אגב, למי שלא מכיר את הפרופסור כל-כך, זה מוויקיפדיה:
פעילות ספרותית ואקדמית
ויס נולד ברמת גן ב-1945 ולמד בתיכון צייטלין בתל אביב. למד לתואר ראשון בספרות עברית וספרות עולם באוניברסיטת בר-אילן ולמד משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. את תואר הדוקטור קיבל ב-1978 על הדיסרטציה "הדום וכיסא וכיסוי הדם" על סיפורי חתימה של עגנון, בהנחייתם של יוסף דן והלל ברזל.
ויס הוא מרצה וחוקר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן. בתקופה שבה כיהן כראש המחלקה לספרות עברית (1982-1985) שילב ספרות יידיש ולאדינו בתוכנית הלימודים ושינה את שמה של המחלקה מ"ספרות עברית" ל"ספרות עם ישראל".
ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל מאז היווסדו ב-1990.
ויס חיבר ספרים אחדים על יצירת עגנון ועל הסיפורת הישראלית, ערך מספר ספרים, כתב מאמרים רבים מסות ומחקרים, כן התמחה בניתוח ממוחשב של יצירות עגנון.
ויס חבר בלשכת עורכי הדין בישראל ובאגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. בשנים 1990-1992 היה חבר ועדת היגוי לפיתוח מסילות בארץ ישראל ובמזרח התיכון מטעם משרד התחבורה.
פעילות פוליטית
בתחום הפוליטי הוא פעיל ימין רדיקלי, חבר בתנועת מנהיגות יהודית ובחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, יו"ר שוחרי המקדש ודובר ה"סנהדרין". היה ממייסדי הגרעין להתיישבות במערב השומרון שהקים את אלקנה ב-1972.
הלל ויס הגה את המושג "פוסט-ציוני" במאמר שכתב ב-1974 על העדרם של גיבורים וגבורה בספרות העברית (התפרסם בכתב העת "עמודים").
ויס שולל את הדמוקרטיה כפי שהיא נתפסת על ידי הציבור הישראלי, וקורא למלך הפועל על פי ההלכה.
"שום חוק כנסת, החלטת בית משפט, או מעשה חקיקה במדינת ישראל, היא מדינת היהודים, אינם יכולים לסתור את תורת משה כפי שנתפרשה בתורה שבעל-פה על ידי חכמי ישראל וכפי שהיא עתידה להתפרש."
-- מנהיגות יהודית
ב-26 באוקטובר 2006, בראיון לערוץ הראשון, נשאל ויס לדעתו על מצעד הגאווה בירושלים, ואמר, בין השאר, כי "כל אמצעי כשר לטאטוא מצעד התועבה מירושלים כולל מעשה פינחס", כלומר הריגה מתוך קנאות דתית.
נושא: הדוא"ל של הפרופסור הלל וייס - כולם לשלוח מכתבי תמיכה ! (נקרא 11786 פעמים)