כתב נושא: ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו... וחיי עולם נטע בתוכנו| מוקדש לדודי ודניאל.  (נקרא 3396 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק אביר הקרנפים

  • חבר(ה) V.I.P
  • חבר(ה) בכיר(ה) של כבוד
  • *
  • הודעות: 8016
  • מוסר, כבוד, יהדות.
מוצאי שמחת תורה ה'תשע"ג.

אתמול בלילה, בשמחת תורה, שמחתי בחלק שיש לי בתורה ושרתי קצת שירים של שמחת תורה.
אחד מהם הוא מן התפילה. יהודים בכל העולם אומרים את המילים כל יום.

ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו.

הסבתות תמיד אומרות שאחד ההבדלים בין הדור שלנו לדור שלהן, שפעם היה רוגלאך, קרעפלאך, קניידלאך וכו' הכל - לך. היום הכל ביסלי, כיפלי, וכו'. הכל - לי.
ובאמת, שימו לב שכל המסר בדור שלנו זה איך לדאוג לעצמך, איך לא לצאת פראייר, איך תסדר את עצמך טוב יותר ואל תתן לאף אחד לרמות אותך וכו'.
במקום כזה, האדם מתקשה להבין הקרבה מרצון. וכשהאדם נדרש להקריב שלא מרצון, הוא פשוט יוצא מדעתו!

לכן קשה לאנשים לקבל את התפיסה הראשונית שיש אלוהים שברא אותנו לכבודו ולא לכבודנו. ולכן דברים שקורים לנו, לא בהכרח סובבים אך ורק סביב ה"אני" הקטן שלנו שהוא בורג קטן במערכת האדירה של היקום, אלא כחלק מן השלם הגדול, להודיע על תפארתו וכבודו של הבורא.
והבדילנו מן התועים ולימד אותנו "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו". מסמר הממלא את יעודו, יש לו חשיבות. יש לו תפקיד. יש לו מקום.
מסמר המתעקם כשמנסים לתקוע אותו במקומו, מסרב למלא את יעודו, מושלך הצידה ככלי אין חפץ בו. הקיום שלו בטל. הקבלה לאבן שאין לה הופכין. זה בזיון...
גם העובדה שהתעקם כדי לא למלא את יעודו, הוא כבר לא מסמר טוב. הוא כלי פגום. כדי להכשיר אותו לשימוש מחודש, צריך ליישר אותו במכות פטיש, בחישול מחודש וכו'.

כמובן כל עניין המסמר הוא משל על התפקיד שלנו בעולם. מי שננעץ בעמל ולפעמים אף בכאב גדול, על מנת לקיים את תכליתו ואת תפקידו, לבסוף זוכה לכבוד וחשיבות והרבה תלוי בו וכו'.
מי שמעוות את התכלית שלו כדי לא להיות תקוע במקום שאינו רוצה, לבסוף נזרק הצידה.

ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו.
נתן לנו בורא עולם תורת אמת שתגדיר ותנחה אותנו במילוי התפקיד האמיתי שלנו בעולם, ותורת האמת הזו, היא שנותנת לנו חיי עולם.
הרי כל היהודים שפרשו מעם ישראל במשך הדורות, לא שרדו כעמים או כשבטים.
עמים אחרים שאין להם את אותה תורת אמת, גם הם לא שרדו כעמים או שבטים.
רק עם אחד ממשיך בדרכו האיטית אך הנחושה. מה שומר אותו בתלם? חיי עולם נטע בתוכנו...
מי שלא זז מילימטר מהדרך, כשקבוצה מסויימת לא זזה מילימטר מהדרך, הם ישארו כקבוצה מגובשת לאורך זמן. מי שחלש וזז קצת הצידה, נשטף מהר. הוא לא חלק מהאגודה. הוא נכנע ללחץ ומתערבב בדברים אחרים שיש מסביב...

תורת אמת? בראנו לכבודו? ...מה פתאום?
למה שלא נחיה לעצמנו. מי אמר שהתורה אמת? למה אנחנו צריכים למות בשביל אותו האלוהים? (היו כאלה שקראו לו רוצח)... אולי מי שכתב את התורה היה אדם. למה שנכנע לתכתיבים של אדם פרימיטיבי מלפני שלושת אלפים שנה שאמר לנו לסקול עומואים ולהדיר נשים?

ונתן לנו תורת אמת.
כתב משה רבינו, גדול הנביאים, לפני יותר משלושת אלפים שנה בספר דברים.
מזהיר אותנו משה בנבואה מפי ה' שיבוא יום ויקומו אנשים שלא יאהבו את זה שהם צריכים לשרת ולמלא תכלית זרה שאינה התכלית שנקבעה ברצון החופשי שלהם.
וכך כותב (פרק כ"ט):
יז פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם:  פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ--וְלַעֲנָה.  יח וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי--כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ:  לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה.
יקומו אנשים ויחליטו שהם יעשו מה שבא להם. וכשישמעו את דברי האלה (הקללה) הזו, יאמרו לעצמם: מה אלוהים גנגסטר שמאיים עלי אם אעשה מה בראש שלי?
ומה פתאום יספה הרווה עם הצמא? למה הצדיק יפול עם הרשע?
...סימן שהכל בלוף. ולא אקבל עונש. כי אם היה עונש לרשעים בלבד, רק הצמא/הרשע היה נספה...

ומספר לנו משה כבר אז מה יקרה:
כא וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְהַנָּכְרִי, אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה; וְרָאוּ אֶת-מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא, וְאֶת-תַּחֲלֻאֶיהָ, אֲשֶׁר-חִלָּה יְהוָה, בָּהּ.  כב גָּפְרִית וָמֶלַח, שְׂרֵפָה כָל-אַרְצָהּ--לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ, וְלֹא-יַעֲלֶה בָהּ כָּל-עֵשֶׂב:  כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה, אַדְמָה וּצְבֹיִים, אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה, בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ.  כג וְאָמְרוּ, כָּל-הַגּוֹיִם, עַל-מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה, לָאָרֶץ הַזֹּאת; מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל, הַזֶּה.  כד וְאָמְרוּ--עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ, אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם:  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם, בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  כה וַיֵּלְכוּ, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לָהֶם:  אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְלֹא חָלַק לָהֶם.  כו וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.  כז וַיִּתְּשֵׁם יְהוָה מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה.
יקומו בנים מאחרי אבותיהם וגם גויים ויגידו: מה פתאום האלוהים העניש ככה את העם שלו? הצדיקים? הנה הוכחה שאין אלוהים. אין אלוהים כזה רוצח שהורג את העם שלו וילדים קטנים וכל הרבנים והדתיים...
אבל כל הגויים ידעו ויאמרו שזה קרה לנו בגלל חטאינו.
והנה הטענה של הנוצרים שבאו יותר מאלף שנה אחרי משה, הטענה שלהם היא שכל הסבל שלנו קרה בגלל שעזבנו את חוקיו.
המוסלמים שבאו אחריהם, גם הם יודעים את זה.

ידע משה לפני יותר משלושת אלפים שנה שנעזוב את הברית. ידע משה שכל ההבטחות שהבטיח לנו ה' להעניש אותנו ולצרוף אותנו על ידי הסבל, תתקיימנה. ידע משה שכל הגויים ידעו ויספרו שנענשנו על חטאינו ועל שעזבנו את ברית אבותינו.
גם ידע משה שיקומו בנים מאחרי אבותיהם ויאמרו "מה חרי האף הגדול הזה"?. מה הקריזה? ככה אלוהים מתנהג?
ואחרי שמסביר להם משה את הטעם הבסיסי על העובדה שנטשו את ברית אבותיהם, אומר להם משה שלא יתהו יותר מדי למה ה' סיים את חייו של ילד בן שלוש.
הפסוק הבא:
כח הַנִּסְתָּרֹת--לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
אל לנו לצפות להבין הכל. די לנו שנקיים את דברי התורה שהוכיחו את עצמם במשך אלפי שנים, ונמלא את תפקידינו.


אמת, כבוד וכוח. שלושה דברים שאנשים מחפשים ומבקשים מזולתם כל ימי חייהם ולא יודעים שצריכים למצוא את זה בתוך עצמם.

צבא יהושע עוד יחזור!