"אני לא שונא ערבים, אני אוהב יהודים..." (הרב מאיר כהנא זצ"ל)
ובהתאם לכך אין לי באמת משהו רע לאחל למחבלים או משפחותיהם, הם עושים בסה"כ את התפקיד שלהם בתור האויב, אני לא מצפה מהם לשום דבר שונה, ואני לא חושב שאנו היהודים צריכים לצפות מהם למשהו.
מה שאני כן מאחל זה לכל יהודי שהצביע בעד שחרור המחבלים הנאצים, שאחד המחבלים יהרוג אותו או אדם קרוב אליו ושזה יחזור אליו כמו בומרנג.
"ראשית תרומה ישראל, לכן כל אוכליו יאשמו"
המשמעות של הפסוק היא שלמרות שעם ישראל נענש על חטאיו(במקרה שלנו ניתן להוסיף גם על טיפשותו, אבל למעשה הטיפשות היא גם עונש), עדיין
"כל אוכליו יאשמו" יש לנקום בגויים הפוגעים בנו גם אם אין מה לצפות מהם אחרת.
וכן נאמר "האיש בחטאו מת ואת דמו מיד הצופה אדרוש" כלומר אף על פי ש"האיש בחטאו מת" אבל מאחר והצופה- האיש שמופקד על שמירת העיר
פגם בשמירתו (שבר שמירה בלשון הצה"לית) אז "את דמו מיד הצופה אדרוש".
הפסוק הראשון מדבר על העונש לגויים על שפגעו, הפסוק השני מדבר על עונש ליהודים שמופקדים על בטחון העם ופגמו בשמירתם. לכן בפרשת עגלה
ערופה נשבעים זקני העם "ידינו לא שפכו את הדם הזה..." וכי חשד מישהו שזקני העם שהם אלו שרצחו? אלא נשבעים שעשו כל דבר כדי למנוע שפיכות
דמים זו.