מה שצריך זה להכין (to drill) כל דובר לפני ראיון במדיה זרה. אבל לא רק לפני הראיון, אלא באופן מתמשך. לא כולם מסוגלים לדברר. זה דורש מחשבה מהירה, וגם "גישה" מסוימת (כדי שהדובר לא יכנס לעמדת התגוננות, כפי שהרצוג עושה).
המלה "מושפל" לא מסבירה את הבעיה. הייתי מחליף אותה ב"לא עונה נכון".
הזכרת את השואה שהבריטים "אחראים לה", אבל טיעון כזה לא יעבוד בראיון, מכמה סיבות. מה שכן יעבוד זה לתת שני מספרים: היחס בין הרוגים חפים מפשע לבין חמושים, בעזה, והיחס הזה במלחמת אפגניסטן/עיראק. זה יוריד את הבריטי האינטישמי הזה מהסוס הגבוה.
אגב, יצא לי לראות ראיונות באנגלית עם נפתלי בנט. בפעם הראשונה שצפיתי בו חשבתי שזה יהיה אסון, כי אני רק יודע עליו שהוא פוליטיקאי, אבל מתברר שהוא דובר מוכשר.
זה לא חוכמה להטיף אחרי ראיון. אחרי, כולנו חכמים. ראיתי למשל ראיון שבו המראיין מטיף לישראלי: "התגובה שלכם לא פרופורציונית" ולאחר הראיון חשבתי שתגובה רטורית טובה תהיה "מה שלא פרופורציוני זה ההבדלים בערכי המוסר של הצדדים", ואז אתה גם נותן פתח לעצמך לחבוט באויב. אבל לא קל לחשוב על כל זה ב"זמן אמת".