בני - כל התורה כולה מדברת אך ורק על "רעך" היהודי כמו למשל, יש מצוה,לא לקלל נשיא בעמך ועל זה אמרו חז"ל "בעושה מעשה עמך (למשל בבא מציעא סב עמוד א ,יבמות כב עמוד ב ועוד), ובעניין "ואהבת לרעך כמוך" ,הגהות מיימוניות זצוק"ל כותב על מה שכתב רמב"ם זצוק"ל בהלכות דעות ו:ג "ודוקא שהוא רעך בתורה ובמצוות" , ז"א שהוא מחוייב ביהדות,מתוקף שהוא יהודי, וישנם דינים שבהם מותר אפילו לשנוא יהודי אם הוא רשע גמור ומסרב לקבל תוכחה ומזיק וכו',אמנם רוב החילונים בימינו אינם בגדר כזה,אלא בגדר תינוקות שנשבו לדעת רוב תלמידי החכמים ,ואכן זה נכון שאסור לרצוח שמאלני (מצד שני,אם זה בוגד ממש ,כמו טלי פחימה ... יש למלך(דין המלכות) ולסנהדרין בנפרד רשות להמית ) כי הוא יהודי,שבמקרה הטוב טיפש שחושב שבשלום אפשר להציל את העם ובמקרה הרע רשע ,אך עדיין סביר להניח תינוק שנשבה,ומכל מקום,יהודי, החוקים של התורה חלים עליו,ולכן אסור.
בעניין גוים, כמובן שגוי שלא עשה לנו רעה אין סיבה לפגוע בו,אסור לגנוב ממנו וכו', אבל הם לא כלולים בברית התורה שניתנה לישראל,אלא רק בשבע מצוות בני נח, זה מטעמים אחרים,לא מטעמי היחס לרעך היהודי ע"פ התורה שנכרתה עם עם ישראל. מכל מקום, כאן במקרים האלה,דובר על נקמה,שעשו יהודים צדיקים, נגד האויב. והם אלו שמכונים אסירים ביטחוניים יהודים,הם לא עברו שום עבירה, בירושלמי קידושין פרק ד הלכה יא כתוב בשם רבי שמעון בר יוחאי שבזמן מלחמה (דברי התוספות המצטטים את מסכת סופרים,לגבי מה שכתוב בירושלמי: ) "הכשר שבגויים הרוג" ,במכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דויהי בשלח, פ"א הגרסא היא "טוב שבגויים הרוג" ,והסיבה היא משום שהמרכבות של פרעה ששימשו אותו לרדוף אחרי ישראל על ים סוף,היו מורכבים על בהמות שהיו שייכים למצריים היראים את דבר השם במכת הברד וששמעו לאזהרת משה והכניסו את הבהמות שלהם והחביאו אותם מן הברד. אז כך יצא שבפועל, הכשרים שבמצריים הם אלו שאח"כ רדפו אחרי בני ישראל. אם כך, בשעת מלחמה לא צריך לעשות חשבונות כאלה של "חפים מפשע" , מבחינת ההלכה, כל האויב הוא מטרה ליגיטימית,באותם רגעים. (אך מתירים להם,במלחמה רגילה, מקום לברוח כשצרים על עיר,לא צרים על כולה,משאירים להם פרצה,ע"פ הרמב"ם הלכות מלכים ומלחמות פרק ו הלכה יא [ז]"כשצרין על עיר לתופסה, אין מקיפין אותה מארבע רוחותיה אלא משלוש רוחותיה, ומניחין מקום לבורח, ולמי שרוצה להימלט על נפשו: שנאמר "ויצבאו, על מדיין, כאשר ציווה השם , את משה" (במדבר לא,ז)--מפי השמועה למדו, שבכך ציווהו. )
בספר גור אריה פרשת וישלח המהר"ל מפראג זצוק"ל דן בסוגיה ששמעון ולוי הכו את כל שכם על דבר שאחד מהם עשה ועוד קושיות שעולות על העניין .לאחר הבירורים מגיע לעיקר ההשקפה היהודית בנושא "ואע"ג (ואף על גבי) דאמרה תורה "כי תקרב אל עיר להלחם עליה, וקראת אליה שלום", היינו היכי (מדובר בהיכן) דלא עשו לישראל דבר, אבל היכי(היכן) דעשו לישראל דבר, כגון זה שפרצו בהם(שבני שכם פגעו בדינה בת יעקב), לעשות להם נבלה, אע"ג דלא עשה רק
אחד מהם,
כיון דמכלל העם הוא, כיון שפרצו להם תחילה(כיוון שהגוים פגעו בישראל מיוזמתם), מותרים ליקח נקמתם
מהם(מכולם!). והכי נמי (וכך גם ב)כל המלחמות שהם נמצאים, כגון "צרור את המדינים וגו'", אע"ג דהיו הרבה שלא עשו(ולא כל המדינים השתתפו בחטא של בעל פעור), אין זה חילוק, כיון שהיו באותה אומה שעשה רע להם, מותרין לבוא עליהם למלחמה,
וכן הם כל המלחמות"
וברור מהמקורות האלה(וזה קצה הקרחון להעביר את הרוח הכללית,ישנם עוד מקורות רבים) אין מבחינת התורה "חפים מפשע" באויב בזמן מלחמה.
בקשר לאריה אלדד ,הוא פעמים אומר דברי טעם פעמים אומר דברי שטות . שאלה : מה הוא היה אומר על אבא שלו ישראל אלדד עליו השלום, שהיה בלח"י, והפעיל טרור נגד ערבים ? גם הוא היה צריך לשבת בכלא לכל חייו?
דברי טעם שהוא אמר בנושא : כשרצו לשחרר מחבלים ערבים,הוא טען שצריך לשחרר גם יהודים.
קשה להבחין בין הכמויות של דברי הטעם והשטות שהוא אומר, אני לא מצאתי כמות נכבדת יותר. אבל להגיד על שקולניק ופופר שהם צריכים לשבת בכלא כל החיים - זה מעל ומעבר השטויות שהוא אמר בדר"כ, ולכן יש על זה כעס.
אני באמת לא מבין מדוע הרב ברוך ובן גביר(שאריה אלדד קרא לו בעבר איש שב"כ) והרב בן ארי מתעקשים ללכת לבחירות איתו דווקא ... אחדות עם כצהל'ה ואוריאל, אני עוד מבין, אבל איתו? הדבר היחיד שמשותף זה שהוא מתנגד להקמת מדינה פלשתינית...זהו, ועוד נתנו לו להיות ראש המפלגה
..
נ.ב:אני מבהיר שאני לא חלק מהמחלוקת הזאת בין מנהיגים כהניסטים, אני חושב שאם יש כביסה מלוכלכת צריך להשאיר אותה במכונת כביסה עד שתתלבן , לא להוציא אותה לרחוב. וכל העניין הזה זה בעייתי מאד . אני מכבד גם את חיים, וגם את הרב מרזל,תומך בפעילויות של שניהם שקשורים להפצת האמת והשגת פיתרון לבעיות של עם ישראל וזה לא הולך להשתנות.