גּוּשׁ קָטִיף –
הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן-עֵדֶן*
גּוּשׁ קָטִיף –
הָאָרֶץ שֶׁבָּנִינוּ לְמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת;
וּבָא הַנָּחָשׁ וְנִכְנַס לְּגַן-עֵדֶן
עִם הַפְּרִי הַמֻּרְעָל לְכַבּוֹת אֵת הָאוֹרוֹת.
וְאֵיפֹה הָאָדָם, אֵיפֹה הַחַיָּל, אֵיפֹה הַגִּבּוֹר
שֶׁיָּקוּם וְיִלָּחֵם וְיִתְקוֹטֵט וִירַחֵם עַל גּוּשׁ קָטִיף –
אֵיפֹה הוּא?
עִם חִיוּךְ שֶׁל עֵדֶן,
הַחַיָּל הַמֻּקְדַּשׁ וְהַמּוּרָם,
עִם חִיוּךְ שֶׁל עֵדֶן,
הוּא נָתַן קְצָת תִּקְוָה אֶל הָעַם,
עִם חִיוּךְ שֶׁל עֵדֶן,
עַל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַּחַת הוּא נִלְחַם,
עִם חִיוּךְ שֶׁל גַּן-עֵדֶן
הוּא קִדֵּש אֵת הַשֵּׁם בִּשְׁפָרְעַם.
וּלְזִכְרוֹ שֶׁל עֵדֶן,
הַחַיָּל הַמֻּקְדַּשׁ וְהַמּוּרָם,
לְזִכְרוֹ שֶׁל עֵדֶן,
שֶׁנָּתַן קְצָת תִּקְוָה אֶל הָעַם,
לְזִכְרוֹ שֶׁל עֵדֶן,
שֶׁקִּדֵּש שֵׁם-שָׁמַיִם בִּשְׁפָרְעַם,
לְזִכְרוֹ שֶׁל עֵדֶן
נְקַדֵּש אֵת הָאָרֶץ וְהַדָּם
וּבִזְכוּתוֹ שֶׁל עֵדֶן נְקַדֵּש אֵת הָאָרֶץ וְהַדָּם.