הטענות של "רעיון" וכו', הם טענות של רפורמים, של אנשים שרוצים להתנער ושל אנשים שלא רוצים שהיהדות תחייב אותם.
לפני שאני בכלל מתחיל להתווכח איתך על כל נקודה בפני עצמה, אני רוצה להזכיר לך שמשה כתב בתורה שכל מי שבא לשנות אפילו דבר אחד ממה שכתוב בתורה, הוא מסית ומדיח וצריך לסקול אותו באבנים (כמובן, על פי גזר דין של סנהדרין, בזמן שסנהדרין יושבת בלשכת הגזית).
אם אתה מאמין שהתורה ניתנה בנבואה מפי ה', אתה צריך לדעת שה' ידע שהזמנים ישתנו ושיבוא דור חכמולוג שיגיד שפתאום זה לא מתאים ולכן אמר לא לשנות. אגב, גם החכמולוגיה הזו כבר נצפתה על ידי התורה והנביאים.
ולנקודות שהעלית:
אני טוען שצריך למלא כל דבר כפי שעשו אבותינו שקיבלו מאבותיהם. כל עוד שאנחנו מקפידים בקנאות שלא לשנות שום דבר, אנחנו יודעים שאנחנו מחזיקים במקור. ברגע שמתחילים לבצע שינויים, אנחנו כבר לא אוחזים במקור אלא עושים מה שבא לנו. ללא הקלות? בוודאי שללא הקלות! גם ללא פירושים!
אנשים שלא יודעים, חושבים שכל רב או אחד ממפרשי התורה, פשוט קרא את התורה וכתב את הפירושים שעלו על דעתו. זה סילוף גדול מאוד!
את הפירושים שאתה רואה בשם רש"י, הרמב"ן וכל השאר, הם קיבלו מרבותיהם שקיבלו מרבותיהם עד משה רבינו. מי שבקי בפירוש רש"י יכול לראות הרבה פעמים שהוא מצטט פירושים שונים שקיבל מרבנים שונים שלימדוהו תורה. כך גם במדרש ובגמרא, מזכירים דברים בשם אומרם כדי להתייחס על המקור ולהיתלות באילנא רברביא. אף אחד לא ממציא ולא מסתמך על עצמו אלא שומעים מרבותיהם ומעבירים הלאה.
לא אמרתי שצריך ללמוד כל הזמן בלי הפסקה, אבל בהחלט מרכז החיים צריך להיות לימוד התורה. הציטוטים שהזכרתי מדברים על חשיבות לימוד התורה. כשאומרים למעט בעסק ולהרבות בתורה זה לא אומר לא לעבוד, אלא אומר שהעיקר זה לא לעשות קריירה או בוחטות, אלא להרבות תורה.
אם כל אחד יפרש את הרעיון שבא לו להבין מהמצווה שכתובה בתורה, לאן זה יגיע? איפה זה יגמר ?
לדוגמא: נטילת ידיים. נטילת ידיים היא לא מצווה מדאורייתא אלא מתקנת חכמים. אותם חכמים שתיקנו, קבעו כיצד לבצע אותה. מי אתה שתשנה את דבריהם?
אתה חושב שברז יעיל יותר מזרימה של נחל? אבל זרימה של נחל לא כשרה לנטילת ידיים. צריך כוח גברא. אתה לא הראשון בעולם שחשב על סבון. גם בהלכה מוזכר שאם יש לכלוך על הידיים, צריך לנקות עם סבון לפני הנטילה.
נטילת ידיים נתקנה כדי למנוע טומאת אוכלין וקודשים. זה יותר עניין רוחני מאשר עניין של היגיינה. לכן גם כשבאים לאכול פירות שנרטבו באחד משבעה נוזלים שסימנם י"ד שח"ט ד"ם, צריך ליטול ידיים. מכיוון שפירות שנרטבו הוכשרו לקבל טומאה.
לגבי השבת: טעמיה וענייניה לא מסתיימים בשניים בלבד. אבל שוב אתה בא לסתור את התורה. בקידוש של יום שבת אנחנו מזכירים: וביום השביעי, שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה...
לא בלבולי מוח על חוק סוציאלי - אבל שעות נוספות ותוספת שכר מותר, לא בלבולי מוח שרק עבודה פיזית קשה אסור, אבל מלאכה קלה מותרת. כל מלאכה שהיא אסורה. למה? "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש".
כל מי ששומר את השבת מעיד על מעשה בראשית. לאלוהים לא היה בוס שרדה בו בפרך כל השבוע ושחרר אותו בערב שבת. אלוהים ברא את העולם בעשרה מאמרות. אתה תמצא את בקבוק הדאודורנט שבו הוא השתמש לאחר שהזיע בעבודתו המאומצת?
סוג העבודה והמלאכה אינו מעלה ואינו מוריד. מלאכה, יצירה, כל הדברים שקיבלנו מרבותינו שאסורים לביצוע, קלים או חמורים, הם מהווים את שמירת השבת.
הלחיצה על הכפתור יוצרת מעגל חשמלי, שזה גם יצירה וגם בערה. אם אתה רוצה להבין באמת למה דברים מסויימים מותרים ולמה הם אסורים, צא ולמד.
אבל לבטל במחי יד נוהג שקבוע בעם ישראל במשך שנים רבות, על פיהם של אנשים חכמים וגדולים שלמדו ולימדו וחקרו ובדקו, זה בסך הכל השתמטות. תירוצים.
נושא: עובדים ערבים של קניון ממילא תיכננו פיגוע המוני (נקרא 8162 פעמים)