בראשית טו: יח ביום ההוא, כרת יהוה את-אברם--ברית לאמר: לזרעך, נתתי את-הארץ הזאת, מנהר מצרים, עד-הנהר הגדל נהר-פרת. יט את-הקיני, ואת-הקנזי, ואת, הקדמני. כ ואת-החתי ואת-הפרזי, ואת-הרפאים. כא ואת-האמרי, ואת-הכנעני, ואת-הגרגשי, ואת- היבוסי.
לד,א ותצא דינה בת-לאה, אשר ילדה ליעקב, לראות, בבנות הארץ. לד,ב וירא אתה שכם בן-חמור, החוי--נשיא הארץ; ויקח אתה וישכב אתה, ויענה.
לו,א ואלה תלדות עשו, הוא אדום. לו,ב עשו לקח את-נשיו, מבנות כנען: את-עדה, בת-אילון החתי, ואת-אהליבמה בת-ענה, בת-צבעון החוי.
שמות: ג,ח וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלתו מן-הארץ ההוא, אל-ארץ טובה ורחבה, אל-ארץ זבת חלב ודבש--אל-מקום הכנעני, והחתי, והאמרי והפרזי, והחוי והיבוסי.
כג,כג כי-ילך מלאכי, לפניך, והביאך אל-האמרי והחתי, והפרזי והכנעני החוי והיבוסי; והכחדתיו. כג,כד לא-תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם, ולא תעשה כמעשיהם: כי הרס תהרסם, ושבר תשבר מצבתיהם. כג,כה ועבדתם, את יהוה אלהיכם, וברך את-לחמך, ואת-מימיך; והסרתי מחלה, מקרבך.
כג,כז את-אימתי, אשלח לפניך, והמתי את-כל-העם, אשר תבא בהם; ונתתי את-כל-איביך אליך, ערף. כג,כח ושלחתי את-הצרעה, לפניך; וגרשה, את-החוי את-הכנעני ואת-החתי--מלפניך. כג,כט לא אגרשנו מפניך, בשנה אחת: פן-תהיה הארץ שממה, ורבה עליך חית השדה. כג,ל מעט מעט אגרשנו, מפניך, עד אשר תפרה, ונחלת את-הארץ. כג,לא ושתי את-גבלך, מים-סוף ועד-ים פלשתים, וממדבר, עד-הנהר: כי אתן בידכם, את ישבי הארץ, וגרשתמו, מפניך. כג,לב לא-תכרת להם ולאלהיהם, ברית. כג,לג לא ישבו בארצך, פן-יחטיאו אתך לי: כי תעבד את-אלהיהם, כי-יהיה לך למוקש.
במדבר: כא,כא וישלח ישראל מלאכים, אל-סיחן מלך-האמרי לאמר. כא,כב אעברה בארצך, לא נטה בשדה ובכרם--לא נשתה, מי באר: בדרך המלך נלך, עד אשר-נעבר גבלך. כא,כג ולא-נתן סיחן את-ישראל, עבר בגבלו, ויאסף סיחן את-כל-עמו ויצא לקראת ישראל המדברה, ויבא יהצה; וילחם, בישראל. כא,כד ויכהו ישראל, לפי-חרב; ויירש את-ארצו מארנן, עד-יבק עד-בני עמון--כי עז, גבול בני עמון. כא,כה ויקח, ישראל, את כל-הערים, האלה; וישב ישראל בכל-ערי האמרי, בחשבון ובכל-בנתיה. כא,כו כי חשבון--עיר סיחן מלך האמרי, הוא; והוא נלחם, במלך מואב הראשון, ויקח את-כל-ארצו מידו, עד-ארנן. כא,כז על-כן יאמרו המשלים, באו חשבון; תבנה ותכונן, עיר סיחון. כא,כח כי-אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחן: אכלה ער מואב, בעלי במות ארנן. כא,כט אוי-לך מואב, אבדת עם-כמוש; נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית, למלך אמרי סיחון. כא,ל ונירם אבד חשבון, עד-דיבן; ונשים עד-נפח, אשר עד-מידבא. כא,לא וישב, ישראל, בארץ, האמרי. כא,לב וישלח משה לרגל את-יעזר, וילכדו בנתיה; ויירש (ויורש), את-האמרי אשר-שם. כא,לג ויפנו, ויעלו, דרך, הבשן; ויצא עוג מלך-הבשן לקראתם הוא וכל-עמו, למלחמה--אדרעי. כא,לד ויאמר יהוה אל-משה, אל-תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת-כל-עמו, ואת-ארצו; ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון. כא,לה ויכו אתו ואת-בניו ואת-כל-עמו, עד-בלתי השאיר-לו שריד; ויירשו, את-ארצו. כב,א ויסעו, בני ישראל; ויחנו בערבות מואב, מעבר לירדן ירחו.
כד: יז אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב; דרך כוכב מיעקב, וקם שבט מישראל, ומחץ פאתי מואב, וקרקר כל-בני-שת. יח והיה אדום ירשה, והיה ירשה שעיר--איביו; וישראל, עשה חיל. יט וירד, מיעקב; והאביד שריד, מעיר. כ וירא, את-עמלק, וישא משלו, ויאמר: ראשית גוים עמלק, ואחריתו עדי אבד. כא וירא, את-הקיני, וישא משלו, ויאמר: איתן, מושבך, ושים בסלע, קנך. כב כי אם-יהיה, לבער קין--עד-מה, אשור תשבך. כג וישא משלו, ויאמר: אוי, מי יחיה משמו אל. כד וצים מיד כתים, וענו אשור וענו-עבר; וגם-הוא, עדי אבד. כה ויקם בלעם, וילך וישב למקמו; וגם-בלק, הלך לדרכו.
לג,נ וידבר יהוה אל-משה, בערבת מואב, על-ירדן ירחו, לאמר. לג,נא דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם: כי אתם עברים את-הירדן, אל-ארץ כנען. לג,נב והורשתם את-כל-ישבי הארץ, מפניכם, ואבדתם, את כל-משכיתם; ואת כל-צלמי מסכתם תאבדו, ואת כל-במותם תשמידו. לג,נג והורשתם את-הארץ, וישבתם-בה: כי לכם נתתי את-הארץ, לרשת אתה. לג,נד והתנחלתם את-הארץ בגורל למשפחתיכם, לרב תרבו את-נחלתו ולמעט תמעיט את-נחלתו--אל אשר-יצא לו שמה הגורל, לו יהיה: למטות אבתיכם, תתנחלו. לג,נה ואם-לא תורישו את-ישבי הארץ, מפניכם--והיה אשר תותירו מהם, לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם; וצררו אתכם--על-הארץ, אשר אתם ישבים בה. לג,נו והיה, כאשר דמיתי לעשות להם--אעשה לכם. {פ}
לד,א וידבר יהוה, אל-משה לאמר. לד,ב צו את-בני ישראל, ואמרת אלהם, כי-אתם באים, אל-הארץ כנען: זאת הארץ, אשר תפל לכם בנחלה, ארץ כנען, לגבלתיה. לד,ג והיה לכם פאת-נגב ממדבר-צן, על-ידי אדום; והיה לכם גבול נגב, מקצה ים-המלח קדמה. לד,ד ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים, ועבר צנה, והיה (והיו) תוצאתיו, מנגב לקדש ברנע; ויצא חצר-אדר, ועבר עצמנה. לד,ה ונסב הגבול מעצמון, נחלה מצרים; והיו תוצאתיו, הימה. לד,ו וגבול ים, והיה לכם הים הגדול וגבול; זה-יהיה לכם, גבול ים. לד,ז וזה-יהיה לכם, גבול צפון: מן-הים, הגדל, תתאו לכם, הר ההר. לד,ח מהר ההר, תתאו לבא חמת; והיו תוצאת הגבל, צדדה. לד,ט ויצא הגבל זפרנה, והיו תוצאתיו חצר עינן; זה-יהיה לכם, גבול צפון. לד,י והתאויתם לכם, לגבול קדמה, מחצר עינן, שפמה. לד,יא וירד הגבל משפם הרבלה, מקדם לעין; וירד הגבל, ומחה על-כתף ים-כנרת קדמה. לד,יב וירד הגבול הירדנה, והיו תוצאתיו ים המלח; זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה, סביב. לד,יג ויצו משה, את-בני ישראל לאמר: זאת הארץ, אשר תתנחלו אתה בגורל, אשר צוה יהוה, לתת לתשעת המטות וחצי המטה. לד,יד כי לקחו מטה בני הראובני, לבית אבתם, ומטה בני-הגדי, לבית אבתם; וחצי מטה מנשה, לקחו נחלתם. לד,טו שני המטות, וחצי המטה: לקחו נחלתם, מעבר לירדן ירחו--קדמה מזרחה.
דברים א: א,ה בעבר הירדן, בארץ מואב, הואיל משה, באר את-התורה הזאת לאמר. א,ו יהוה אלהינו דבר אלינו, בחרב לאמר: רב-לכם שבת, בהר הזה. א,ז פנו וסעו לכם, ובאו הר האמרי ואל-כל-שכניו, בערבה בהר ובשפלה ובנגב, ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון, עד-הנהר הגדל נהר-פרת. א,ח ראה נתתי לפניכם, את-הארץ; באו, ורשו את-הארץ, אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם, ולזרעם אחריהם.
ב,ב ויאמר יהוה, אלי לאמר. ב,ג רב-לכם, סב את-ההר הזה; פנו לכם, צפנה. ב,ד ואת-העם, צו לאמר, אתם עברים בגבול אחיכם בני-עשו, הישבים בשעיר; וייראו מכם, ונשמרתם מאד. ב,ה אל-תתגרו בם--כי לא-אתן לכם מארצם, עד מדרך כף-רגל: כי-ירשה לעשו, נתתי את-הר שעיר. ב,ו אכל תשברו מאתם בכסף, ואכלתם; וגם-מים תכרו מאתם, בכסף--ושתיתם. ב,ז כי יהוה אלהיך ברכך, בכל מעשה ידך--ידע לכתך, את-המדבר הגדל הזה: זה ארבעים שנה, יהוה אלהיך עמך--לא חסרת, דבר. ב,ח ונעבר מאת אחינו בני-עשו, הישבים בשעיר, מדרך הערבה, מאילת ומעצין גבר; {ס} ונפן, ונעבר, דרך, מדבר מואב. ב,ט ויאמר יהוה אלי, אל-תצר את-מואב, ואל-תתגר בם, מלחמה: כי לא-אתן לך מארצו, ירשה--כי לבני-לוט, נתתי את-ער ירשה. ב,י האמים לפנים, ישבו בה--עם גדול ורב ורם, כענקים. ב,יא רפאים יחשבו אף-הם, כענקים; והמאבים, יקראו להם אמים. ב,יב ובשעיר ישבו החרים, לפנים, ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם, וישבו תחתם: כאשר עשה ישראל, לארץ ירשתו, אשר-נתן יהוה, להם. ב,יג עתה, קמו ועברו לכם--את-נחל זרד; ונעבר, את-נחל זרד. ב,יד והימים אשר-הלכנו מקדש ברנע, עד אשר-עברנו את-נחל זרד, שלשים ושמנה, שנה--עד-תם כל-הדור אנשי המלחמה, מקרב המחנה, כאשר נשבע יהוה, להם. ב,טו וגם יד-יהוה היתה בם, להמם מקרב המחנה, עד, תמם. ב,טז ויהי כאשר-תמו כל-אנשי המלחמה, למות--מקרב העם. {ס}
דברים ב: יז וידבר יהוה, אלי לאמר. יח אתה עבר היום את-גבול מואב, את-ער. יט וקרבת, מול בני עמון--אל-תצרם, ואל-תתגר בם: כי לא-אתן מארץ בני-עמון לך, ירשה--כי לבני-לוט, נתתיה ירשה. כ ארץ-רפאים תחשב, אף-הוא: רפאים ישבו-בה, לפנים, והעמנים, יקראו להם זמזמים. כא עם גדול ורב ורם, כענקים; וישמידם יהוה מפניהם, ויירשם וישבו תחתם. כב כאשר עשה לבני עשו, הישבים בשעיר--אשר השמיד את-החרי, מפניהם, ויירשם וישבו תחתם, עד היום הזה. כג והעוים הישבים בחצרים, עד-עזה--כפתרים היצאים מכפתר, השמידם וישבו תחתם. כד קומו סעו, ועברו את-נחל ארנן--ראה נתתי בידך את-סיחן מלך-חשבון האמרי ואת-ארצו, החל רש; והתגר בו, מלחמה. כה היום הזה, אחל תת פחדך ויראתך, על-פני העמים, תחת כל-השמים--אשר ישמעון שמעך, ורגזו וחלו מפניך. כו ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, אל-סיחון מלך חשבון, דברי שלום, לאמר. כז אעברה בארצך, בדרך בדרך אלך: לא אסור, ימין ושמאול. כח אכל בכסף תשברני ואכלתי, ומים בכסף תתן-לי ושתיתי; רק, אעברה ברגלי. כט כאשר עשו-לי בני עשו, הישבים בשעיר, והמואבים, הישבים בער--עד אשר-אעבר, את-הירדן, אל-הארץ, אשר-יהוה אלהינו נתן לנו. ל ולא אבה, סיחן מלך חשבון, העברנו, בו: כי-הקשה יהוה אלהיך את-רוחו, ואמץ את-לבבו, למען תתו בידך, כיום הזה.
ב,לא ויאמר יהוה, אלי, ראה החלתי תת לפניך, את-סיחן ואת-ארצו; החל רש, לרשת את-ארצו. ב,לב ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--יהצה. ב,לג ויתנהו יהוה אלהינו, לפנינו; ונך אתו ואת-בנו, ואת-כל-עמו. ב,לד ונלכד את-כל-עריו, בעת ההוא, ונחרם את-כל-עיר מתם, והנשים והטף: לא השארנו, שריד. ב,לה רק הבהמה, בזזנו לנו, ושלל הערים, אשר לכדנו. ב,לו מערער אשר על-שפת-נחל ארנן והעיר אשר בנחל, ועד-הגלעד, לא היתה קריה, אשר שגבה ממנו: את-הכל, נתן יהוה אלהינו לפנינו. ב,לז רק אל-ארץ בני-עמון, לא קרבת: כל-יד נחל יבק, וערי ההר, וכל אשר-צוה, יהוה אלהינו. ג,א ונפן ונעל, דרך הבשן; ויצא עוג מלך-הבשן לקראתנו הוא וכל-עמו, למלחמה--אדרעי. ג,ב ויאמר יהוה אלי, אל-תירא אתו--כי בידך נתתי אתו ואת-כל-עמו, ואת-ארצו; ועשית לו--כאשר עשית לסיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון. ג,ג ויתן יהוה אלהינו בידנו, גם את-עוג מלך-הבשן--ואת-כל-עמו; ונכהו, עד-בלתי השאיר-לו שריד. ג,ד ונלכד את-כל-עריו, בעת ההוא--לא היתה קריה, אשר לא-לקחנו מאתם: ששים עיר כל-חבל ארגב, ממלכת עוג בבשן. ג,ה כל-אלה ערים בצרת, חומה גבהה--דלתים ובריח: לבד מערי הפרזי, הרבה מאד. ג,ו ונחרם אותם--כאשר עשינו, לסיחן מלך חשבון: החרם כל-עיר מתם, הנשים והטף. ג,ז וכל-הבהמה ושלל הערים, בזונו לנו. ג,ח ונקח בעת ההוא, את-הארץ, מיד שני מלכי האמרי, אשר בעבר הירדן--מנחל ארנן, עד-הר חרמון. ג,ט צידנים יקראו לחרמון, שרין; והאמרי, יקראו-לו שניר. ג,י כל ערי המישר, וכל-הגלעד וכל-הבשן, עד-סלכה, ואדרעי--ערי ממלכת עוג, בבשן. ג,יא כי רק-עוג מלך הבשן, נשאר מיתר הרפאים--הנה ערשו ערש ברזל, הלה הוא ברבת בני עמון: תשע אמות ארכה, וארבע אמות רחבה--באמת-איש. ג,יב ואת-הארץ הזאת ירשנו, בעת ההוא; מערער אשר-על-נחל ארנן, וחצי הר-הגלעד ועריו--נתתי, לראובני ולגדי. ג,יג ויתר הגלעד וכל-הבשן, ממלכת עוג--נתתי, לחצי שבט המנשה: כל חבל הארגב לכל-הבשן, ההוא יקרא ארץ רפאים. ג,יד יאיר בן-מנשה, לקח את-כל-חבל ארגב, עד-גבול הגשורי, והמעכתי; ויקרא אתם על-שמו את-הבשן חות יאיר, עד היום הזה. ג,טו ולמכיר, נתתי את-הגלעד. ג,טז ולראובני ולגדי נתתי מן-הגלעד, ועד-נחל ארנן, תוך הנחל, וגבל--ועד יבק הנחל, גבול בני עמון. ג,יז והערבה, והירדן וגבל--מכנרת, ועד ים הערבה ים המלח, תחת אשדת הפסגה, מזרחה.
דברים יא: כב כי אם-שמר תשמרון את-כל-המצוה הזאת, אשר אנכי מצוה אתכם--לעשתה: לאהבה את-יהוה אלהיכם, ללכת בכל-דרכיו--ולדבקה-בו. כג והוריש יהוה את-כל-הגוים האלה, מלפניכם; וירשתם גוים, גדלים ועצמים מכם. כד כל-המקום, אשר תדרך כף-רגלכם בו--לכם יהיה: מן-המדבר והלבנון מן-הנהר נהר-פרת, ועד הים האחרון--יהיה, גבלכם. כה לא-יתיצב איש, בפניכם: פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם, על-פני כל-הארץ אשר תדרכו-בה, כאשר, דבר לכם.
