ממלכת החשמונאים הייתה ממלכה קטנה שרוב הזמן שלטה על בערך רבע מארץ ישראל שממערב לירדן.
אלכסנדר ינאי היה צדוקי וממילא קיים מה שבא לו, איך שבא לו. כמו שרלו (יופי של חרוז).
רוב הזמן מדינת יהודה הייתה במצב קיומי בעייתי. הלחימה של החשמונאים הראשונים מול האימפריה היוונית וכינונה של הממלכה הקטנה, הייתה בגלל שכפו עליהם עבודת אלילים ושמד. לאחר ששחררו את עצמם, לא ניסו להתאבד עוד בנסיונות לגרש ולאבד את האזרחים ההלנים שהיו קרובים ושייכים גם לממלכות ההלניות שמדרום ומצפון והיו מעצמות של ממש. התלמיים בדרום והסיליקים בצפון.
לאחר בערך שלושה דורות, מלכי בית חשמונאי כבר לא היו ממש חרדים. הם נטו להיות צדוקים. לאחר מכן, עם ישראל שילם בנהרות של דם על כך שלא מיגרו את העבדים מן השטחים ששוחררו.
הורדוס, אנשים, צאצאיו ובני בריתו (הרומאים), שטפו את הארץ בדם יהודים...
