כתב נושא: הפיצוי המתגבש לישראל על הסכם עם איראן: מטוסי אף-35 וסוללות הגנה מטילים  (נקרא 2603 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק Torah

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) מקצועי(ת)
  • *
  • הודעות: 912
אף שישראל דבקה בהתנגדותה הפומבית להסכם הגרעין, כבר החלו גישושים מול ארה"ב באשר לחבילה הביטחונית שתקבל אם ייחתם

עמוס הראל · הארץ

ארה"ב וישראל החלו לקיים גישושים ראשוניים ובלתי רשמיים בדבר טיב הסיוע הביטחוני המיוחד שיעניקו האמריקאים לישראל לאור ההתפתחויות במזרח התיכון. אף שהדברים אינם נאמרים עדיין במפורש על ידי הצדדים, ממשל אובמה מתכוון להעניק לישראל פיצוי ביטחוני ניכר אם ייחתם הסכם גרעין כולל בין איראן ושש המעצמות, הן בשל התמשכות הסיכון הביטחוני הנשקף מאיראן והן לנוכח עסקאות הענק למכירת נשק אמריקאי למדינות המפרץ הפרסי, בראשן סעודיה ואיחוד האמירויות. במסגרת זו צפויה ארה"ב לספק לישראל, בין השאר, מטוסי קרב נוספים מדגם אף-35 ועוד סוללות ליירוט רקטות וטילים.

ארה"ב מחויבת, מתוקף מדיניות בת כ-30 שנה, לשמירת היתרון הצבאי האיכותי של ישראל על פני שכנותיה. מדיניות זו נועדה להבטיח שברשות צה"ל יהיו מיטב מערכות הנשק, הציוד והטכנולוגיות האמריקאיות, ושאף מדינה אחרת במזרח התיכון - לרבות מדינות ערביות שאינן בהכרח עוינות לישראל - לא תקבל מערכות טכנולוגיות מתקדמות יותר בטרם יוצעו לה. ב-2008 אף עיגן הקונגרס את המדיניות כסעיף בחוק, והנשיא מחויב לעדכן את הקונגרס מדי ארבע שנים בנוגע לכל מערכות הנשק שארה"ב מכרה למדינות במזרח התיכון. ישראל וארה"ב מקיימות דו-שיח שוטף באשר לשימור היתרון האיכותי של צה"ל, במיוחד בתקופות שבהן נחתמות עסקאות נשק גדולות עם מדינות ערב.

ישראל ממשיכה להתנגד פומבית להסכם המתגבש בין המעצמות לאיראן ולעקרונות הסכם המסגרת, כפי שהוצגו בשיחות בלוזאן לפני כחודש וחצי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון ושרים נוספים מתריעים בעקביות מפני חתימת "הסכם רע" עם איראן ומזהירים כי הוא יותיר אותה במרחק קטן מדי מאפשרות ייצור פצצה, תוך הסרה מיידית של מרבית הסנקציות עליה ומבלי להתייחס כלל לחלקה בחתרנות ובסיוע לטרור ברחבי האזור. לכן, לא צפוי להתקיים כעת משא ומתן רשמי עם ארה"ב בנוגע לפיצוי שתקבל ישראל במקרה שהסכם כזה ייחתם, כדי שלא תיתפס כמי שמשלימה עם עקרונותיו.


מטוס אף-35 בבסיס חיל האוויר האמריקאי בפלורידה. עד כה סוכמה רכישתם של 33 מטוסים. צילום: Samuel King Jr. / U.S. Air Force

עם זאת, מערכת הביטחון הישראלית והפנטגון האמריקאי כבר החלו בגישושים ראשונים בעניין החבילה הביטחונית שתקבל ישראל. תמריץ נוסף לכך טמון בעסקאות הנשק בין ארה"ב למדינות המפרץ, שאינן ממתינות להסכם סופי בטרם ייצאו למסע רכש ביטחוני, גם כדי להרתיע את איראן ממהלכים נוספים נגדן. מקור הבקי בסוגיה אמר כי שתי המדינות כבר מכינות "שיעורי בית" לקראת גיבוש הסכמות.

על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, נציגי מדינות המפרץ שנפגשו בשבוע שעבר בקמפ דייוויד עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, העלו בפניו דרישות לחתימת עסקאות נשק חדשות. בין היתר הן מבקשות מטוסי קרב נוספים, סוללות טילים וציוד מעקב. ארה"ב היא יצואנית הנשק המובילה למדינות המפרץ, בהן סעודיה ואיחוד האמירויות, שרכשו בשנה האחרונה מערכות נשק בשווי עשרות מיליארדי דולרים.

במערכת הביטחון הישראלית מעריכים כי עסקת הנשק העתידית בין ישראל לארה"ב תכלול רכש של מטוסי אף-35 נוספים. עד כה סיכמו הצדדים על רכש 33 מטוסים, מכספי הסיוע האמריקאי לישראל. שני המטוסים הראשונים אמורים להגיע לישראל בשלהי 2016, הטייסת המבצעית הראשונה מתוכננת להתחיל לפעול כשנתיים לאחר מכן והמטוסים האחרונים ייקלטו ב-2021. מערכת הביטחון סבורה כי אין די במטוסים שנרכשו ומעוניינת להגדיל את מספרם ל-50 לפחות, כך שחיל האוויר יוכל להפעיל שתי טייסות אף-35 מלאות. מחיר כל מטוס בעסקה הנוכחית נאמד ב-110 מיליון דולר, וכל רכש נוסף מותנה באישור חדש של ועדת השרים להצטיידות.

מרכיב מרכזי נוסף בכל עסקה עתידית עם ארה"ב יהיה מערך ההגנה מפני טילים ורקטות. עד היום הצטיידה ישראל במערכת חץ 2 ליירוט איומים ארוכי טווח ובתשע סוללות כיפת ברזל ליירוט איומים קצרי טווח. בשנה הבאה תיכנס לפעילות מבצעית גם מערכת שרביט קסמים המתמודדת עם איומים לטווח בינוני. כל הפרויקטים מתבצעים במימון אמריקאי נרחב ועד כה השקיעה ארה"ב כמיליארד דולר בייצור מערכות וטילי יירוט, מעבר לסיוע הביטחוני השוטף לישראל, שגודלו 3.1 מיליארדי דולר בשנה.

ישראל תבקש כנראה סיוע נוסף להצטיידות במערכת חץ 3 המשופרת ולרכש סוללות כיפת ברזל נוספות. על פי ניתוח שעשתה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפני כשלוש שנים ומקובל גם על צה"ל, נדרשות לפחות 13-12 סוללות של כיפת ברזל כדי לכסות ביעילות את כל שטח המדינה. בנוסף לזה, צפויה ישראל לבקש מארה"ב לאפשר לה לרכוש חימוש מדויק מתקדם נוסף, בעיקר לחיל האוויר. ייתכן שהצדדים ידונו גם ברכש של מערכות טכנולוגיות המשמשות לצורכי מודיעין.