ביום טוב ראשון של פסח קראנו בפרשת בא (ספר שמות).
אצלנו בבית הכנסת מתרגמים כל פסוק - את תרגום אונקלוס. (מניין תימני)
ושמתי לב למשהו מעניין בזמן שעקבתי אחרי התרגום, והחלטתי לשתף אתכם.
ראשית חשוב לדעת וזה כל הרבנים מודים - שאונקלוס לא רק תירגם - אונקלוס פירש בתרגומו.
פיתחו ספר שמות, בפרק י"ב פסוק ל"ח:
"וגם ערב רב עלה איתם וצאן ובקר - מקנה כבד מאד"
אונקלוס מפרש: "ערב רב" - נוכראין סגיאין. כלומר ע"פ אונקלוס ערב רב הינם נוכרים. (לכאורה בניגוד למה שאמר חיים בן פסח נכון?)
חשוב להבין שפסוק זה מתייחס לאנשים שהתווספו ליהודים שיוצאים ממצרים.
אבל,
כשממשיכים לקרוא, מגיעים לקטע שמתייחס לקורבן הפסח:
פסוק מ"ג:
"ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חוקת הפסח כל בן-נכר לא יאכל בו"
בן נכר?! הלא זה פשוט שלנוכרי אסור לאכול מקורבן הפסח.
אונקלוס מתרגם ומפרש:
"כל בן-נכר"="כל בר ישראל דישתמד" ("ב"ר="בן")
כלומר - (רואים דבר מדהים) - איך בפסוק ל"ח אונקלוס מתרגם "ערב רב" לנוכרי, וכאן מתרגם נוכרי ליהודי משומד!
ולכן נסכם.
"ערב רב" מתאר את אלה הנוכרים שהתערבבו בבני ישראל. (חז"ל טוענים שעד היום הם מעורבבים בתוכנו, וכשיבוא המשיח נצטרך לאתר את אלה שבדמם זורם דם נוכרי ולהוציא אותם מתוכנו - אלה הם הערב רב"
"בן-נכר" מתאר דוקא את היהודים המשומדים (אולי אלה הרוצים להיות נוכרים?) - ודבר מעניין הוא שאסור להם לאכול מקרבן הפסח.
דבר מצער הוא שבימנו כל אלה - "בני הנכר" לא זו בלבד שאינם רוצים לאכל מקרבן הפסח, הם גם מסרבים להתיר ליהודים טובים לקיים את המצווה ולהקריב את קרבן הפסח במועדו על הר הבית.
מי ייתן ובשנה הבאה נזכה להקריב את קרבן הפסח, ולהקיא מתוכנו את "בני הנכר" ואת ה"ערב רב" גם יחד.
בברכת חג שמח לכל הפורום המופלא הזה ובמיוחד לך חיים.
