חדשות ודיונים > דיון כללי
יהדות הקראים - מה דעתכם על הנושא?
כך או כך:
במקרה יצא לי לקרוא עליהם בויקיפדיה והנה הדברים שנכתבו על הנושא .
נא לקרוא בכובד ראש ותנו חוות דעת עניינית בנושא .
אשמח אם חיים בן פסח גם יגיב למאמר בפינה "שאלו את הימין האמיתי" לגבי יהדות הקראים.
יהדות קראית - זרם ביהדות הנקרא גם קראות, וחבריו ידועים בשם קראים. הקראים ידועים גם בכינויים בני מקרא ובעלי מקרא, מקור השם הוא השורש העברי ק.ר.א. מקובל ששם זה ניתן לקראים משום שהם נוהגים על פי המקרא (התנ"ך) בלבד ואינם מקבלים את התורה שבעל פה, אולם יש הסבורים שהקראים נקראו כך משום שהם קראו ליהודים לחזור ולהאמין בתורה שבכתב בלבד.
מדוע הקראים מתנגדים לתורה שבעל פה?
לקראים נימוקים רבים לעמדתם, שלפיה אין הם מקבלים את התורה שבעל פה כמחייבת או כדברי אלוהים. הנה אחדים מנימוקים אלה, כפי שמציגים אותם הקראים:
אלוהים ציווה במפורש לא להוסיף ולא לגרוע מתוך דברי התורה. "אֵת כָּל הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם - אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת: לֹא תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ." (דברים י"ג א')
התורה שבעל פה אינה מוזכרת אפילו פעם אחת בכל התנ"ך כולו. הקראים טוענים שלו הייתה תורה נוספת לעם ישראל, הרי שאלוהים היה מורה בפירוש להאמין בה.
כשציווה אלוהים על משה לעלות להר סיני ולקבל את התורה היו דבריו אליו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה, וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם" (שמות כ"ד י"ב). לא מוזכרת תורה שבעל פה. כאן ובמקומות נוספים בתורה מצוין שדברי התורה כתובים על ספר.
התנ"ך מציין שהתורה אבדה ושעם ישראל היה ללא תורה כחמישים שנה. "וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל: לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, וּלְלֹא תוֹרָה." (דברי הימים ב' ט"ו ג') ושהתורה אבדה "וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית ה'; וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן, וַיִּקְרָאֵהוּ." (מלכים ב' כ"ב ח'). הקראים מסיקים שאין זה סביר כי התורה שבעל פה יכולה להיזכר במשך הדורות, כאשר אפילו התורה שבכתב נשכחה.
חכמי המשנה והתלמוד חולקים זה על זה. מכאן מסיקים הקראים שאלו לא הסתמכו על קבלה מאלוהים, שהרי אילו הייתה להם קבלה, היו כל החכמים צריכים להגיד אותם הדברים. לא ייתכן שהאל היה מצווה על עם ישראל לבצע דברים סותרים.
לטענת הקראים, התורה שבעל פה סותרת את התורה שבכתב בהרבה מקומות, ולא ייתכן, אם כך, שהיא באה מאותו מקור אלוהי.
במשך הזמן נוספו לתורה שבעל פה עוד ועוד פירושים, ולמעשה ללא הרף מתווספות לה תוספות שונות, גם על ידי רבנים בימינו. כל אחד מהרבנים מתבסס בפירושיו ובפסיקותיו לא על התורה כפי שניתנה, אלא על הפירושים הרבניים הקודמים. מכיוון שאדם מועד לטעות, ייתכן שפרשנותם של רבנים בימינו מבוססת על טעויות של קודמיהם, ואלו הולכות ומצטברות זו על גבי זו.
zelhar:
אני מוצא הרבה עניין בנושא של עיקרי היהדות. כמובן שבתור חילוני ספקן איני מאמין בטענה כי נמסרה התורה מאלוהים למשה באופן פלאי כפי שמתואר בתורה עצמה, ואף יותר מכך אני לא מקבל את האענה שהתושב"ע ניתנה יחד אתה באותו מעמד.
בכל זאת יש רמז לתושב"ע מן התנ"ך, והפסוק המקובל בעניין זה הוא וייקרא כו 46: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד משֶׁה".
ולעומת זאת בפסוק שמצוטט בהודעה שלך, נכתב "וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם" וברור כי נעשה בו שימוש ספרותי של לשון יחיד המתייחס ללשון רבים, הרי לא ניתנה רק מצווה אחת בתורה.
בנוסף ייתכן וממילא שתי התורות נחשבות כשתי מרכיבים של אותה תורה.
גם בפסוק שמספר כי התורה נשכחה חמישים שנה - היא נשכחה מדעת הרבים מכיוון שפסקה הוראתה ברבים אבל בחוג הכוהנים לא פסקו מללמוד אותה בסתר.
עיקרי היהדות לרבות קבלת התורה שב"ע יחד עם התושב"ע אינם ניתנים להפרכה, אבל קבלה שלהם היא עניין של אמונה וחינוך. מכל מקום יש ביהדות הירארכיה ברורה בין המקורות ובין הפוסקים הגדולים, וכמו כן הפסקים אינם מחליפים את הגמרא, לכן איני סבור שיש לדאוג יותר מדי מתופעת שגיאה נגררת\נצברת.
כך או כך:
איך קבעת עובדה שרק כוהנים עסקו בתורה .
היית שם .אתה מסתמך רק על פירושים של רש"י או עוד מספר אנשי ציר
שביהדות החליטו לסמן אותם כמפרשים ומאז אף אחד לא חולק עליהם
ומי החליט שהפירושים שלהם הם האמת האבסולוטית .
פה הבעיה .מי לוקח אחריות על הפירושים ?
בגלל זה יש הרבה זרמים ביהדות וכל אחד טוען שהדרך שלו היא הנכונה
פה הבעיה גם כשאנחנו בישראל יש פילוג בין הזרמים וגם גזענות בוטה.
לכן יש מצב של הטעיית הרבים ובגלל זה אנחנו חוטפים אין ספור מכות
והגאולה לא באה .בגלל שאולי אנחנו טועים בדרך או בתפישה ?
חומר למחשבה !!!
השלום מעל הצדק
zelhar:
לא קבעתי כך, אבל לדעתי משתמע מן הכתוב שהכוהנים הצפינו את ספר התורה במקדש. אני מוצא שתי אפשרויות: או שהכהנים גנזו ספר תורה בימי מנשה או אמון שהיו מלכים רשעים והספר אכן נמצא בעת השיפוצים שיזם יאשיהו, או שהכהנים ניצלו את השיפוצים כדי לגלות את הספר למרות שהם ידעו על קיומו.
מכל מקום הכוהנים במקדש הראשון התמידו בדת היהודית גם כשהמלך והעם זנו אחר דתות זרות, משום שלכוהנים היה מניע ברור לשמור עלהדת היהודית שהיא מקור כוחם. לכוהנים במקדש גם הייתה מעיין אוטונומיה כי הם שלטו במתחם מקדש ולכן יכלו ללמוד תורה גם כשהיה מלך רשע.
בעניין הפוסקים והפרשנים - אני לא חושב שאני יכול לענות על נושא זה מחמת בורותי. אני חושב שיש ביהדות מרווח לתמרון שכלוא בתוך הגדר ההלכתית. כך לדוגמא את דבריו של חיים בן פסך על זרמים שונים ביהדות - הוא לא שולל את החסידות ואת הרבנים שמאמינים בשדים למרות שהוא לא מאמין בשדים וחושב שהם טועים. כנראה שמבחינתו הם לא קפצו מעל הגדר (להבדיל מהרפורמים...).
בעניין רש"י - הפירוש שלו הוא גאוני ברור ותמציתי לכן כל מי שבא אחריו נעזר בו. אני לא יודע האם אין אף אחד שחולק עליו. לדעתי הגזענות זו בעייה שנובעת מהעם ולא מהמפרשים.
הטעיית רבים - ישנה הטעייה לפחות בעניין הציונות. הרי יש דתיים אנטי ציונים בכל מיני דרגות, ומולם הדתיים הציונים, אלה מול אלה טוענים שהשניים מטעים והם צודקים...
eran:
נושא הקראים הוא נושא ארוך מאוד ומאוד, ונכתבו עליו תשובות של גדולי ישראל לרוב.
הרמ"א פוסק: "הקראים אסור להתחתן בם וכולם הם ספק ממזרים ואין מקבלים אותם אם רוצים לחזור" (שו"ע חלק אבן העזר סימן ד' סעיף לז').
אחד מגדולי בעלי התוספות ר' שמעון משאנץ אוסר באיסור חמור להתחבר עליהם, וז"ל: "על כן אנו מחרמים לרדות ולנדות ולהחרים על אותם המשיאין להם (הכוונה לקראים) את בנותם שעוברים על לא יבוא ממזר בקהל ה' ועל לפני עיוור לא תתן מכשול..." עכ"ל.
אומנם יש פוסקים המקלים בייחס לקראים, הרמב"ם למשל כותב בתשובה, וז"ל : "כל זמן שהם (הקראים) יתנהגו עימנו בתמימות ויסירו מהם עיקשות פה ולזות שפתיים מלדבר תועה על חכמי הרבנים שבדור וכל שכן כשישמרו לשונם מלהתלוצץ ולהלעיג בדברי רבותינו עליהם השלום.... בזאת יכון לנו לכבדם וללכת לשאול בשלומם אפילו בבתיהם ולמול את בניהם ואפילו בשבת ולקבור מתיהם ולנחם אבליהם שכן אולי יצאו מהם צאצים מעולים ויחזרו בתשובה" עכ"ל. (שו"ת הרמב"ם מהדורת בלאו, חלק ב'). מתשובה זו עולה בבירור שהרמב"ם אינו חושש כלל לממזרות, ונותן להם פתח לחזור ולהתאחות עם היהודים הרבנים.
וכן ידועה עדותו של ר' אשתורי הפרחי בסיפרו "כפתור ופרח" סוף פרק ה' שבשנת 1313 התייהד קהל גדול מן הקראים.
גם רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) מקל בקראים וכך הוא פוסק בשו"ת הרדב"ז סימן נ"א, וז"ל: "ועוד היום משפחות ההם (של הקראים) ידועות במצרים מהם כוהנים וישראלים מיוחסים ולא היה אדם פוצה פה עליהם אלא אדרבה נתחתנו בהם גדולי קהילות מצרים הרבניים". עכ"ל.
בשו"ת "פני יצחק" סוף חלק ו' מובא מקרה שבו הרב יצחק אבולעפיה התיר נישואי יהודי עם קראית בתנאי שהקראית תקבל על עצמה את ההלכה הרבנית.
לעומת זאת בספר "מרגליות" עמ' י-קל' העביר הרב אליעזר אלפנדרי ביקורת חריפה על פסיקתו של הרב אבולעפיה, ובאמת הרב אבולעפיה חזר בו מן ההיתר.
במצרים לעומת זאת נהגו הבית דין להשיא יהודים עם קראים ללא כל חשש, וזאת על פי ההיתר של הרמב"ם הנ"ל, והרדב"ז הנ"ל, גם המהריק"ש התיר בזה, והרב "דרכי נועם" ובעל שו"ת "גינת ורדים"- שכולם היו מורי הוראה במצרים.
הרב אליעזר ולדינברג זצוק"ל הוציא קונטרס בשנת תשט"ז שבו הוא מחמיר מאוד נגד קבלה של קראים לקהל ה'.
בהקדמה לקונטרס כותב הרב צבי פסח פרנק זצ"ל את חוות דעתו בנושא, וז"ל: "והריני מגלה דעתי שהקראים איסור איסור עולם ולא יבואו בקהל ה', וכל מי שיצדד להיתר טעון בדיקה אחריו". עכ"ל.
הגר"ע יוסף שליט"א בסיפרו "יביא אומר" חלק ח' אבן העזר סימן יא' פורש את משנתו בנושא הסוגיה על גבי עשרות עמדות, ומביא אין ספור של ציטטות והיתרים של גדולי ישראל לצדד למצוא להם פתח לבוא בקהל ה'.
והנושא הוא עוד ארוך מאוד.
יום טוב!
תפריט
[0] אינדקס הודעות
[#] עמוד הבא
עבור לתצוגת גירסה מלאה