כתב נושא: מאמר של אפריים הלוי (ראש המוסד לשעבר) בעיתון foreign affairs (יחסי חוץ)  (נקרא 1553 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק Rafoe

  • מנהל(ת) גלובלי(ת)
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 11045
  • "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ" (במדבר, לג, נד')
המאמר פורסם בתאריך א' בסיוון תשע"ג (10 למאי 2013 למניין הצלבנים).

אנו מביאים הנה את המאמר המתורגם על ידינו לעברית ובסוף נביא גם קישור למקור.

המאמר עוסק בעיקרו בתועלת שיש לישראל משלטון אסד ולמה ישראל צריכה לשאוף שאסד יישאר בשלטון.

קריאה נעימה.



                                                  האיש של ישראל בדמשק

                                                 למה בירושלים לא רוצים שמשטר אסד ייפול


באוקטובר 1995, ראש הממשלה הישראלי דאז יצחק רבין, טילפן לנשיא מצרים בעבר, חוסני מובארק על מנת להודיע לו כי הסכם בין ישראל לסוריה נמצא בהישג יד. שבועים לאחר מכן, רבין נרצח ביחד עם ההסכם.
אולם, התקוות הישראליות להסכם שלום עם המשטר הסורי, לא פסו.
היו 4 נסיונות של ראשי ממשלה ישראלים להגיע להסכם שלום עם המשטר הסורי: אחד ע״י אהוד ברק, אחד ע״י אהוד אולמרט, ואת שני האחרים הוביל ראש הממשלה בינימין נתניהו.

היסטוריה משותפת זו עם משטרו של אסד היא רלוונטית כאשר בוחנים את האסטרטגיה של ישראל כלפי מלחמת אזרחים המתמשכת בסוריה.
היעד האסטרטגי המשמעותי ביותר של ישראל ביחס לסוריה תמיד היה שלום יציב, וזה לא משהו שמלחמת האזרחים הנוכחית שינתה.
ישראל תתערב בסוריה בעת שתמצא לנכון; ההתקפות בשבוע שעבר (של צה"ל בסוריה) מעידים על כך, ואין זו מקריות שהתקפות אלה היו ממוקדים אך ורק על השמדת מחסני אמצעי לחימה, וכי ישראל לא נתנה שום אינדיקציה של רצון להתערב מעבר לכך.
ירושלים, בסופו של דבר, אין עניין להחיש את נפילתו של בשאר אל אסד.

ישראל יודעת דבר אחד חשוב על משפחת אסד: במשך 40 השנים האחרונות, הם הצליחו לשמור על צורה כלשהי של שקט לאורך הגבול. מבחינה טכנית, שתי המדינות היו תמיד במלחמה - סוריה טרם הכירה באופן רשמי בישראל - אך ישראל הצליחה לסמוך על הממשלות של חאפז ובשאר אסד שיאכפו את הסכם הפרדת הכוחות מ -1974, שבו שני הצדדים הסכים להפסקת אש ברמת הגולן, נקודת התצפית במחלוקת לאורך הגבול המשותף שלהם. ואכן, גם כאשר כוחות ישראליים וסוריים היו נעולים בקצרה בקרבות עזים בשנת 1982 במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, הגבול נשאר שקט.

ישראל לא סומכת על הצדדים לסכסוך הנוכחי, ועם סיבה טובה. מצד אחד יש את הכוחות המורדים, שחלקם הוא יותר ויותר תחת השליטה של אל קעידה. ומצד השני יש הכוחות הצבאיים של הממשלה הסורית, שהם עדיין תחת פיקודו של אסד, אך יותר ויותר תלויים במשמרות המהפכה האיראנית וחיזבאללה, שהוא גם בחסות איראנית. איראן היא המדינה מבחוץ אך עם מגפיים על הקרקע בסוריה, ולמרות שהיא תומכת באסד, היא גם לוחצת על ממשלתו לשרת באופן הדוק יותר את מטרותיה של איראן - וזה כולל מעבר של נשק מתקדם מסוריה לדרום לבנון. ביקורו האחרון של שר חוץ האיראני עלי סאלחי לדמשק, במהלכו הודיע ​​כי לא תאפשר איראן לאסד ליפול בשום אופן, הדגיש את עומק מעורבותה של איראן בלחימה.
במילים אחרות, זה מתקבל על הדעת להניח כי המשטר של אחרי אסד בסוריה יהיה במפורש פרו אל קאעידה או אפילו יותר בגלוי בעד איראן. כך או התוצאה תהיה בלתי מקובלת על ישראל.

כמובן, מלחמת אזרחים ממושכת בסוריה גם כן אינה משרתת את האינטרסים של ישראל. הכאוס המתמשך מושך אסלאמיסטים ממקומות אחרים באזור, ומאיים לערער את היציבות בשכונה כולה של ישראל, ובכלל זה לבנון, ירדן ועיראק. זה יכול גם לגרום לאסד לאבד שליטה על או להחליט להסתמך יותר על  מצבור הנשק הכימי שלו.

למרות שיש לבעיות אלה השפעה ישירה על ישראל, ממשלת ישראל מאמינה כי היא צריכה להתמודד איתם בדרך שלא תהפוך אותה לממליך מלכים על גורלו של אסד. במקום זאת, היא מעדיפה לשמור על ניטרליות במלחמת האזרחים בסוריה. ישראל אינה רוצה לפתות את אסד לטווח את ישראל עם מאגר הטילים שלו - וגם לא רוצה להרחיק את הקהילה העלאווית שתישאר על גבולה של ישראל ללא קשר לתוצאה של המלחמה של סוריה.

ההתקפות של השבוע שעבר היו דוגמה לכך. ישראל לא היססה להורות על תקיפות אוויריות, כאשר היה לה מודיעין על כך שמצבורי נשק הולכים לעבור מסוריה לחיזבאללה. למרות שישראל הקפידה לא לקחת אחריות רשמית לתקיפה הספציפית, שר הביטחון משה יעלון הצהיר בפומבי שמדיניותה של ישראל הייתה למנוע מעבר של נשק אסטרטגי מסוריה ללבנון. אבל במקביל למסרים אלה, ישראל גם עשתה מאמצים גלויים וסמויים כדי לתקשר עם אסד, ולהבהיר שירושלים נחושה להישאר ניטראלית במלחמת האזרחים בסוריה. העובדה שההודעות אלה התקבלו בדמשק באה לידי ביטוי בתגובה המאופקת יחסית ממשטרו של אסד: איש משרד חוץ מדרג בינוני הציע גינוי פומבי של ישראל - וגם אז ממשלת סוריה הוציאה רק הבטחה מעורפלת של תגמול, ונשבעה להגיב בזמן ובאופן שהם יבחרו.

למרות שהמלחמה בסוריה הפכה לאכזרית יותר, ישראל מאמינה כי משבר בינלאומי אחר הוא עוד יותר דחוף: המרדף המתמשך של איראן אחרי תכנית גרעין. בירושלים מאמינים שאמצע 2013 תהיה שעת ההכרעה מול איראן. לבינתיים, ישראל רוצה למקד את המשאבים המוגבלים שלה על משבר זה והייתה מעדיפה ששאר העולם יעשה את אותו הדבר.



מקור:  http://www.foreignaffairs.com/articles/139373/efraim-halevy/israels-man-in-damascus?cid=rss-rss_xml-israels_man_in_damascus-000000   
http://www.youtube.com/user/rafoe10
https://twitter.com/RafoeJTF
    http://gplus.to/rafoe
https://www.facebook.com/RafoeJTF
جيش يوشع سيعود  (ג'ייש יהושע סעופא יעוד) - צבא יהושע עוד ישוב!

מנותק שלמה

  • מנהל(ת) גלובלי(ת)
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 6051
  • ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל
אכלנו אותה מספיק עם השלום הגדול של ישראל-מצריים.
מזל גדול שלא העברנו גם את רמת הגולן למשטר שיקרוס תוך כמה שנים- בלי קשר לכך כמובן שזאת אדמתינו בזכות
יהודים מכול העדות תיתאחדו!
שמאלנות זה אופיום להמונים!

מנותק אביר הקרנפים

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 8016
  • מוסר, כבוד, יהדות.
גם השלום עם ירדן לא בדיוק שלום...
אמת, כבוד וכוח. שלושה דברים שאנשים מחפשים ומבקשים מזולתם כל ימי חייהם ולא יודעים שצריכים למצוא את זה בתוך עצמם.

צבא יהושע עוד יחזור!

מנותק צוביצביקה

  • חבר(ה) מוכר(ת)
  • *
  • הודעות: 230
אין שלום עם ערבים, הם יודעים לעשות שלום רק עם דבר אחד, עם הסוליה של המגף שמוחץ את ראשיהם לאדמה.