באחד מניסיונותיי להפיץ את דעת הימין בקרב תלמידי בית-ספרי, בעת ויכוח ביני ובין עמיתיי
, צצה לה שאלה שדי הטרידה אותי...
"אני פשוט לא אוהב אותם"-ככה יצא לי לומר, אך לא מצאתי נימוק צודק, כזה שבאמת יעמיד אנשים על דעותם. כשתסיימו לקרוא, רשמו פה איזה תגובה ככה שאני באמת אוכל לומר מה לא בסדר איתם. אבל תביאו לי נימוקים, הוכחות, עובדות, מה שבא לכם
אז הנה הדיון:
מה דעתכם על ההומואים? האם כולם שמאלנים? מה הבעיה שלנו איתם?
אם תשאלו אותי את זה ככה, אני אגיד לכם שאין לי בעיה - פשוט לא הייתי רוצה שיהיה לי חבר כזה, אני אישית הייתי רוצה להעלים את התופעה הזאת מהחברה, אני פשוט לא מאמין בקיום שלה!... בתגובה נטען שזו היא אינה תופעה - זו היא התנהגות גנטית שאולי אף עוברת בתורשה... לא יכול להכחיש את זה, לכל אורך הזמן נוכל להודות בקיום התופעה...
רובנו נגיד בוודאי שאלו הם נבלים ארורים, עושי מעשי נבלה, לצים, הולכים בדרכי חטאים וכולי וכולי...אבל זה לפי התורה.
אבל לא כולנו דתיים, ומה שאמרו לי בתגובה זה שלחיות כמו הדתיים - שלנשים בחברה אין כמעט דעה משלהן, או לגבי כל העניין של 'שמירת הנגיעה': בתור חילוני מסורתי הייתי אומר שגם ככה לא הייתי רוצה לחיות.
האם כולם שמאלנים? אולי אני סתם עושה הכללה, ככה שגם כאן לא הושגה תשובה ברורה...
אבל מה שהדאיג אותי אלו הם כל מצעדי הגאווה, במקום שמִשהו, אם הוא 'הומו' פשוט יתבייש בזה וינסה להתנהג כאילו איננו אחד כזה (ואולי אף יגלה באמת שהוא אינו 'חובב בנים'), אז הוא שומע על כל המצעדים הארורים האלה, ומשכנע את עצמו שיש כזה דבר, ואז באמת הופך לאחד כזה. אני יודע ש"מצעד הגאווה" בירושלים זאת התגרות, פשוט בושה וחרפה לעיר הקודש וכאן כל מי שפגשתי הסכים איתי, אז השתדלו להגיב יותר לשאלתי, "מה הבעיה שלכם עם הומואים?"
הם יהודים כמוני וכמוכם, אסור לחיות איתם בהפרדה, עלינו לנסות ולגבש חברה אחידה, "חוקה בהסכמה" אתם יכולים לקרוא לזה... לא הייתי רוצה לראות כתות מופרדות של יהודים בגלל דעות כאלה וכאלה. ההיסטוריה לימדה אותנו שאימפריות נפלו בגלל פילוג.
