ייאוש ודכאון לא יועילו לנו בכלום אלא רק יחמירו המצב הבריאותי של האדם.חייבים להפנים את הידיעה שאין יום דומה לאתמול וכל יום זו יצירה חדשה.בכל מצב של דכאון וייאוש צריכים פשוט לא להתייחס לרגשות העצבות והייאוש ולהסיח את הדעת מהם לדברים חיוביים כמו לעבוד או ללמוד תורה או לשמוע מוזיקה ולשאוף אויר,ותמיד תמיד ולעלות למיטה ברוגע ובביטחה במחשבה שמחר יהיה טוב יותר שהרי אין יום דומה לקודמו.לחשוב תמיד ״היום היה קשה מחר יהיה טוב יותר״.לבטוח באלוקים דהיינו לתת בו אמון לחשוב במחשבה שמחר זה יום חדש לחלוטין.לא סתם נאמר מאין יבוא עזרי מהכלום מהאפלה שהכל קודר ונראה חסר סיכוי הישועה צומחת תמיד כי העולם אינו הפקר והקב״ה תמיד עם כל אחד מאיתנו בכל מקום ומצב קודר ומדכא ככל שיהיה,ועלינו? רק לקחת כוס משקה קר טעים ולשבת בשלווה ולעלות לאחר מכן בבטחה שמחר יהיה טוב יותר מבלי להתייחס לנבואות הזעם של כל מיני אנשים שונים אלא כפשוטו לבטוח רק באלוקים שנמצא איתנו תמיד ואז מי שבוטח בו עליו נאמר ״הבוטח בהשם חסד יסובבנו״.מי שבאמת לא דואג ולא מתפחד גם כשהכל נראה ״אבוד״ אז הקב״ה באמת יסייע שאכן יהיה לו טוב שהרי כידוע הוא אינו מוגבל כלל והצרה היא סך הכל כלי שהוא שולט בה כרצונו וברצונו יכול לבטלה בהנף יד כמו שנאמר בתהילים הפכת מספדי למחול בערב ילין בכי ולבוקר רינה.עלינו רק תמיד לא לדאוג כלל ולתת בו אמון בפשטות שמחר יהיה טוב.
