כבר לפני 3000 שנים הקב"ה הבטיח לאברהם את הארץ פעמים רבים וכולם לצורך ענין. בבואו בארץ מתחילה אמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ולא באר מתנתו, כי אין במשמע רק במה שהלך בארץ עד מקום שכם עשר אלון מורה. ואחרי כן כשרבו זכויותיו בארץ הוסיף לו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה, כי יתן לו כל הארצות ההן בכללן….והוסיף לו בברכה שנית הזאת עוד לזרעך עד עולם ושירבה זרעו כעפר הארץ. ובפעם השלישית באר לו תחומי הארץ והזכיר לו כל העמים עשרה אומות, והוסיף לכרת לו ברית עליהן שלא יגרום החטא. וכאשר צוהו על המילה אמר לו לאחזת עולם לאמר שאם יגלו ממנה עוד ישובו וינחלוה.
עם ישראל מתוקף הבטחה אלוקית זאת עלה ממצרים והתיישב בכל חלקי א"י, ניהל פה ממלכה ומשטר אורח חיים ופולחן אלוקי, כאשר השיא היה בית קודשנו ותפארתינו - בית המקדש.
לאחר שטיטוס הרשע שרף את בית המקדש והגלה את עם ישראל לגלות, עדיין נשארו כיסים של התנגדות בשטחי יהודה.
בשנת - 135 למניין הנוצרים, נפל המבצר האחרון בביתר, לפני לגיונותיו של הקיסר אנדריאנוס. רבבות מצאו מותם בקרבות הדמים. בני יהודה (שהרי היו משטח יהודה) הוגלו ל-4 כנפות תבל, ובאותה שעה החלה הגלות הנוראה שעליה כתבתי ערך שלהם תחת השם "הגלות והגוים" - עיין שם.
אנדריאנוס גזר להשמיד ולמחות כליל את כל אמונתם של היהודים מעל פני האדמה, גזירות שכל העובר עליהם חייב מיתה: אסרו את שמירת השבת את המילה, ואת לימוד התורה.
במצוותו של הנציב הרומי טורנוס רופוס נחרש מקומם של בית המקדש וחומות ירושלים, כדי לציין כי ציון אבדה לעולמים. גם הוכנה תוכנית חדשה לבניית עיר חדשה - רומית בסיגנונה ואלילית באופייה. השם ירושלים נמחה ושמה של העיר החדשה הוסב לאיליה קאפיטולינה.
אנדרטה הוקמה לתפארתו של הקיסר הרומי אנדריאנוס ומצבות, מקדשים ופסלים הוצבו לכבודם של אלים רומים והלניים וחיללו את הארץ הקדושה.
ועוד מעשה אחד נעשה באותם ימים, שמה של יהודה- ארצם של היהודים- הוסב לפלשתינה. אילו כבש אנדריאנוס את יצרו ולא ניסה למחוק כל זכר ליהודים ולמדינתם אפשר לגמרי, כי היהודים אזרחי ישראל היו ניצבים כיום הזה מול מחבלים "יהודיים" , ולא "פלאשתינאים"....
מעולם ואף פעם לא היה קיים כזה עם שקוראים לו "עם פלישתינאי". הערבים אשר ניכנסו לתחומיה של ארץ ישראל, בשעה שעמדה שוממה מיושב, ובניה היו בגלות, באו כמסתננים ושוללי שלל. הזמן שעבר מאז אינו יכול להעניק חוקיות למה שהיה מלכתחילה בלתי חוקי, ואינו יכול להצדיק את הבלתי ניתן לצידוק. טענתם של הערבים לזכות על א"י משום שהם יושבים בה מאות שנים, איננה תופסת ואינה עשויה לשמש בסיס לטענות לאומיות. והרי צריך לזכור כי "פלשתינה" לא הייתה אלא נפה של סוריה, וכונתה על ידי הערבים עצמם כדרום סוריה.
מה שעשיתי פה - שילבתי קצת ציטוטים של הרב מאיר כהנא הי"ד מסיפרו "האתגר" - תהנו ותחכימו.
