קל למדי להתווכח עם שמאלנים: כל שיש להראות להם הוא שמדיניותם היא לכל היותר פתרון צר, אשר לרוב סותר את המהלכים הקודמים. הוסיפו כי פתרונותיהם מבוססים על חשיבה אידיאולוגית המנותקת מהמציאות, אשר אינה תואמת את העובדות בשטח, ואין לא כל ביסוס היסטורי. השמאלנים ממשיכים לתעב את ערכינו – כפי שהם שונאים כל ערך מוצק, מאחר וערכים אלה מכשילים את פתרונותיהם התלושים. אך לפחות הקהל מתחיל לפקפק בחוכמת השמאל.
אבל הרבה יותר קשה להתווכח עם חרדים, ובעיקר עם חסידי סאטמר אנטי ציונים. מלבד הפרשנות התלמודית המפוקפקת האוסרת שיבה לארץ הקודש בכוח הזרוע, טיעוניהם דווקא מצלצלים בהיגיון באוזניי. מדינת ישראל הנוכחית הינה דבר תועבה: סוציאליסטית, אתיאיסטית, מיליטנטית, מנוגדת כליל לדת והתרבות היהודית, שפתה אינה שפת התורה אלא חיקוי מודרני זול, אוכלוסייתה מתבוללת, רודפת אחר אהדת הגויים, וחסרת ביטחון. בתנאים שכאלה עדיף כבר לקיים חיים יהודיים אמיתיים תחת שלטון מוסלמי. מבחינה היסטורית, היהודים הסתדרו היטב תחת שלטון מוסלמי: אפילו מיסי הג’יזה הידועים לשמצה היו פחות ממה שאנו משלמים היום בישראל. מלבד כמה תקריות מבודדות, היהודים חיו בבטחה בעולם המוסלמי עד עליית הציונות. כמובן שהערבים התנגדו לאיום היהודי על ריבונותם. חוקי השריעה, המסתמכים על התורה, הינם הרבה יותר צודקים מאשר החוקים המערביים המעוותים הנהוגים כיום בישראל. אומנם לא היה קל תחת המוסלמים, אך הרבה יותר קשה כיום בישראל: ישראל אוסרת על יהודים דתיים להתפלל בהר הבית, אינה מאפשרת להם גישה קלה לאתרים הקדושים בשכם ובית לחם, ובאופן חצי רשמי רואה בהם מטרד. גרוע מכל, עתידה של ישראל נראה עגום: כמדינה המוקפת ים מוסלמים, ונבגדת בידי נוצרים, ישראל ברוחב של 20 קילומטר, עם אוכלוסיה ערבית עוינת מבית, אינה באמת ברת קיימא לאורך זמן. הוסיפו לתמונה את העובדה שלפקיסטאן, צפון קוריאה ואיראן יש נשק גרעיני, לסוריה יש נשק כימי, למצריים יש צבא מודרני, וארגוני הטרור לא מראים סימני ייאוש – והמציאות מתבהרת היטב. יהודים דתיים באיראן נהנים מיותר חופש דתי מאשר בישראל, ומשלמים פחות מיסים.
במהלך 2500 השנים האחרונות, היהודים חיו באוטונומיה אדמיניסטרטיבית. בעולם העתיק, נקרא דבר זה “מדינת חסות”, אך המהות הייתה זהה: קהילה בעלת שיפוט עצמי הנשלטת בידי מעצמה זרה בכל הקשור ליחסי חוץ וצבא. מבחינות רבות החסות הרומאית הייתה הרבה יותר אמינה מהאמריקאית כיום. במהלך כלל ההיסטוריה פשטו על ישראל צבאות רגליים ושכנים מתקוטטים. בעידן מטוסי הקרב והאחדות הערבית, סיכויי היהודים לשמר את שלטונם העצמי פחות אף יותר.
היהודים מעולם לא שלטו בארץ ישראל השלמה, ויהודים דתיים מעולם לא החזיקו במושכות השלטון. אפילו בימי המלוכה, עבודת אלילים הייתה רווחת מלבד בתקופות קצרות של אדיקות. מאז ומעולם החזיקו היוונים בערים משלהם בשטחי ארץ ישראל, ועבדו בהן עבודה זרה. הרומאים בארצנו גם הם הפיצו את עבודת האלילים במקדשים פגאניים. לפחות המוסלמים הם מונותיאיסטים ועל כן עדיפים על הרומאים. ניתן אף לחלוק על הטענה לפיה מסגדים מהווים עבודה זרה שיש לגרש מהארץ.
בית המקדש, בו שכנה רוח הקודש עלי אדמות, איננו עוד. בית המקדש השני שהחליף אותו לא היה בעל קדושה, מאחר ולא שכן בו ארון הברית. ספק אם ה’ התגלה באמת בפני הכוהן העליון המושחת שמינה הורדוס.
ההגייה היהודית פרחה בגולה. יצירתיות לאומית תמיד זוכה לתנופה בנסיבות לחוצות. עידן הזהב של הספרות הרוסית התרחש תחת מסע הדיכויים של הצאר. הגולה זיכתה את היהודים בחוכמתם הידועה לשמצה – חדות שכלית הייתה תכונה אבולוציונית חיובית, “החכם שורד”. דבר זה השתנה מאז הקמת המדינה, בה היהודים לא נאלצו עוד להתמודד מול גויים אנטגוניסטים. היהודים ניסו להקים את בית המקדש ואת המדינה מחדש מספר פעמים בגלות, ללא הצלחה. אך המאמץ הנוכחי שונה מהבחינה שהפעם הימרנו על כל הקופה: ישראל רוקנה את הגלות כולה, מאירופה והמזרח התיכון, ויהדות ארה”ב לא תשרוד לאורך זמן בקצב ההתבוללות הנוכחי. אם הניסיון הנוכחי ייכשל, יתמלא העולם בהגירה שלילית במקרה הטוב, ובפליטים במקרה הרע. החרדים, אשר מרוכזים ברובם בירושלים, לא ייפלו קורבן למתקפה גרעינית על ישראל.
לחרדים האנטי ציונים יש טיעונים קבילים. ניתן להתנגד להם בטיעונים רבים. במונחים דתיים, החיים בארץ ישראל והקמת ממשל יהודי הן מצוות מרכזיות בתורה, אך מעולם לא שלטנו בכלל הארץ, וממשלנו לעיתים רחוקות היה יהודי באמת. במונחים פוליטיים, היהודים זקוקים למקלט, אך ישראל הנוכחית הינה הרבה יותר מסוכנת אפילו ממקומות מקוללים כמו ברלין או וורשה. במונחים לאומיים, יהודים חילוניים מתבוללים מהר מאוד בגולה, ועל כן יש להפריד בינה לבינם. עם זאת, אלה מתבוללים באותה המידה גם בישראל, אשר ייבאה לקרבה את תרבות המערב יחד עם מאות אלפי יהודים מזויפים וסלאבים נוצריים. במונחים לאומניים, נמאס לנו לחיות תחת שלטון זר, אך הבירוקרטיה והפוליטיקאים הישראלים אינם פחות גרועים מהגויים. על כן, אינני רואה תשובה ניצחת מול הסאטמר.
תשובתי הוודאית היחידה הינה שעל היהודי לדבוק באומתו, בין אם היא טועה או צודקת. עם זאת, גם לכך ישיבו החרדים בציטוט התורני: “לא תלך אחרי רבים לרוע.”