מתוך פרוש המכבי, שמות ב : יב-יד
... וכן כתוב בעיר הנדחת (דברים יג:טז,יח) "הכה תכה את ישבי העיר ההיא לפי חרב... ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך...". הנה הכלל הגדול שבתורה הוא: קבלת עול מלכות שמים. "מה הוא רחום, אף אתה רחום", אבל הכוונה היא, שתהיה רחום כמו שהוא רחום. הרחמים הם כמו שהוא, ה', מגדיר ומצוה, גם אם זה נוגד למוסר הפרטי של האדם. לא האדם מגדיר את הרחמים, כי מנין לו לדעת ולהגדיר באמת מה הם רחמים ומהו עוול? רק מי שיצר את העולם ואת הכל, כולל המושגים של רחמים וחסד, יודע. ולכן אל תהיה צדיק הרבה, וקבל עליך את הגדרתו ואת עולו. ולכן, אם הוא ציווה להרוג עיר שלמה, ציית לו! כי אלה הרחמים האמיתיים, בזה שתבער את הרשע מן הארץ. ועל זה אומר הפסוק "ונתן לך רחמים": הקב"ה יתן לך להבין מה הם הרחמים האמיתיים - לא אכזריות ולא רחמים כוזבים, שגם הם אכזריות סמויה. ועוד: "ורחמך" - אם תקבל עליך את עול הגדרתו, ותעשה דבר קשה אפילו בניגוד ל"מצפונך" השפל, הוא ירחמך ויברכך. כך אומר בעל הטורים (דברים שם) "שלא תדאג לומר: החרבתי עיר ויושביה. לכך מבשרך לומר שלא תדאג, ויפרך וירבך...".
