ה' נותן לנו הזדמנות. יכלנו להתחזק, לנקות את הארץ מאורקים, טומאה וזימה. יכלנו לראות בזה סימן ואצבע אלוהים. יכלנו להשתמש בכוח שניתן לנו על ידיו על מנת לפאר את שמו וליצור חיים טובים ויהודיים יותר בארץ אבותינו.
אבל כשה' נתן לנו את ירושלים, החזרנו את הר הבית לאורקים, עם השיקוץ שמתנוסס עליו. יצרנו חיים טובים יותר - אבל גויים יותר. האשמה היא עלינו שלא זכינו.
ה' נותן לנו הזדמנויות. חז"ל אומרים שכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו חרב בימיו. למה? הנה לנו התשובה. כי המעשים שלנו גורמים לכך. את כל החסדים של ה', אנשים מייחסים ל"כוחי ועוצם ידי".
אלמלא החלק של המדינה בפריחת עולם התורה (למרות כל ההסתות והרדיפות של התקשורת ושונאי הדת), המדינה הזו הייתה נמחקת מזמן.
אני רק יכול לומך בבטחון, ככל שהמדינה תהפוך ליותר גויית -ליבראלית, על פי התירוץ של שונאי הדת, המתייוונים והמזרוחניקעס, ככל שנתרחק יותר מהסיבות שקושרות אותנו לארץ ישראל, כך אנחנו מאבדים אותה יותר ויותר.
לא רואים קשר ישיר בין התגברות המגמה הגויית לבין הניתוק והיחלשות האחיזה בארץ ישראל?
כבר אמרו חז"ל (מגילה, דף ו', עמוד א'): קסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן.
לא יתכן ש"קיסריה", אנשיה ותרבותה, יבנו את ירושלים או יחזיקו בה. כל עוד אנשים רוצים יותר ויותר קיסריה (ותל אביב - בהתייחס באורח החיים שאנשים מייחסים לשם הזה), הם יוותרו על ירושלים בשביל זה.
נושא: שאלה: האם רבני העדה החרדית פוסקים כמו הרב עובדיה בעינייני א"י? (נקרא 2629 פעמים)