הייי. בת 28, גרה במרכז. אז כן, איך שראיתם כבר, התחתנתי עם ערבי, לפני חודש (עשינו גם את הטקס היהודי וגם את הערבי, שהיה מלא אושר).
בכל מקרה, אחרי 3 שנים שאנחנו ביחד, 4 חודשים מתוכם שהיינו מאורסים, וחודש אחד נשואים, אני יכולה לומר בפה מלא, שאני מאושרת כל כך שהסכמתי לפני 3 שנים להיפגש עם מישהו שהוא טיפה שונה ממני. בהתחלה היו לי המון סטיגמות מראש, על איך הוא יהיה, איך הוא יתנהג, אבל שפגשתי אותו, הוא היה בדיוק הגבר הישראלי שלא מצאתי אף פעם.
אני לא רוצה לספר את כל סיפור חיי, לכן אגיע נקודה:
אני מאמינה, ומאוד רוצה, שאתם תיפתחו לעולם הערבי, שכמדינה נפתח יחסי שלום איתם. שינוי כזה יקרה רק אם אתם תסכימו להתפשר, ולהבין שאולי יום אחד נוכל לחיות ביחד כולם במזרח התיכון ללא מלחמות, ואני מאמינה שהאהבה ביני לבעלי היא עדות מוחלטת לכך.
אז מה אתם אומרים?
