במידה וכל אחד מאיתנו החל מהקימה בבוקר ועד לשינה בלילה יעשה אין מיש---קרי נהיה ענוים ולא ח"ו גאים נרגיש טוב ושמחים.ומדוע? שהרי ידוע הדבר שכל המעשים הרעים נובעים מהגאווה שהאדם בפנימיותו מחשיב עצמו יותר מאחרים על משהו.למשל,"אני דתי והם לא" וכו,וכן שהוא מחשיב את הדעה שלו בקשר למצוות יותר משל הקב"ה.וכפועל יוצא מכך מהגאווה הוא מגיע לכל העבירות בין אדם למקום ובין אדם לחברו.אך אם כלל לא יחשיב עצמו על שום יהודי ויחשוב כלפי כולם שאפילו משה רבינו ע"ה לא החשיב עצמו כלל על אף אדם אז מדוע שאני אעשה זאת? וכן אם יחשיב את דעתו של הקב"ה יותר משלו בקשר למצוות במחשבה,דיבור ומעשה הוא לא יחטא בשום דבר.ובכך לא יקבל ייסורין ויהיה רגוע ושמח.שזה בדיוק מה שמסמל לנו חג הפסח.שעלינו לבער את מידת הגאווה ולבערה ולהילחם ביצר הרע שבכל עת מסיתנו לעבור עבירות.חג כשר ושמח
