ראשית, אתה צריך להיות סגור על עצמך אם האל קיים או לא. כל פעם אתה מאשר או מבטל את קיומו על פי העמדה שאתה רוצה להביע באותו רגע. כלומר, אם אתה רוצה להאשים אותו ברצח, הוא קיים כדי לספוג את ההאשמות. אם אתה רוצה לבטל את החובות שהוא השית עליך בתמורה או כיעוד לקיומך, אתה טוען שאיננו קיים. אפשר להתבגר ולסגור על עמדה אחת יציבה?
ומה אם במקום... תגיד לי, זה משנה לך מה נמצא למעלה? למה אתה חושב שאם תגדיר את מי/מה שנמצא למעלה בתור ספגטי ולא תקרא לו אלוהים, זה ישנה?
אם אתה מסכים שיש למעלה דבר, שהספגטי הזה ברא את העולם, זה מספיק. זה משנה איך תקרא לו ואיך תדמיין אותו? "המשילוך ברוב חזיונות, הנך אחד בכל דמיונות. ויחזו בך זקנה ובחרות ושיער ראשך בשיבה ושחרות".
אתה יכול לדמיין אותו בכל התגלמות שתיראה לך. המהות לא משתנה. הבורא, היוצר, ריבון העולם, מנהל הבריאה וכו'.
כל ה"מלא דתות" שהזכרת, מדברות באמת על כל מיני סוגי ספגטי מגוחכים.
יש דתות שבכלל לא מדברות על אלוהות אלא על דרך בחיים.
יש דתות שמדברות על מספר אלוהים שנלחמים ביניהם על השליטה בעולם כשניים אוחזים בטלית. אם אל הסערה ניצח, יש סערה. אם אלת הצמיחה ניצחה, הסערה שככה והשדה מצמיח יבול...
זה לא נראה לך מגוחך?
איך הם בראו את העולם? מי ברא אותם?
העולם עובד בתוך אחדות מאוזנת. וזה מוריד את האפשרות של המוני "אלים" שנלחמים האחד בשני.
וכששאלת אותי איך יודעים שמה שכתוב בתורה זה נכון, נתתי לך תשובות. למה אתה מתעלם מהן?
