תרבות הרייטינג גם בכנסת
==================
בישראל-שנות-אלפיים כבר לא צריך סגולות טרומיות כדי להיות חבר כנסת.
כל בעל מאה,המצוייד בכמה מאות אלפים ויותר לצורכי העינין,יכול להשתחל להיכל ולהפוך למחוקק-על דרך ערוצי ההיבחרות של אחת המפלגות.
אם בעבר,עד שנות השבעים המוניטין האישי היה מספיק דיו כדי להבטיח בחירה,
בא פלאטו שרון והוכיח לכולנו שבעל המאה הוא גם בעל הדיעה.
מכיוון שחברות בכנסת הפכה לעסק יקר,מה הפלא שחברי הכנסת מסרבים להתפזר מרצון לאחר כשנה-שנתיים גם אם יש הכרח לאומי המצדיק זאת.
הם כבר יעשו הכל כדי לסחוט את ימי הקדנציה עד תומם.במצב עינינים שכזה-מחאת העם הופכת לאקוטית,כי נבחרי העם מסרבים להפנים רמזים דקים או עבים.
אך מה לעשות, גם העם כבר התעייף מהמחאה,ובואקום הזה – אפילו גאידמאק יכול להפוך לראש-ממשלה.
מרק.
