לדעת הרב משה פיינשטין גם גוי שאדוק לדת הנוצרות נקרא מין
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קלז
בספרי המיסיאנערן שיש בהם פסוקים ושמות, ובפירושי הרשעים על תנ"ך שנמצא גם פירושים נכונים וגם יש שנדפסו עם התנ"ך אם לשורפם או לגונזם ו' תמוז תשכ"ה. מע"כ ידידי מהר"ר יעקב דרדק שליט"א.
הנה בדבר ספרי המיסיאנערן הרשעים שכתוב שם פסוקים וגם שמות השי"ת, כבר בארתי בתשובה בחיו"ד שמה שיש לדון אף שהוא דין מפורש בשבת דף קט"ז ובגיטין דף מ"ה שס"ת שכתבו מין ישרף ואיפסק זה ברמב"ם פ"ו מיסוה"ת ה"ח וביו"ד סימן רפ"א סעיף א', ואף שברמב"ם כתב אפיקורס ישראל, פשוט שכ"ש מין האדוק לעכו"ם אף מהאומות ישרף כדאיתא בחולין דף י"ג שכ"ש מין דנכרים הוא מין, והמיסיאטערן /והמיסיאנערן/ הם ודאי מינים האדוקים שלכן אף בנכרים שבחו"ל דארחב"א א"ר יוחנן שם דלאו עובדי עכו"ם הן אלא מנהג אבותיהם בידיהם לא שייך זה בהמיסיאנערן והם ודאי מהמיעוט שגם בחו"ל איכא מיעוט מינים כדאיתא התם, ועכו"ם שכתב ס"ת שגונזין אותו הוא רק סתם עכו"ם שאינו אדוק, ובש"ע בשביל זה השמיט תיבת ישראל, ובפרט לטעם הרמב"ם שכיון שאינו מאמין בקדושת השם ומעלה בדעתו שהוא כשאר הדברים שייך זה באלו המיסיאנערן אף אם נימא גם בהם שמעשה אבותיהם בידיהם שעכ"פ אינם מאמינים בקדושת השם וגם אין להניח לרשעים האלו המיסיאנערן המסיתים והמדיחים שום שם. וא"כ כ"ש הספרים שלהם שהם רק מביאין איזה פסוקים בתוך דברי מינות שלהם שצריך לשרוף. אבל הנידון הוא משום דספרים הנדפסים הרי המדפיס אינו יודע כלל מה הוא כותב בהדפסתו ואין להחשיב זה לכתיבת מין אלא הוא כנכתב ממילא בלא כוונה כלל. אבל מ"מ כיון שבצד אחד מזה כתובים הפסוקים והשמות ובצד השני כתובים דברי מינות נמצא שהוא בזיון היותר גדול להפסוקים והשמות להיות כתובים שם, ואף אם יגנזו אותם הרי יהיו נכתבים במקום חרוף וגדוף לכן צריך לשרוף כל הספר שלהם אף שישרפו ממילא גם הפסוקים והשמות דהרי נמצא שהשרפה אדרבה הוא כבוד להשמות שנכתבו שם שיסולק הבזיון.
ומטעם זה צריך לשרוף פירושי הרשעים על תנ"ך שנמצא שם פירושים של כפירה בדברי חז"ל, ואף אם נמצא שם גם פירושים טובים טוב שישרפו שאין ללמוד מרשעים אף דבר טוב כדאיתא עובדא דר"א בע"ז דף י"ז שאף על דבר טוב ששמע מיעקב איש כפר סכניא שהיה מין ונהנה נענש, ולכן אין שום צורך אף בפירושים הטובים שנמצאו שם, ובפרט כשאין ידוע באיזה מקום הם פירושים הטובים וצריך לקרותם כדי למוצאם שאסור דהרי ממילא יעיין גם בדברי הכפירה שאסור ולכן צריך לשרוף כל הספר. ובאם נדפסו פירושי הרשעים יחד עם התנ"ך כיון שאפשר לחתוך את התנ"ך שלמעלה ולגנוז צריך לעשות כן, אבל אין לגונזו יחד עם פירוש הרשעים דהרי אפשר להיות תקלה עי"ז שאם ימצא אחד ויחשוב שהוא ספר הראוי לקרות בו, וכדאשכחן חשש תקלה זו בנשרפין שלא יקברו שפרש"י בסוף תמורה הטעם דלמא אתי אינש ואשכח להו ואכיל להו, וכ"ש בספרים שהוא קיים ליותר זמן מאוכלין.
