שהיה מרוחק
מיהדות, דבר שהביא לידי כך שהיו הורים ש"חרדו לגורל בניהם" ושחלקו על "התערבותו" החינוכית של הרב ודרשו לפטרו.
הליגה להגנה יהודית (L.D.J)
"לעולם לא עוד, לא עוד יהודים מוכים, לא עוד גויים מכים, דור חדש, דור, שכל יד המורמת להכות ביהודים-תיכרת, וכל מכה יהודי-יוכה
שבעתיים, לכך הטיף ולכך עשה" עד שלא הוקם הליגה, לא הסתובב בחופשי אף יהודי עם כיפה על ראשו. אך שהוקם הליגה הבינו הכושים
והאנטישמיים כי התנכלות קטנה מהם תגרום "לאלימות והתפרעות" מצד היהודים בריונים הנושאים לשבירת ראשם. בדרכים אלו ואחרות
הגנה "הליגה להגנה יהודית" על היהודים-בעיקר על זקנים ובני מעמד הנמוך שגרו בשכונות עוני עם הרבה כושים ואיטלקיים, וכן היכתה
בתנועות הנציות והאנטישמיות.
אין זו לא פלא שהממסד היהודי, ה"בונדס", ו"בני ברית" ושאר היהודים שהכירו את היהודי המתיפייף בפני הגוי ולא מעז להרים פניו, את
התופעה לא אהבו, הם מיהרו להשמיץ את כל חברי הליגה, אבל הם למדו עד מהרה גם להיזקק לשירותיה.
להסיר מסך ברזל-"קשר של שתיקה" אפף את העולם בימים ההם על הנעשה בברית-המועצות כלפי "יהדות הדממה". המשטר הקומוניסטי
ביטל כל ניסיון לעלות לא"י. בקשותיהם של היהודים לעלות לארץ נתבטלו בסירוב השלטון, בעזרת ה-ק.ג.ב, החל להתנכל ל"סרובניקים"
ולכלאם. עולמנו שתק - יהדות העולם החרישה, מיליוני יהודים דוכאו ואין פוצה פה. אבל, הרב כהנא לא שתק והחל להפעיל את "הליגה
להגנה יהודית" מטרתו הייתה לזעזעה את דעת ארה"ב ובעולם, עד שרוסיה הגדולה תחוש נבוכה מול כל היהודים המפגינים מול שערי
שגרירויות ברית המועצות בעולם.
פעולות הליגה התחילו כשבריה"מ ביקשה את קירבת ארה"ב. להקות בלט מבריה"מ חטפו בהופעותיהם ברחבי תבל מטח של קריאת בוז,
דיפלומטים רוסיים חששו להסתובב חופשי ברחובות, שמא יפגעו. פעולות אלו ואחרות הסירו את "מסך הברזל" מעל יהדות בריה"מ, והעלו
את בעייתם של יהודי בריה"מ לתודעה עולמית.
עלייתו לא"י ומעשיו בארץ
חלמתו של הרב לבוא לא"י מתגשמת בשנת תשל"ב, הרב ומשפחתו (אישתו וארבעת ילדיו) עזבו את גלות ארה"ב ועולים ארצה. כאן שוב
הרב מקים את "הליגה להגנת יהודית" שלמילים הפכה לתנועת "כך". עיקר הפעילות באותם ימים היו נגד המסיון בעד חינוך לציונות וליהדות
גאה, התיישבות והתנכלות בכל חלקי ארצנו ופרט במקומות הקדושים. לשם סקירת פעילותיה של הענפה של תנועת "כך", זקוקים לגליונות
רבים ולספר שלם-ולא כאן המקום, אך המוטיב העיקרי עליו הצביע למענו נלחם הרב כהנא בעשרים שנה האחרונות היה- הערבים פצצת
הזמן!
ערבים החוצה!-גדולות הרב באה לידי ביטוי בראייתו ארוכת הטווח ובחזונו. עוד לפני 20 שנה, כשאשליית הדו-קיום ישראל-ערבי התנגנה
בכל מצעדי הפוליטיקאים זעק הרב: "הם פצצת זמן"!
כינהו בשמות גנאי: מסית, גזען, נאצי, פאשיסט ומה לא ? אבל שנים יקרות אלא שחלפו, הוכחו כי ראה נוכחה את שעתיד לקרות. לו רק
שמענו בקולו אז, היו הרבה יותר יהודים חיים עמנו כיום, חוסכים היינו מעצמנו מילירדי שקלים אותם נאלצו להשקיע בביטחון פנים. לו אך
שמענו לו למפני שנים, היינו זוכים היום לחיות במדינת היהודים-מדינה הגאה ביהדותה ובתורתה. אך היום ברור, "שעון החול" של פצצת
הזמן הערבית אוזל ומגיע שעת המבחן, שעה שכולנו חייבים להודות - הרב כהנא צדק!
והא-לקים יבקש את נרדף-דומה, שלא היה אדם נרדף ומושמץ בארץ כמו הרב מאיר כהנא. תנועות שלמות נלחמו בו, ובתורתו ובתנועת
דרכו. גלי צה"ל הקדישו ימים שלמים נגד תנועת "כך" ונגד "הגזענות", נשיא המדינה אז-חיים הרצוג נשא דברים נגד הרב מעל כל במה
אפשרית. הממשלה התאנו בו במעצרים אין ספור, ובתי כלא היו חלק נכבד וארוך של חיי הרב. בשנת תשל"ט פנה הרב לכמה ראשי עריות
ערביות, ובהם באסם שקעה קטוע רגליים ואחרים. הוא ביקש מהם לעזוב את הארץ שמה יאחרו את המועד. על מכתב זה נשפט הרב
לתשעה חודשי מאסר. משפט זה התנהל בהיות הרב ב"מעצר מינהלי".
מעצר מינהלי הוא צו חירום, שהשתמשו בו הבריטים בעת שלטונם בארץ. בחוק זה השתמש מנחם בגין, זמן קצר לאחר הבגידה בא"י
והחזרת סיני לשונאנו המצרים, לשם כניסתו של הרב יחד אם פעיל "כך" ברוך בן יוסף, למעצר מינהלי לשנה וחצי. אחרי כ- 8 חדשים
שוחרר הרב כהנא, היות והופעלו לחצים
בס"ד
כבדים מהארץ ומהעולם לשחררו מהכלא. גם מהכלא בארה"ב לא נמלט הרב כהנא. לפני עלייתו לארץ נשפט הרבה על פעילויות הליגה.
באחד ממשפטיו קיבל הרב מעשר על תנאי למשך לשנה תמימה. אחרי שעלה לארץ, שלח מכתב
לליגה בארה"ב ופרט את תוכניותיו נגד ביקרו של ברז'נייב-הצאר הרוסי, בארה"ב. המכתב נתפס, וכשטס הרב לארה"ב, נעצר והופעלו נגדו
התנאי של מאסר בפועל למשך שנה שלמה.
הרב בכלא
זמן ישיבתו של בכלא נוצל היטב ע"י הרב. ישיבתו של הרב בכלא הפגישה אותו גם דלת העם-אלו בעקבות חינוך מעות הגיעו לשאול
תחתיות. וכך כותב לאחת מבנותיו בעודו יושב בתאו: "יש לי אפשרות נדירה לשבת עם חלק מעמנו ולראות מקרוב את תוצאות ההרס הרוחני
שנגרם החל מלפני 30 שנה. חילול הדת חייב להביא לחילול הציונות והתחושה הלאומית, וחוסר הערכים החיוביים משאיר לרגע קט חלל
ריק שמיד מתמלא ב"ערכים" אחרים...". לא כאן המקום לתאר את הפעילות החינוכית של הרב בכלא, אך הרשמים שהותיר מלפני שנים
מעוררים הדים עד היום.
הריצה ל"כנסת"
מיד אחרי ששוחרר מהכלא, יצא הרב אם תחושת שליחות עילאית. התופעה החברתית שגילה, הניע אותו ביתר-שאת לשנות את המערכת
ולטעת בכל לב
יהודי מסירות וביטחון בצור ישראל וגאלו. תנועת "כך" ניסתה חמש פעמים להתמודד לכנסת. בשלושת הפעמים הראשונים-כישלון, אך לא
אחד כרב כהנא יתייאש. תחושת השליחות הניעה אותו להתמודד לרביעית, ולמרות התחזיות ה"שחורות" נבחר לכנסת ע"י כ- 20 אלף
יהודים טובים ומבינים. יעילותו פרלמנטרית של הרב הייתה אינטנסיבית ביותר. הרב נתן מאות הצעות לסדר היום מאות נאומים מרתקים
משולבים בתנ"ך וחז"ל, עשרות רבות של הצעות אי-אימון והפרעות אין ספור לשונאי ישראל-היו חלק מפעליות הרב.
המאבק ב"גזענות" והפסילה
פעילותיו של הרב כהנא בשנים האחרונות היכתה גלים, הרבה יהודים הצטרפו לתנועת "כך". הרב נישא על כתפיים בראש כל חוצות
כשמאות יהודים צועקים: "כהנא לשלטון". צעקות אלו הציקו לראשי השלטון בישראל בראשותם של שמיר ופרס ושניהם מחשש לאיבוד
"כיסא השלטון", חקקו חוק המסלק את תנועת "כך" מהכנסת. וכל זה, שעה שהעריכות התנועה לבחירות לכנסת היו במלא המרץ. המון
סניפים ברחבי הארץ ואלפי פעילים עמלו במרץ, והרב השתתף במאות עצרות עם ובמאות חוגי בית.
בית משפט העליון נדרש לדון בערעורה של תנועת "כך". בצוות השופטים ישבו חמישה שופטים וכשביניהם שופט דתי (מנחם אלון) והם
קבעו כי דבר תנועת "כך"-גזענים הם. והתנועה נפסלה, אך יומיים אחרי כן, אושרה "התנועה המתקדמת לשלום"-תנועת אש"ף לרוץ לכנסת
אנו ממשכים
תגובת הרב לפסילה היתה: "האמת תנצח, אנו ממשיכים! ללא יאוש ללא רפיון ידיים, תנועת "כך" ממשיכה בפעילות. אותנו הוצאו מהמערכה
הפוליטית, אך לא התיאשנו מהנהגת העם.
לאחר הפסילה המשיך הרב בפעילות מואצת, אך גם הקדיש חלק מזמנו לכתיבה ולישיבת "הרעיון היהודי", לצד פעילות נרחבת בעולם.
פעילותו בחו"ל ובעיקר בארה"ב-לשם נהג לצאת כל כמה חודשים, למסע הרצאות בבתי-כנסת, קמפוסים ובריכוזי יהודים בתפוצות התחזקה.
הוא הקיף ודרש לעזוב את הגלות ולעלות לישראל, והציג מפני הגויים את עמדת היהודי הגאה. מעולם לא הצטדק והתרפס, אלא נשא בגאון
את עמודת ישראל בתחנות רדיו וברשתות הטלוויזיה.
הרצח
מיד אחרי חג סוכות תשנ"א, הרב יצא למסע הרצאות בארה"ב, שנושאו העיקרי היה עליית חרום לא"י בטרם שהגלות תחסל אותנו.
את הרצאתו נשא הרב בפני קהל יהודי רב שהתכנס במלון "מריוט" שבניו-יורק.
לפתע, התקרב אל הרב ערבי חמוש ובידו אקדח. הוא ירה ברב שתי יריות שאחת מהן פגעה בצוארו, והרב נפל מתבוסס בדמו. בעוד נשמתו
פורחת ועולה, מלמל הרב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!" וקיבל עליו עול מלכות שמים.
תמה ולא נשלמה, מסכת חייו ומותו של מורינו הקדוש הי"ד!
החייבים לציית לחוק?
א. כבוד המלכות
המקור לממשל יהודי נמצא בספר דברים(יז:טו): "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו...". והרמב"ם פוסק להלכה מצוות מימשל
זו (הל' מלאכים א:א), והוא מגדיר בברור את הסמכות למלך ואת הכבוד שמגיע לו(שם ב:א): "כבוד גדול נוהגין במלך ומשימין לו אימה
ויראה בלב כל אדם...". ובהמשך (שם ג:ח): "כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להורגו... וכן כל המבזה את המלך או המחרפו יש
למלך רשות להורגו". הסיבה לכך היא, שאזרח שמסרב לציית לחוק או שעושה דין לעצמו בגלל סיבה אישית, הורס את תשתית החברה
ומביא לידי אנדרלמוסיה. אין לו זכות לקבוע לאיזה חוק יציית ולאיזה חוק לא יציית. הקב"ה נתן את הממשלה למלך או למושל, ונתן לו
זכויות וסמכויות, ואין לאזרח לערער כנגדן.
ב. אסור לציית לחוקים נגד התורה !
ואכן, כאשר שאול המלך ציווה לעבדיו להרוג את כהני נוב, סירבו, כמו שנאמר (שמואל א כב:יז): "ויאמר המלך לרצים הניצבים עליו: סבו
והמיתו כהני ה' כי גם ידם עם דוד... ולא אבו עובדי המלך לשלוח את ידם לפגוע בכהני ה'. ובילקוט שמעוני (שמואל ב כב, סי' קלא), מבואר
שהרצים שסירבו לקיים את מצוות המלך היו אבנר ועמשא. וז"ל רש"י (שמואל א שם) "דרשו אכין ורקין, 'כל איש אשר ימרה את
פיך...]יומת רק חזק ואמץ[' יכול אפילו לדבר עבירה? ת"ל רק". פירוש: בירושלמי (ברכות ט:ה) אמרו: "אתים וגמים-ריבויין, אכין ורקין -
מיעוטין": כלומר, כאשר כתוב בפסוק "אך" או "רק", הכוונה היא למעט הכלל, וכאשר נכתב "את" או "גם", הכוונה היא לרבות. ואם כן, כך
אמרו ליהושע (בפסוק שהבאנו) בני ראובן, גד וחתי שבט מנשה: כל איש חייב לציית לך, ואם ימרה את פיך ימות. "ורק חזק ואמץ", כלומר,
רק-למעת מי שצווית עליו לבטל איזו מצוה, הוא פטור מלשמוע אליך. וכן מצאנו (בסנהדרין מט. ורש"י ד"ה שהם דרשו) כשיואב הרג את
עמשא ורצה להצדיק את מעשיו " א"ל: עמשא מורד במלכות הוה, דכתיב (שמואל ב כ:ד-ה) 'ויאמר המלך לעמשא הזעק לי את איש יהודה
שלשת ימים וגו' וילך עמשא להעזיק את יהודה ויוחר
]מן המועד אשר יעדו['. אמר ליה: עמשא אכין ורקין דרש. אשכחינהו דפתיח להו במסכתא ]שהיו לומדים תורה ולא ביטלם[, אמר: כתיב
'כל אשר ימרה את פיך...יומת' (יהושע שם), יכול אפילו לדברי תורה? ת"ל 'רק חזק ואמץ' ". החובה להישמע, לציית ולכבד את סמכויות
הממשלה, תלויה בשאלה, אם במקרה הנידון מצייתת הממשלה לדין תורה, שהוא צורך העם.
ג. חוקים נגד ה' – בטלים ומבוטלים
ברור, שלעומת הגויים והתרבות הזרה שהמליכו על עצמם כערך עליון את המוסג של דעת העם, הכרעה לפי דעת רוב העם, תהיה מה
שתהיה, והוא נקרא דמוקרטיה, אין תורה סובלת שטות זו. לא יתכן שהבל והרס ורשעות ותועבה יהיו כשרים ומקובלים, אך רק בגלל שרוב
של טיפשים או בורים או רשעים קבעו כך. אין המר הופך למתוק ואין החושך הופך לאור גם אם רוב העם או אפילו כל העם קבע כך. אין
האדם חפשי לקבוע דבר נגד מצוות בוראו ונגד חוקיו, שהרי אין עבד חפשי למרוד באדונו. החלטה של מלך או של העם כולו הנוגדת את
ציווי ה', הרי היא בטלה ומבוטלת ואינה אלא "כעפרא דארעא".
ספרי הרב כהנא
אור הרעיון
ספר יסוד במחשבת ישראל, הספר האחרון שכתב הרב, הספר מקיף את נושאי הרעיון היהודי בהרחבה ובפירוט רב. ספר חובה בכל בית
יהודי!
פירוש המכבי –שמות
הספר הראשון שיצא לאור בסדרת פרושי התנ"ך של הרב.
בפירושיו מראה הרב כיצד פסוקי התנ"ך מלמדים אותנו את השקפת התורה האמיתית, על מושגיה ורעיונותיה.
פירוש המכבי-שמואל, נביאים ראשונים
ספר נוסף בסדרת פירושי התנ"ך של הרב, הפירוש מקיף את רוב ספר שמואל ונביאים ראשונים, תוך שימת דגש על תפקידי המנהיג והמלך
בעם ישראל.
האתגר
הספר הראשון שנכתב בעברית ע"י הרב. הספר מדבר על האתגר והיעוד בעם ישראל.
לשיכים בעיניכם
הספר נכתב ע"י הרב בשבתו במעצר מינהלי בכלא רמלה. הספר דן בבעיה הערבית בא"י, ובפתרון המוסרי והצודק לבעיה זו.
ארבעים שנה
הספר דן בעתידה של של מדינת ישראל, ובסכנות הצפויות לה, אם לא נתעורר לשוב אל ה'.
על האמונה ועל הגאולה
הספר נכתב בכלא מעשיהו, ובו הרב דן מבחינה רעיונית והלכתית על תקופתינו, ועל המעשים שעם ישראל צריך לעשות כדי להגיע לגאולה
השלמה.
מעל בימת הכנסת
קובץ הנאומים של הרב בכנסת.
הנאומים עוסקים בתחומים רבים מסדר חיינו הציבוריים. ספר מרתק לקריאה!
המאיר לארץ
קובץ הספדים לזכרו של מו"ר.
ההספדים נכתבו ע"י רבנים, בני המשפחה, תלמידים ומוקירי זכרו של הרב.
לדוד מזמור
קובץ מאמירים של תלמידי הישיבה, חידושים ובירורים בנושאי הלכה למעשה.
שיחות הרב
שיחות שנתן הרב בישיבה בנושאי הרעיון היהודי, חוברות שמשלימות ומרחיבות את הספר "אור הרעיון"
ממשלת ישראל
פרק מתוך הספר "אור הרעיון", המבאר מהי ממשלת ישראל האידיאלית, ומהו היחס לממשלת ישראל הנוכחית ולחוקיה.
דע את יהדותך
לקט מקורות בעריכת הרב, הרב מביא מקורות וציטוטים מהתנ"ך, תלמוד, מדרשים, ראשונים ואחרונים.
המראים בבירור את השקפת היהדות האמיתית.
עליה להר הבית בזמן זה
חוברת שכתב הרב יהודה קרויזר שליט"א ראש ישיבת "הרעיון היהודי".
החוברת מפרטת את הדינים השונים בנושא עליה להר הבית.
תפילה בהר הבית
חוברת שכתב הרב יהודה קרויזר שליט"א.
החוברת דנה בחשיבות התפילה בהר הבית, כעולה ממעשי אבות האומה.
הגולה בארץ
