שי : ישנו דמיון כללי בין חוקים של כל העמים,יש גם דמיון בין חוקי חמורבי לחוקי אשנונא. ברגע שיש ציווילזציה שמתרכזת סביב שלטון מסוים הוא מנחיל חוקים שאמורים להגן על הנתינים בתחומי רכוש,שמירה על הביטחון הפרטי וכו'.
השאלה היא האם החוקים בתורה נובעים מחוקי חמורבי ? כי אחרת אין כל דבר שאמור להרים גבה למראה דמיון כזה או אחר .
בוא ניקח "חוק" דומה ונבדוק את המניעים מאחוריו ..
בחוקי חמורבי אם אישה בוגדת בבעלה - היא והנואף איתה נידונים למוות על ידי השלכה לנהר ("אשת איש כי תשכב עם איש אחר ונתפשה,יאסרו שניהם וישליכום לתוך המים")
גם ביהדות, הנואף והנואפת מוצאים להורג(עיין דברים יב:יב) ... לכאורה למי שמחפש דמיון בין החוקים,הוא מוצא את זה ... אבל להגיד ששניהם נובעים מאותה תפיסה ואותו מקור זה קשקוש , אם חוקרים קצת לעומק , מגלים כי בחוקי חמורבי התפיסה היא שהאישה הנואפת בגדה באדונה , שהיא רכושו ,ועל כן היא מומתת ...אך אם בעלה חפץ להחיותה ,היא לא יוצאת להורג (בתנאי שהנואף עימה גם לא יומת ) ,מדוע ? כי היא רכושו, הוא מחליט מה לעשות איתה, אך החוק מחייב דין שווה גם לנואף איתה.
ביהדות זה בכלל לא הדין ... אם הבעל חפץ שהאישה תחייה , זה לא רלוונטי, גם הבעל,וגם האישה ,שייכים לקב"ה , היא בגדה בקב"ה ולא הייתה נאמנה לברית הנישואין שלה, ולכן היא נענשת.
מאותה סיבה ,אם אישה מעוניינת להתגרש מבעלה ביהדות, אע"פ שלכתחילה מנסים לשכנע את הזוגות להשלים, זה זכותה ...היא לא רכוש של בעלה, ואם הבעל מסרב לתת גט , כופין אותו גם במלקות .
אם כן אנחנו רואים הבדל מהותי בחשיבה מאחורי הקשר נישואין בחוקי חמורבי ובחוקי התורה , בחוקי חמורבי ,כמו בהרבה תרבויות מזרחיות אחרות האישה היא רכוש הגבר,לטוב ולרע...אם הוא רוצה לסלוח לה,הוא רשאי . ביהדות זה כלל לא תלוי בבעל .
דוגמא נוספת להמחשת הבדלי התפיסות - בחוקי חמורבי ישנו ענישה של עבד על ידי קציצת אוזן , וביהדות (עיין שמות כא: ה-ו) עבד עברי שרוצה להשתעבד לאדונו לעולם נרצע באוזנו , לכאורה ,שוב"דמיון" ,לרוצה למצוא את זה ,אך אם אתה חופר קצת עמוק יותר,אתה רואה שהנוסח בחמורבי הוא "אם אמר יאמר עבד אל אדוניו, לא אדוני אתה, ויקצץ את אזנו" זאת אומרת, קציצת האוזן היא עונש מובהק,על מרידת עבד באדונו.
נביא את פסוקי התורה להראות את ההבדל "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם...וְאִם-אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל-הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם. "
ביהדות מדובר על משהו אחר לחלוטין, עבד לזמן מוגבל, שמעוניין להשתעבד לאדונו (ולא למרוד) נרצע , ולמה? כעונש על זה שהוא ממיר את חירותו ועבדותו לקב"ה , בעבדות לבשר ודם , נצטט מרש"י (שמות כא שם) "ומה ראה אזן להרצע מכל שאר אברים שבגוף (מכילתא) אמר ר' יוחנן בן זכאי אזן זאת ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע, ואם מוכר עצמו אזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים והלך וקנה אדון לעצמו תרצע, ר"ש היה דורש מקרא זה כמין חומר (ר"ל קשר צרור מבושם שתולין בצואר לתכשיט) מה נשתנו דלת ומזוזה מכל כלים שבבית אמר הקב"ה דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים כשפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע בפניהם "
וכך הוא בכל העניינים ...ההבדלים הרעיוניים בין החוקים הכביכול דומים הללו הם רבים מאד, ולטעון שחוקי התורה האלו נשאבו מתוך חוקי חמורבי,אשנונא,או אחרים במזרח הקדום זה נסיון להפיק את המצוי מהרצוי כדי שיתאים למשאלת ליבם של הטוענים. יש הבדלים מהותיים.
נושא: חוקי ועונשי התורה נגד חוקי חמבורי של מלך אשור (נקרא 5033 פעמים)