בכתבה בYNET יובל שרלו מתקרא רב (כי הוא אומר דברים שמוצאים חן בעיניהם) ובשיא חוצפתו אומר בשם היהדות דברים שסותרים את היהדות לגמרי.
הנה הקשקוש המגעיל של שרלו המשתרלל:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4308951,00.htmlהפשע הגדול הוא שיש הרבה יהודים תמימים שחושבים שהוא מייצג את היהדות ואת עמדת היהדות.
ולכל קלוצמח שיקום וימחה על הצורה בה אני מתבטא כלפי שרלו עלוב הנפש והפושע שחוטא ומחטיא את הרבים, הנה לכם עמדת היהדות האמיתית:
במדבר, ל"א.
ז וַיִּצְבְּאוּ, עַל-מִדְיָן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה; וַיַּהַרְגוּ, כָּל-זָכָר.
יד וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה, עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה. טו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מֹשֶׁה: הַחִיִּיתֶם, כָּל-נְקֵבָה.
יז וְעַתָּה, הִרְגוּ כָל-זָכָר בַּטָּף; וְכָל-אִשָּׁה, יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר--הֲרֹגוּ.
דברים, כ'.
יב וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה--וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ. יג וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ; וְהִכִּיתָ אֶת-כָּל-זְכוּרָהּ, לְפִי-חָרֶב.
כ וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ.
יהושע, ו'.
ב וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת-יְרִיחוֹ וְאֶת-מַלְכָּהּ--גִּבּוֹרֵי, הֶחָיִל.
כא וַיַּחֲרִימוּ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּעִיר, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב.
פרק ח'.
א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת--קַח עִמְּךָ אֵת כָּל-עַם הַמִּלְחָמָה, וְקוּם עֲלֵה הָעָי; רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ, אֶת-מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת-עַמּוֹ, וְאֶת-עִירוֹ, וְאֶת-אַרְצוֹ. ב וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ--רַק-שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ, תָּבֹזּוּ לָכֶם; שִׂים-לְךָ אֹרֵב לָעִיר, מֵאַחֲרֶיהָ.
כה וַיְהִי כָל-הַנֹּפְלִים בַּיּוֹם הַהוּא, מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה--שְׁנֵים עָשָׂר, אָלֶף: כֹּל, אַנְשֵׁי הָעָי. כו וִיהוֹשֻׁעַ לֹא-הֵשִׁיב יָדוֹ, אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידוֹן, עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים, אֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הָעָי.
פרק י'.
כח וְאֶת-מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיַּכֶּהָ לְפִי-חֶרֶב וְאֶת-מַלְכָּהּ--הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד; וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. {ס} כט וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, מִמַּקֵּדָה--לִבְנָה; וַיִּלָּחֶם, עִם-לִבְנָה. ל וַיִּתֵּן יְהוָה גַּם-אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-מַלְכָּהּ, וַיַּכֶּהָ לְפִי-חֶרֶב וְאֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ, לֹא-הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד; וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. {ס} לא וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, מִלִּבְנָה--לָכִישָׁה; וַיִּחַן עָלֶיהָ, וַיִּלָּחֶם בָּהּ. לב וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וַיַּכֶּהָ לְפִי-חֶרֶב, וְאֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ--כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, לְלִבְנָה. {פ}
לג אָז עָלָה, הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר, לַעְזֹר, אֶת-לָכִישׁ; וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת-עַמּוֹ, עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לוֹ שָׂרִיד. לד וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, מִלָּכִישׁ--עֶגְלֹנָה; וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ, וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. לה וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיַּכּוּהָ לְפִי-חֶרֶב--וְאֵת כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ, בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים: כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, לְלָכִישׁ. {פ}
לו וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, מֵעֶגְלוֹנָה--חֶבְרוֹנָה; וַיִּלָּחֲמוּ, עָלֶיהָ. לז וַיִּלְכְּדוּהָ וַיַּכּוּהָ-לְפִי-חֶרֶב וְאֶת-מַלְכָּהּ וְאֶת-כָּל-עָרֶיהָ וְאֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ, לֹא-הִשְׁאִיר שָׂרִיד, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, לְעֶגְלוֹן; וַיַּחֲרֵם אוֹתָהּ, וְאֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ. {ס} לח וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, דְּבִרָה; וַיִּלָּחֶם, עָלֶיהָ. לט וַיִּלְכְּדָהּ וְאֶת-מַלְכָּהּ וְאֶת-כָּל-עָרֶיהָ, וַיַּכּוּם לְפִי-חֶרֶב, וַיַּחֲרִימוּ אֶת-כָּל-נֶפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֶבְרוֹן, כֵּן-עָשָׂה לִדְבִרָה וּלְמַלְכָּהּ, וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה, וּלְמַלְכָּהּ. מ וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת, וְאֵת כָּל-מַלְכֵיהֶם--לֹא הִשְׁאִיר, שָׂרִיד; וְאֵת כָּל-הַנְּשָׁמָה, הֶחֱרִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
פרק י"א.
י וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיִּלְכֹּד אֶת-חָצוֹר, וְאֶת-מַלְכָּהּ, הִכָּה בֶחָרֶב: כִּי-חָצוֹר לְפָנִים--הִיא, רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה. יא וַיַּכּוּ אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ לְפִי-חֶרֶב, הַחֲרֵם--לֹא נוֹתַר, כָּל-נְשָׁמָה; וְאֶת-חָצוֹר, שָׂרַף בָּאֵשׁ. יב וְאֶת-כָּל-עָרֵי הַמְּלָכִים-הָאֵלֶּה וְאֶת-כָּל-מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּכֵּם לְפִי-חֶרֶב--הֶחֱרִים אוֹתָם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה, מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה. יג רַק כָּל-הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל-תִּלָּם--לֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵל: זוּלָתִי אֶת-חָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ. יד וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק אֶת-כָּל-הָאָדָם הִכּוּ לְפִי-חֶרֶב, עַד-הִשְׁמִדָם אוֹתָם--לֹא הִשְׁאִירוּ, כָּל-נְשָׁמָה. טו כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כֵּן-צִוָּה מֹשֶׁה אֶת-יְהוֹשֻׁעַ; וְכֵן, עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ--לֹא-הֵסִיר דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.
שמואל א', ט"ו.
ז וַיַּךְ שָׁאוּל, אֶת-עֲמָלֵק, מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרָיִם. ח וַיִּתְפֹּשׂ אֶת-אֲגַג מֶלֶךְ-עֲמָלֵק, חָי; וְאֶת-כָּל-הָעָם, הֶחֱרִים לְפִי-חָרֶב. ט וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל-אֲגָג, וְעַל-מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל-הַכָּרִים וְעַל-כָּל-הַטּוֹב, וְלֹא אָבוּ, הַחֲרִימָם; וְכָל-הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס, אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ.
י וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-שְׁמוּאֵל, לֵאמֹר. יא נִחַמְתִּי, כִּי-הִמְלַכְתִּי אֶת-שָׁאוּל לְמֶלֶךְ--כִּי-שָׁב מֵאַחֲרַי, וְאֶת-דְּבָרַי לֹא הֵקִים; וַיִּחַר, לִשְׁמוּאֵל, וַיִּזְעַק אֶל-יְהוָה, כָּל-הַלָּיְלָה.
יח וַיִּשְׁלָחֲךָ יְהוָה, בְּדָרֶךְ; וַיֹּאמֶר, לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת-הַחַטָּאִים אֶת-עֲמָלֵק, וְנִלְחַמְתָּ בוֹ, עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם.
לב וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת-אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, וַיֵּלֶךְ אֵלָיו, אֲגַג מַעֲדַנֹּת; וַיֹּאמֶר אֲגָג, אָכֵן סָר מַר-הַמָּוֶת. {ס} לג וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל--כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן-תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ; וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת-אֲגָג לִפְנֵי יְהוָה, בַּגִּלְגָּל.
ירמיהו, מ"ח.
ט תְּנוּ-צִיץ לְמוֹאָב, כִּי נָצֹא תֵּצֵא; וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה, מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן. י אָרוּר, עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְהוָה--רְמִיָּה; וְאָרוּר, מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם.
מב וְנִשְׁמַד מוֹאָב, מֵעָם: כִּי עַל-יְהוָה, הִגְדִּיל.
אז הנה לכם עמדת היהדות האמיתית. פסוקים מפורשים מן התורה.
משה קצף על שרי הצבא שהשאירו את הנקבות והילדים בחיים. יהושע לא השיב ידו ולא הורה לעם להפסיק להלחם עד שהאויב הושמד כליל, מאיש ועד אשה, מנער ועד זקן. שאול השמיד את כל העמלקים אבל השאיר את אגג ומשפחתו ועל זה ה' קצף עליו. שמואל שראה את זה, שיסף את אגג בעצמו. ירמיהו מבטיח למואב שצבא בני ישראל ישמיד את עמה ואת יושבי עריה ללא יוצא מן הכלל. מקלל ירמיה את כל המתחסדים והצדקנים: ארור מונע חרבו מדם!
אז הנה לכם. מי שמעריץ את שרלו שמחציף פנים לומר הפוך מכל פסוק בתורה, שילך להיות רפורמי. אני מניח שלשרלו אין את הגבריות הנדרשת לשסף בעצמו איזה עמלקי רוצח יהודים. עלוב.
