אישה שבעלה נפטר,ואין לו ילדים,במידה ויש לו אחים חייבת או ביבום או בחליצה.
בימנו בגלל שהדור מקולקל ומלא תאוות,ויש טעם לדברים אסורים,ובינהם התשוקה לאשת איש ו/או זיווג לא לשם שמיים, (מתוך תאווה גופנית),חייבו המקובלים,במידה וגם אם האח מעוניין להתחתן עם האלמנה,מחוייב או קודם בחליצה (על פי מנהג האשכנזים),ולאחר מכן יוכל להתחתן איתה.
על פי מסכת יבום,אלמנה מחוייבת בחליצה גם בדורנו,אם היא לא מבצעת חליצה היא אסורה לאחר.
בדורנו,ישנם לא מעט אנשים מסורתים עם ידע לא מעמיק בהלכות, ויהודים שלא שומרים מצוות בכלל,וכשאח נפטר,האלמנה מתחתנת מחדש עם אדם אחר לגמרי והיא אפילו לא יודעת מה זה יבום וחליצה.
על פי הדבר הזה,אני מבין שבישראל מאז הקמת המדינה נולדים להם מלא ממזרים מבלי שאף אחד יודע מזה.
האם יתכן שיש רבנים שיודעים אבל שותקים ? דבר חמור ביותר...
השאלה שלי היא ,האם אני טועה ולא הבנתי נכון את הרצאת הרב,או שלמדתי משהוא חדש,וכדי להפיץ אותו בקרב חברים?
