אני חילוני , שגר בבית חילוני בקרוב (אחרי השירות הצבאי עוד כשנה) אני מתכוון לחיות כמסורתי אני לא יודע אם זה נקרא לחזור בתשובה.
אגב אני לא כ"כ בטוח אם אפשר להחשיב אתאיסטים כיהודים , הרי אין להם אפילו קשר אחד קטן ליהדות חוץ מהמוצא שלהם , והם מתנהגים כאילו הם בעצמם דת מסויימת (עם טיעונים דיי חלשים אם אפשר לומר שמעתי משהו כמו : אם יש אלוהים אז למה אין לי מזל או משהו רובם חושבים שהשם חייב לפנק אותם בלי שהם מחוייבים לשום קוד מוראלי אפילו הקטן ביותר)
טעות חמורה! יהדות זו לא רק דת אלא לאום... יהודי הוא אדם שמשתייך לעם ישראל, בנוסף לזה הוא יכול להיות גם מאמין בדת היהודית...
לעומת זאת כל מוסלמי הוא חייב להיות מאמין כי מוסלמי זה לא לאום (לדוגמה: עיראקי, פרסי, סורי...) לכן כל מוסלמי הוא מאמין.
אתה כל כך צודק, וחשוב לחזור ולהדגיש את זה בכל הזדמנות. בניגוד לנצרות ולאיסלם, היהדות אינה דת. אנחנו עם, ויש לנו שפה משלנו, אמונה משלנו, וארץ משלנו. כל מי שמתיימר להיות יהודי, ובו-זמנית מתעקש לשבת בגלות או כופר בעיקר, גורם לחילול שם ה' בלתי נסלח. לצערנו, ישנם יהודים שהפכו את היהדות לדת, לאוסף של פולחנים חסרי משמעות, ל-"מצוות אנשים מלומדה", והחילוניים מרגישים בצביעות הזו באופן אינטואיבי, וזה יוצר אצלם שנאת חינם וסלידה מכל דבר "דתי".
אין לי בעיה עם אנשים שמכריזים על עצמם כחילוניים או אתאיסטים---כאלה יכולים לעשות מה שהם רוצים. לאף אחד אין מהם ציפיות. אבל יש לי (ולכולנו) בעיה רצינית עם הצבועים, אלו שמתעקשים להיקרא יהודים, ואולי אפילו לובשים כיפה, אבל מסלפים ומזייפים את ההלכה ומציגים ליהודים אחרים ולעולם כולו תמונה שקרית של היהדות. היהודים היחידים שמותר להם לגור בגלות הם יהודים כמו חיים, שהוגלו על-ידי שונאי ישראל מא"י, או דיפלומטים שממלאים תפקיד רשמי. (כמובן שזה הופך אותי לצבוע במדה מסוימת שכן, כפי שרוב חברי הפורום יודעים, אני גר נכון להיום בארה"ב.)
אולי הגיע הזמן לעשות הפרדה בין יהודי אמוני, ששם דגש על אמונה, על בטחון ועל קידוש השם, לבין יהודי דתי, ששם דגש על "מצוות אנשים מלומדה", על הסממנים החיצוניים של היהדות, על פולחנים שלא דורשים מעורבות רגשית, שלא דורשים הקרבה או עמידה על עקרונות.