הנוצרי מספר לנו שישו מוזכר בגמרא... נכון! אתה יודע למה? כי בשונה מסיפורים שמספרים בכל העולם לאנשים שלא יודעים ורק שמעו שמועות רחוקות מארץ רחוקה, בשונה מהם, אבותינו היו שם והעלו על הכתב את מה שהם ראו.
אז יש לנו עדויות חופפות ואמינות מאותה תקופה. מאת אנשים שחיו איתו באותה עיר. אנשים שראו את אמו הרה ויולדת. ראו אותו מתבגר, ראו אותו מתפקר וראו אותו גומר רע, כמו שהגיע לו.
לכן, לנו אי אפשר לספר סיפורים.
אם תלך לארץ רחוקה, אתה יכול לעשות עליהם פוזות ולספר להם שאתה גר בסביון ויש לך שלושה מרצדס בחניה. אבל בשכונה שלך כולם יודעים את האמת עליך. ולכן הם לא יקבלו את הסיפורים שלך.
ומה אבות אבותינו סיפרו לנו? מה הם ראו בעיניהם?
הייתה אשה ושמה מרים. אותה אשה לא הייתה צנועה. וכשבעלה לא היה בסביבה, הייתה מזנה תחתיו עם החיילים הרומאים. פעם אחת הייתה יותר מדי, והזונה התעברה לאחד החיילים הרומאים. לאחר תשעה חודשים נולד הממזר, והאבא רואה שאיננו בנו. עשה האבא מה שהיה נהוג באותה תקופה, ושילח את הממזרון הקטן לגדול במדבר יהודה עם כל הממזרים המנודים והמופרעים.
ישו'לה הקטן הסתובב במדבר ומצא כמה פסיכים היפים כאלה, כמו הברסלבים הנחנחים המשוגעים שאנחנו רואים לפעמים. לאחר מכן למד ישו בישיבות בירושלים וראה את הכבוד שרוחש הציבור לגדולי הדור. ישו למד בישיבה על כך שהכבוד הגדול ביותר יהיה חלקו של מלך המשיח. אמנם, הוא למד שעדיף תלמיד חכם ממזר על פני כהן עם הארץ, אבל זה לא הספיק לו. מהר מאוד הוא טווה בדיה שהוא המשיח והוא נביא ובלה בלה בלה. הוא אפילו שיחק קצת בקבלה מעשית כדי לשכנע כמה פתאים בורים.
הרב שלו - רבי יהושע בן קרחה, העיף אותו מהישיבה. הרי הרב שלו לימד אותו את כל מה שידע. הרב שלו ידע איך הוא עושה את מה שהוא עושה, וכל החבר'ה שלו ידעו בדיוק שהוא ממזר מסכן שרק רוצה צומי יותר ממה שמגיע לו.
סר רוח וזעף עזב ישו את ירושלים ואת הערים המיושבות. מקומות בהם אנשים הכירו וידעו ולגלגו ובזו לו. אז חזר ישו למקום בו גדל - מדבר יהודה. שם חזר אל הפסיכים המעורערים, כאלה שיאמינו בכל משיח ויהיו קנאים לכל שטות. כמו הטפשים שהיו חסידיו של אליאור כהן. אז שכנע אותם ישו שהוא המשיח. הדגנרטים התלהבו עליו והוא הפך להיות ראש לשועלים.
בראש כנופייתו חזר ישו לירושלים ושוב התקבל בלעג ובוז. אבל הפעם היה בעמדה טובה יותר. כבר היו לו כמה תומכים. הלך והסתובב בקרב אלה שלא ידעו או הפסיכים שבשולי החברה וניסה לשכנע אותם שהוא המשיח והוא הולך למלוך על כל העולם ולגרש את הזרים מארץ ישראל באותות ובמופתים.
הרומאים שמעו על היומרות של הקטנצ'יק הזה והרגו אותו באכזריות, כדרכם.
אבל כבד ירד על כנופיית הפסיכים של ישו. מעין זה שירד על כת החב"דניקים כשהמשיח שלהם מת, או מעין זה שירד על כת השבתאים כשהמשיח שלהם התאסלם ולבסוף מת. מה עושים? הרי הם כבר היו משוכנעים שהוא המשיח!
אין בעיה... הביאו שתי זונות שסיפרו שראו אותו בלילה עולה מהקבר שלו לשמים.
לאט לאט קישטו את העלילה ועשו מזה אגדת מופת של ממש.
זה מה שאבותי ראו והעלו על הכתב. הכל מצוי בספרות היהודית מאותם שנים. תיעוד מקורי.
ולמה אנחנו קוראים לזה עבודה זרה?
בגלל שהאלוהים הוא אחד. והם מאמינים שיש כמה רשויות. יש את האלוהים שהוא מחולק לשלוש, האב הבן ורוח הקוטג'. ויש את השטן שנלחם בהם בלה בלה בלה...
וזה טפשי.
למה?
אנחנו מאמינים שה' ברא את העולם. ה' יחיד בעולמו. לפני שהיה עולם, היה ה' לבדו ולא היה כלום בלתו. ה' ברא עולם בתוך האין. ה' מכיל את הבריאה והיא קיימת מכוחו. ברגע שהוא כביכול יסיר את מחשבתו ממנה לרגע, הכל מתבטל.
ה' ברא מלאכים ורוחות לשרתו ולשמשו ברמה הרוחנית. ולמטה ביקום הגשמי ברא יצורים גשמיים.
היצורים הגשמיים כבולים אל החומר ממנו נוצרו. הקיום שלהם תלוי בבחירה שהבורא העניק להם. הם צריכים לאכול ולשתות. אם יבחרו שלא לאכול ולשתות, ימותו. הם צריכים להזדווג כדי להמשיך את קיום הגזעים. אם לא יזדווגו, השרשרת תעצר בהם.
הם רוצים לצבור עושר על מנת להקל עליהם את הקיום ואת אספקת צרכי הקיום. כי הגוף מתעייף מעמל והגוף מתענג על שובע התשוקות בלא מאמץ.
אבל המלאכים שלמעלה, אין להם גוף ואין להם יצרים. אין להם צרכים. הם רוח טהורה מלאה ברצונו של הבורא ולא יכולים למרוד בו. כי בשביל למרוד בו, הם צריכים רצון עצמאי. מה שאין להם.
זה כמו שהמחשב שלך ידליק את עצמו בלי שאף אחד ידליק אותו ובלי שתכניס בו פקודה להדליק את עצמו. ואז יכנס בעצמו לאינטרנט ויוריד וירוס שימחק לך את הקבצים. מעצמו...
זה נראה לך הגיוני?
אנחנו לא מאמינים שהשטן נלחם בה'. זה שטותי. אנחנו מאמינים שהשטן הוא שליחו של ה' לפתות אותנו לעבור עבירות. שאם לא יהיה לנו פיתוי לעבור עבירות, על מה ינתן לנו שכר כשנקיים מצוות? שהרי השכר ניתן על עצם ההתגברות. על העמל.
ומשעה שאנו עוברים עבירות, משעה שאדם הראשון עבר את העבירה הראשונה, ניתן לשטן תפקיד נוסף. המוות. הוא נוטל מאיתנו את נשמותינו ומעבירם לדין בבית דין של מעלה.
את כל מעשיו ועבודתו, הוא עושה בשליחותו של האל.
ומי שמאמין בנצרות, הרי הוא כמי שמאמין באמונה פגאנית בה שני אלים נלחמים האחד בשני ומי שמנצח קובע את הגורל לחמשת הדקות הבאות.
אז בעצם זה לא משנה אם אתה צדיק או רשע. כשאתה מת, זה משנה אם האלוהים ניצח או השטן. ולפי זה תלך לגיהינום של השטן או לגן עדן - ממלכתו של האלוהים..
איך זה נשמע לך? נשמע מונותאיסטי או נשמע פגאני?
